מדריך מעשי למעסיקים ולמומחים זרים: היתר העסקה, אשרת ב/1, שכר מומחים, מסלול ההייטק, תקרת 63 החודשים ומה עושים בסירוב. משרדנו מלווה בכל שלב.
חברה ישראלית שמבקשת להעסיק מהנדס, חוקר, טכנאי או מנהל מחו"ל אינה יכולה פשוט להזמין אותו. העסקת מומחה זר מחייבת שילוב של שניים: היתר העסקה שניתן למעסיק לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, ולאחריו אשרה ורישיון ישיבה ועבודה מסוג ב/1 שניתנים למומחה עצמו לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952. כך קובע סעיף א.4 לנוהל 5.3.0041 (נוהל הטיפול בבקשות למתן היתר העסקה ורישיון שהייה ועבודה למומחים זרים), שעודכן לאחרונה בספטמבר 2025.
סדר הפעולות אינו נתון לבחירה. את ההיתר ואת הרישיון יש לקבל לפני הגעת המומחה לישראל, גם כשהוא אזרח מדינה הפטורה מאשרה מראש (סעיף א.5), וככלל לא יאושר מעבר מרישיון מסוג אחר לרישיון ב/1 מומחה בעת השהות בישראל (סעיף א.6). המומחה נכנס ויוצא דרך נמל התעופה בן גוריון בלבד (סעיף א.8), ורשאי לעבוד רק אצל המעסיק שביקש את ההיתר ובסוג העבודה שבגינה ניתן הרישיון (סעיף ט.1).
הנוהל מגדיר "עובד זר מומחה" כעובד בעל מומחיות ייחודית שאין בנמצא בישראל, שהממונה החליט להתיר את העסקתו לפי שיקול דעתו הבלעדי, בהתחשב בין היתר בהחלטות הממשלה ובמאפייני שוק העבודה (סעיף א.2). ההגדרה אינה שואלת אם העובד מצוין, אלא אם מומחיותו אינה בנמצא כאן.
היתר יינתן רק באחת הקטגוריות שבסעיף ג.4 לנוהל: מנהל, נציג בכיר או עובד אמון בחברה זרה או בינלאומית (עד שניים לחברה, בכפוף להמלצת המינהל לסחר חוץ); איש סגל בכיר בחברת תעופה או ספנות זרה; חוקר בתוכנית המסגרת של האיחוד האירופי; ועובד רפואה משתלם או רופא מומחה בבית חולים, בצירוף המלצת משרד הבריאות.
"שכר מומחים" הוא שכר עבודה רגיל השווה לפחות לפעמיים השכר הממוצע במשק למשרת שכיר, והממונה רשאי לדרוש יותר בענפים שבהם השכר הרגיל גבוה. אין לנכות ממנו סכומים בעד מגורים, ושווי אופציות או מניות אינו נחשב חלק ממנו. נדרש גם הסכם עבודה עם אישור עורך דין כי תנאיו תואמים את דיני העבודה, ותנאי יסודי לתוקף ההיתר הוא שהשכר ישולם לחשבון בנק בישראל שאין בו ייפוי כוח לצד שלישי.
נוהל 5.3.0043 (נוהל לטיפול בבקשות חברות הייטק וסייבר להעסקה והסדרת מעמדם של מומחים זרים בישראל), מהדורה 4 שעודכנה במאי 2025, קובע הסדרים מיטיבים לחברות שהוכרו על ידי הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית כתאגיד עתיר ידע טכנולוגי. ההכרה נבחנת מול רשות החדשנות במקביל להגשת הבקשה.
חברה מוכרת שהתחייבה לשלם שכר מומחים לאורך כל תקופת ההעסקה, ומבקשת את המומחה למחקר ופיתוח או למומחיות ייחודית התומכת במוצר שהיא מפתחת, זכאית לטיפול מזורז: ככלל תידון הבקשה בתוך שישה ימי עבודה מקבלת תשובת רשות החדשנות, ובלא דיון בוועדה המייעצת. בבקשת הארכה יש לצרף דוח רואה חשבון המאשר ששכר המומחים שולם בשנת ההיתר החולפת.
