הגירה ומקלט

ייצוג אנושי, מקצועי ונחוש. המשרד מעניק ייצוג מקצועי ואישי לאנשים המתמודדים עם הליכי הגירה ומקלט בישראל, תוך הכרות מעמיקה עם הדין הישראלי ועם אמנת הפליטים של האו"ם.

ניווט במערכת דיני ההגירה הישראלית הוא אחד האתגרים המורכבים ביותר שאדם יכול להתמודד איתם. ההחלטות המתקבלות בהליכים אלה אינן מופשטות – הן נוגעות לחירות, לביטחון ולעתיד של אנשים ומשפחות שלמות. משרד מולדבסקי מעניק ייצוג מקצועי ואישי לאנשים המתמודדים עם הליכי הגירה ומקלט בישראל, תוך הכרות מעמיקה עם הדין הישראלי, עם אמנת הפליטים של האו"ם ועם הפסיקה העדכנית של בתי המשפט הישראליים. המשרד מעניק שירות בעברית, ברוסית ובאנגלית.

בקשות מקלט ופליטות

ישראל צד לאמנת הפליטים משנת 1951 ולפרוטוקול משנת 1967, המחייבים אותה לבחון כל בקשת מקלט לגופה ולהימנע מהחזרת מבקש מקלט לארץ שבה הוא עלול להיות נרדף. עם זאת, שיעורי ההכרה בפליטות בישראל נמוכים ביחס לנורמות הבינלאומיות, וההליך דורש ייצוג מושכל ומוכן. משרדנו מלווה מבקשי מקלט לאורך כל שלבי ההליך – ממילוי הטופס הראשוני, דרך הריאיון ביחידת ה-RSD ובחינת התיק בוועדה המייעצת, ועד לערר לבית הדין לעררים ולערעורים בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון. אנחנו מכינים את מרשינו לראיון, בונים את תיק הראיות, ומגיבים להחלטות שליליות עם טיעונים מבוססים בדין הבינלאומי ובמשפט הישראלי.

מקלט ופליטים

סירובי כניסה לישראל

נוסע שמגיע לנמל הכניסה ומקבל סירוב כניסה מצוי במצב עובדתי ומשפטי ייחודי – הוא נמצא פיזית בישראל אך אינו נחשב כמי שנכנס אליה כדין, ולרשויות סמכות לעכבו ולהחזירו למדינת המוצא בתוך שעות ספורות. סמכות הסירוב מסורה לקצין הביקורת מכוח חוק הכניסה לישראל, ומופעלת לרוב בשל חשד לכוונת שהייה בישראל ללא רישיון מתאים, רישום שלילי במאגרי המידע של הרשות, או אי-עמידה בתנאי הכניסה של אזרח מדינה מסוימת. משרדנו מייצג נוסעים שנתקעו בנמל הכניסה ומשפחות המבקשות לסייע לקרוביהם שנעצרו, מגיש עתירות דחופות לבית המשפט המינהלי לעיכוב ההחזרה ולבחינת כשרות הסירוב, ופועל להסדרת מעמד הכניסה בהקדם האפשרי. בתיקים שבהם הסירוב נבע מרישום שגוי או מידע מוטעה במאגרי הרשות, ניתן לעיתים לתקן את המצב בטרם יוחזר הנוסע.

ערעורים על החלטות רשות האוכלוסין וההגירה

רשות האוכלוסין וההגירה מוציאה מדי שנה אלפי החלטות הנוגעות למעמדם של זרים בישראל – סירוב להאריך רישיון שהייה, דחיית בקשת מקלט, ביטול מעמד קיים או הוצאת צו עזיבה. החלטות אלה ניתנות לערעור בפני בית הדין לעררים ובפני בתי המשפט המינהליים, ובמקרים מתאימים אף בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. משרדנו מנתח כל החלטה לגופה, בוחן את כשרותה המינהלית, ומגיש ערעורים מנומקים הנשענים על עילות כגון פגם בשיקול הדעת, אי-עמידה בסטנדרטים הבינלאומיים ופגיעה בזכויות יסוד.

מעצר מהגרים והליכי שחרור

מעצר מינהלי של מהגרים ומבקשי מקלט הוא אחד הכלים השנויים ביותר במחלוקת בדין הישראלי. חוק הכניסה לישראל מאפשר מעצר לצורך גירוש, אך פסיקת בית המשפט העליון קבעה מגבלות חשובות על השימוש בו. משרדנו מייצג עצורים בפני בית הדין לביקורת משמורת, מגיש עתירות לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון לשחרור ממעצר, ופועל לקבלת חלופות מעצר. הניסיון שנצבר בתיקים אלה מאפשר לנו לזהות במהירות את עילות השחרור הרלוונטיות ולפעול ביעילות גם בנסיבות דחופות.

איחוד משפחות

הזכות לחיי משפחה מוכרת כזכות יסוד, אולם הליכי איחוד המשפחות בישראל כרוכים בבירוקרטיה מורכבת, במועדים קצרים ובדרישות ראייתיות מחמירות. משרדנו מייצג זוגות ומשפחות המבקשים להסדיר את מעמד בן הזוג הזר בישראל, לרבות בקשות לאשרת עולה, רישיון לישיבת קבע, ובקשות מכוח הסדרי מעמד מיוחדים. אנחנו מכינים את תיק הבקשה באופן שממזער את הסיכון לדחייה ומתכוננים לכל שלב בהליך.

מעמד עולים ותושבים

חוק השבות וחוק האזרחות מעניקים זכויות עלייה ואזרחות לבעלי זיקה יהודית, אך גם בתחום זה עולות שאלות מורכבות – הכרה בזכאות, ערעורים על סירוב, ושאלות מעמד בנסיבות לא-שגרתיות. בנוסף, קיים מסלול של מעמד תושב קבע לקבוצות נוספות, לרבות בן זוג זר של אזרח ישראלי ואנשים בעלי קשרים הומניטריים לישראל. משרדנו מטפל בבקשות אלה תוך הכרת הפסיקה הרלוונטית והנהלים הפנימיים של הרשות.

גירוש והרחקה

הליך גירוש הוא ההליך החמור ביותר שזר יכול להתמודד איתו, ולעיתים הוא מתפתח במהירות ובלי אזהרה מוקדמת. משרדנו מייצג אנשים המתמודדים עם צווי גירוש, מגיש עתירות דחופות לבית המשפט כדי לעכב ביצוע גירוש, ופועל להכרה בעילות המונעות גירוש – לרבות הגנה מפני החזרה (non-refoulement), עילות הומניטריות, ושיקולי טובת הילד. בתיקים שבהם הגירוש כבר בוצע שלא כדין, אנחנו בוחנים את האפשרות לפעול להשבת המגורש.

ייצוג פלסטינים בהסדרת מעמד ובפני ועדת המאוימים

פלסטינים המצויים בישראל מתמודדים עם מכלול ייחודי של הליכים משפטיים ומינהליים, הדורשים הכרה מעמיקה הן בדין ההגירה הכללי והן בהסדרים הספציפיים החלים עליהם. משרדנו מייצג פלסטינים בהליכי הסדרת מעמד מול רשות האוכלוסין וההגירה, לרבות בקשות לקבלת רישיון שהייה, הסדרת מעמד בנסיבות הומניטריות ומקרים של שהייה בלתי מוסדרת. בנוסף, המשרד מייצג מרשים בפני ועדת המאוימים – הגוף הדן בבקשות של פלסטינים המבקשים הגנה בשל חשש ממשי לחייהם או לשלומם במקום מגוריהם. הליכים אלה מורכבים ורגישים, מערבים שיקולים ביטחוניים, הומניטריים ומשפטיים כאחד, ומחייבים ייצוג מנוסה, זהיר ומחויב.

שאלות נפוצות

כמה זמן לוקח הליך המקלט בישראל?

הליך המקלט בישראל עשוי להימשך שנים רבות. שלב ה-RSD הראשוני לוקח לעיתים שנה עד שלוש שנים, וערעורים בפני בתי המשפט יכולים להאריך את ההליך עוד יותר. במהלך כל התקופה, מבקש המקלט זכאי בדרך כלל לאשרת שהייה זמנית, אך מעמדו נותר אי-ודאי עד להכרעה סופית.

האם ניתן לערער על דחיית בקשת מקלט?

כן. דחיית בקשת מקלט על ידי הוועדה המייעצת ניתנת לערעור בפני בית הדין לעררים ובהמשך בפני בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון. חשוב לפעול במהירות, שכן קיימים מועדים קצובים להגשת הערעור. ייצוג משפטי בשלב הערעור הוא קריטי ומשפיע באופן משמעותי על סיכויי ההצלחה.

מה עושים כאשר מקבלים צו גירוש?

קבלת צו גירוש מחייבת פעולה מיידית. יש לפנות לעורך דין בהקדם האפשרי, שכן ניתן להגיש עתירה דחופה לבית המשפט לעיכוב ביצוע הגירוש עד לבירור העניין לגופו. בית המשפט עשוי להעניק צו ביניים המשהה את הגירוש, ובמקביל ניתן לפעול לבחינת עילות הגנה כגון non-refoulement, שיקולים הומניטריים או טובת הילד.

האם פלסטיני יכול להסדיר את מעמדו בישראל?

הסדרת מעמד לפלסטינים היא הליך מורכב הנשלט על ידי מדיניות מגבילה, אך קיימים מסלולים שבהם ניתן לפעול – ובהם נסיבות הומניטריות חריגות, קשרי משפחה עם אזרחים ישראלים, ומצבים של סכנה מוכחת. כל מקרה נבחן לגופו, ופעמים רבות ההבדל בין דחייה לאישור נקבע באיכות הטיעון המשפטי ובתיעוד המוגש.

מה היא ועדת המאוימים ומי יכול לפנות אליה?

ועדת המאוימים היא גוף מינהלי הדן בבקשות של פלסטינים החשופים לסכנה ממשית לחייהם או לשלומם באזור מגוריהם, ואינם יכולים לשוב אליו בשל האיום המרחף עליהם. הוועדה בוחנת כל מקרה לגופו, ומשקללת שיקולים הומניטריים לצד שיקולים נוספים. הליך זה מצריך הכנה יסודית ותיעוד מדוקדק של האיום, ומומלץ מאוד להגיע אליו עם ייצוג משפטי.

מה ההבדל בין בקשת מקלט לבין פנייה לוועדת המאוימים?

בקשת מקלט מוגשת מכוח אמנת הפליטים ומיועדת למי שנרדף בשל גזע, דת, לאום, השתייכות לקבוצה חברתית מסוימת או דעה פוליטית. הפנייה לוועדת המאוימים היא הליך נפרד, הייחודי לפלסטינים, ומבוסס על מסגרת משפטית ומינהלית שונה. בחלק מהמקרים ניתן לפעול במקביל בשני המסלולים, ובחלקם יש לבחור את המסלול המתאים בהתאם לנסיבות הספציפיות.

מאמרים בתחום זה

צריכים ייעוץ משפטי? נשמח לעזור.