הנוהל פותח גם מכסה של עד 500 היתרים להעסקת בוגרים אקדמאים זרים וסטודנטים זרים במקצועות ההייטק, ללא חובת שכר מומחים. בוגר של מוסד ישראלי להשכלה גבוהה יכול להיות מועסק כך בתוך שלוש שנים מסיום התואר; סטודנט זר יועסק במשרה חלקית לצד לימודיו, וההיתר יינתן עד המועד המשוער לסיום התואר או עד שלוש שנים, לפי המוקדם — והפסקת הלימודים אוסרת את המשך העסקתו, אלא בהיתר כמומחה בשכר מומחים.
"בני משפחה" בנוהל המומחים הם בן או בת זוג וילדים קטינים עד גיל 18 (סעיף ה.1). שהותם תותר רק אם המומחה הוכר באחת הקטגוריות שבסעיף ג.4: במסלול שכר מומחים, רק כשההעסקה הותרה בתחום הדורש השכלה אקדמית גבוהה; בקטגוריית המנהל או עובד האמון בחברה זרה או בינלאומית ניתן ככלל להתיר (סעיף ה.2).
בהייטק ההסדר רחב יותר. מומחה בשכר מומחים, מנהל או עובד בכיר במשרת אמון בחברה שהוכרה על ידי רשות החדשנות רשאי לבקש עבור בן או בת הזוג רישיון מסוג "ב/1 כללי בן זוג של מומחה הייטק". המשמעות מעשית: המעסיק של בן הזוג פטור מהיתר העסקה, ובן הזוג רשאי לעבוד אצל כל מעסיק בישראל בלא דרישת שכר מומחים. הבקשה מוגשת בלשכה שבאזור החברה, בנוכחות שני בני הזוג, בצירוף הצהרה על קשר זוגי, טופס אש/3, דרכון בתוקף, תעודת יושר וביטוח רפואי, ותוקף הרישיון פוקע עם רישיון המומחה. שימו לב שהסדר זה נקבע כהוראת שעה שתוקפה נקבע עד ליום 1.3.2026, ולכן יש לוודא את נוסח הנוהל התקף במועד ההגשה.
לא כל צורך מצדיק מסלול מלא. נוהל 5.3.0040 מסדיר טיפול מזורז בבקשה להעסקת מומחה זר שהוא אזרח מדינה הפטורה מאשרת ביקור, המוזמן למשימה זמנית וחולפת הדורשת מומחיות מיוחדת, לתקופה שאינה עולה על 90 ימים בשנה קלנדרית. בקשות אלה יידונו ככלל בתוך שישה ימי עבודה; המומחה נכנס מכוח ההיתר ורשאי לעבוד מיד עם כניסתו, ורישיון העבודה הדיגיטלי מונפק לאחר בקשה שתוגש בתוך שני ימי עבודה מהגעתו.
גדרות המסלול נוקשות. ההיתר לא יוארך מעבר לתקופה הקבועה בנוהל, ואין מעבר למעסיק אחר, לענף אחר או למעמד אחר בזמן השהות; מי שמבקש להעסיק לתקופה ארוכה יותר יגיש בקשה לפי נוהל 5.3.0041 רק לאחר יציאת המומחה מישראל. בקשה עבור מי ששוהה כבר בישראל ברישיון תייר תידחה על הסף והאגרה לא תוחזר.
סעיף ח.6 לנוהל 5.3.0041 מנסח את הכלל: רישיון עבודתו של הזר לא יוארך מעבר ל-63 חודשים ממועד כניסתו הראשונה לישראל באשרה וברישיון עבודה ב/1. זהו ביטוי לתפיסה שבבסיס חוק הכניסה לישראל, שלפיה עובד זר מגיע לעבודה זמנית בלבד (סעיף 3א(ג) לחוק).
החריג קבוע בסעיף 3א(ג1) לחוק: שר הפנים רשאי להאריך את הרישיון לתקופות שלא יעלו על שנה כל אחת, אם מצא כי נתקיימו נסיבות מיוחדות וחריגות של תרומה של העובד הזר לכלכלה, למשק, לתרבות, לספורט או לחברה, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובהסכמת שר העבודה. בפסיקה תואר הסעיף כ"חריג לחריג": אין תקרה למספר ההארכות, והנטל לשכנע מוטל על המבקש גם לאחר שנים של חידושים. עוד נקבע כי במוקד הסעיף עומד האינטרס של מדינת ישראל, ולא האינטרס האישי של הזר.
מבחינה מעשית, בקשה להארכת היתר רגיל מוגשת לא יאוחר מ-60 ימים לפני תום תוקפו (סעיף ח.2), ולגבי הבקשה החריגה — בגרסת הנוהל שצוטטה בפסיקה נדרשה הגשה שישה חודשים מראש, בצירוף הוכחות לתרומה.
סירוב אינו סוף הדרך, אבל פנייה לערכאה הלא נכונה עולה זמן וכסף. הכלל שגובש בפסיקה: כשליבת המחלוקת היא היתר ההעסקה לפי חוק עובדים זרים, הסמכות נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים בעתירה מינהלית (פרט 12(4) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000). כשליבת המחלוקת היא האשרה והרישיון לפי חוק הכניסה לישראל, הסמכות נתונה לבית הדין לעררים, ועל פסק דינו ניתן לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.
לכלל זה סייג חשוב. כשהבקשה היא להארכה חריגה מעבר ל-63 חודשים נפסק כי מרכז הכובד מצוי בסעיף 3א(ג1) לחוק הכניסה לישראל, ולכן דווקא בית הדין לעררים הוא המוסמך, גם כשנדונות יחד בקשה לחידוש היתר ובקשה להארכת רישיון. בהליכים אלה ניתן לבקש צו ביניים שיאפשר למומחה להמשיך לעבוד עד להכרעה, וצווים כאלה אכן ניתנו.
עמ"נ (י-ם) 29646-01-26 (25.8.2026) עסק בחברת תעשייה שביקשה להאריך את העסקתם של שני מומחים מעבר ל-63 חודשים. נקבע כי גם תרומה עקיפה, של העובד למעסיק פרטני שבהיעדרה עלול המשק כולו להינזק, יכולה בעיקרון לבוא בגדר הסעיף. ואולם הערעור נדחה: המעסיקה לא טענה שהמומחיות נדירה, אלא שקשה לגייס מומחים חלופיים בשל המלחמה במדינת המוצא — וקושי בגיוס אינו זהה לייחודיות המומחיות. עוד הובעה שם עמדה, בהיעדר הלכה מנחה, כי חובת ההיוועצות בשר האוצר חלה גם כשהשר נוטה לדחות את הבקשה, אך נקבע שהיא קוימה.
עת"מ (י-ם) 1459-05-26 (18.6.2026) הוא הצד השני של המטבע. אותה מעסיקה ביקשה היתר לשלושה מומחים חדשים, והבקשה נדחתה בין היתר על רקע הליך משפטי שניהלה ובשל חשש כללי הקשור באזרחות המומחים. העתירה התקבלה: התחשבות בפנייה קודמת של אזרח לערכאות היא שיקול זר ופסול, וחשש כללי בלא תשתית עובדתית ובלא בחינה פרטנית אינו סביר ואינו מידתי.
עמ"נ (י-ם) 49629-05-24 (24.4.2025) עסק במומחה שרישיונו חודש כ-12 שנים, מהן שש מכוח סעיף 3א(ג1). ערעור המדינה התקבל: סירוב לחדש רישיון אינו ביטול החלטה קודמת אלא החלטה חדשה, שהנטל בה על המבקש.
ולבסוף, בערר (י-ם) 2957-22 (14.9.2022) נדחה ערר של חברה שבקשתה להיתר להעסקת מומחים סורבה, מן הטעם שבית הדין לעררים נעדר סמכות עניינית לדון בהחלטה מכוח חוק עובדים זרים. באותה רוח חזר בית הדין לאחרונה על הכלל ש"אין לאזרח ישראלי זכות מוקנית להעסיק עובד זר מסוים דווקא" (ערר (י-ם) 2810-26 (7.9.2026)). מכאן שיש לבנות את התיק סביב סבירות ההחלטה, ולא סביב טענה לזכות.
מהדורת נוהל 5.3.0043 שבידינו (מהדורה 4, פורסמה 21.3.2022, עודכנה בדף ביום 11.5.2025) עדיין קובעת, הן בסעיף ו.2.ב והן בפרק התחולה, כי ההסדר למתן רישיון ב/1 כללי לבן או לבת זוג של מומחה הייטק נקבע כהוראת שעה שתוקפה עד ליום 1.3.2026, "כל עוד לא תוקנו או הוארכו". מועד זה חלף, ולא אותרה בידינו מהדורה מעודכנת של הנוהל או פרסום המורה על הארכתו; אף לא אותרה החלטה של בית הדין לעררים או של ערכאה מינהלית המאזכרת את ההסדר לאחר מועד זה. משכך אין להסתמך על ההסדר כבר-תוקף בלא בירור פרטני מול אגף ההיתרים במינהל עובדים זרים. יובהר כי גם לפי לשון הנוהל עצמו, תום הוראת השעה אינו פוגע בתוקפו של רישיון ב/1 כללי שכבר ניתן לבן או לבת זוג של מומחה זר.
משרדנו מלווה מעסיקים, חברות הייטק ומומחים זרים לאורך כל השרשרת: בחינת הקטגוריה המתאימה והעמידה בתנאי שכר מומחים, בניית הבקשה להיתר ההעסקה ותיק הראיות שלה, טיפול באשרת ב/1 ובמעמד בני המשפחה, והיערכות מבעוד מועד לבקשות הארכה — ובכללן הבקשה החריגה מעבר ל-63 חודשים, הדורשת תשתית ראייתית של ממש ולא הצהרות כלליות. כשהתקבל סירוב, אנו בוחנים תחילה מהי הערכאה הנכונה ומהו המועד, פועלים בנסיבות המתאימות לסעד ביניים, ומתמקדים בפגמים שהפסיקה מכירה בהם: היעדר בחינה פרטנית, תשתית עובדתית חסרה, שיקולים זרים וחוסר מידתיות.
ככלל, רישיון העבודה לא יוארך מעבר ל-63 חודשים ממועד הכניסה הראשונה לישראל באשרה ורישיון ב/1, כקבוע בסעיף ח.6 לנוהל 5.3.0041 ובסעיף 3א(ג) לחוק הכניסה לישראל. סעיף 3א(ג1) לחוק מאפשר הארכות נוספות של עד שנה כל אחת, בנסיבות מיוחדות וחריגות של תרומה לכלכלה, למשק, לתרבות, לספורט או לחברה, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובהסכמת שר העבודה. אין תקרה למספר ההארכות, אך הנטל להוכיח את הנסיבות מוטל על המבקש בכל בקשה מחדש.
מדובר בשכר עבודה רגיל השווה לפחות לפעמיים השכר הממוצע במשק למשרת שכיר, והממונה רשאי לדרוש שכר גבוה יותר בענפים שבהם השכר הרגיל גבוה. אין לנכות מהשכר הזה סכומים בעד מגורים או תשלומים נלווים, ושווי אופציות או מניות אינו נחשב חלק ממנו. תנאי יסודי לתוקף ההיתר הוא שהשכר ישולם לחשבון בנק בישראל שאין בו הרשאה או ייפוי כוח לצד שלישי.
במסלול ההייטק, מומחה בשכר מומחים או עובד בכיר בחברה שהוכרה על ידי רשות החדשנות רשאי לבקש עבור בן או בת הזוג רישיון "ב/1 כללי בן זוג של מומחה הייטק", המאפשר עבודה אצל כל מעסיק בישראל בלא היתר העסקה ובלא דרישת שכר מומחים. הרישיון פוקע עם רישיון המומחה. הסדר זה נקבע כהוראת שעה שתוקפה נקבע עד 1.3.2026, ולכן יש לבדוק את נוסח הנוהל התקף לפני ההגשה.
התשובה תלויה בליבת ההחלטה. סירוב שעניינו היתר ההעסקה מכוח חוק עובדים זרים מותקף בעתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים, ואילו החלטה בעניין האשרה והרישיון מכוח חוק הכניסה לישראל נתונה לערר לבית הדין לעררים. חריג חשוב הוא בקשה להארכה מעבר ל-63 חודשים: שם נפסק שמרכז הכובד הוא בסעיף 3א(ג1) לחוק הכניסה לישראל, ולכן הסמכות נתונה לבית הדין לעררים. על פסק דין של בית הדין ניתן לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.
ככלל לא. הנוהל קובע שאת היתר ההעסקה ואת רישיון העבודה יש לקבל בטרם הגעת המומחה לישראל, וכי ככלל לא יאושר מעבר מרישיון מסוג אחר לרישיון ב/1 מומחה בעת השהות בישראל. גם במסלול המזורז לתקופות קצרות, בקשה שתוגש עבור מי ששוהה כבר בישראל ברישיון תייר תידחה על הסף והאגרה לא תוחזר. מעבר לתקופת העסקה ארוכה יותר מחייב את יציאת המומחה מישראל תחילה.