כיצד כוללים ילדים קטינים של בן/בת זוג זר בהליך המדורג, אילו מסמכים נדרשים, ומה קורה כשההורה הביולוגי השני מתנגד. מדריך עדכני ממשרדנו.
כאשר אזרח ישראלי נושא בן או בת זוג זרים שיש להם ילדים קטינים מקשר קודם, אחת השאלות הראשונות שעולות היא האם וכיצד ניתן לכלול את הילדים במסגרת הליך הסדרת המעמד של ההורה הזר – מה שמכונה "ההליך המדורג". מדובר בסוגיה רגישה ומורכבת במיוחד, המשלבת דיני הגירה עם דיני משפחה, ולעיתים גם עם שיתוף פעולה (או היעדרו) מצד ההורה הביולוגי השני. משרדנו מלווה משפחות בהליכים אלה, ובמאמר זה נסקור את העקרונות המרכזיים, מבלי להחליף עיון פרטני בנסיבות הספציפיות של כל מקרה.
ההליך המדורג, המוסדר בנוהל 5.2.0008 של רשות האוכלוסין וההגירה (נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי), הוא מסלול שלבי להסדרת מעמדו של בן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי; לבני זוג שאינם נשואים (ידועים בציבור), לרבות בני אותו מין, חל נוהל מקביל ונפרד — נוהל 5.2.0009 (נוהל הטיפול בהסדרת מעמד לבני זוג של אזרחים ישראלים לרבות בני אותו מין). כאשר בן הזוג הישראלי הוא בעל רישיון לישיבת קבע ולא אזרח, חל נוהל 5.2.0011 (נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג הנשוי לתושב קבע). ההליך נפרש על פני מספר שנים, שבהן בוחנת רשות האוכלוסין וההגירה מעת לעת את כנות הקשר הזוגי ואת התקיימות תנאי הנוהל, עד להגעה למעמד קבע. משך ההליך ומספר השלבים המדויקים משתנים בהתאם לנסיבות (זוגות נשואים לעומת ידועים בציבור, למשל), והנהלים מתעדכנים מעת לעת – ולכן מומלץ לבדוק את פרק הזמן העדכני החל על המקרה הספציפי מול הנוסח המחייב של הנוהל.
הנהלים מתייחסים במפורש לאפשרות לכלול בבקשה גם ילדים קטינים של בן/בת הזוג הזר/ה מקשר קודם. נוהל 5.2.0009 מגדיר "קטין נלווה" כילד קטין, מתחת לגיל 18, מקשר זוגי קודם של בן הזוג הזר ("המוזמן"), שמבוקש להסדיר את מעמדו כנלווה לבקשה. ההסדרה המדויקת של מעמד הילדים תלויה בגורמים אחדים, ובהם גילם של הקטינים, מקום מגוריהם בפועל, וזהות ההורה שבחזקתו הם נמצאים.
הרף המרכזי בנהלים הוא גיל 15: לגבי קטינים נלווים שגילם מעל 15, נדרשות בנוסף ליתר המסמכים גם הוכחות להימצאות הקטין בחזקתו של ההורה המוזמן – הן חזקה משפטית והן החזקה בפועל – לפחות שנתיים קודם להגשת הבקשה, ובהיעדר הוכחות כנדרש הבקשה מסורבת (כך בנוהל 5.2.0009, וכך גם בסעיף ג.6.ד לנוהל 5.2.0011). בקשה שבמועד הגשתה גיל הקטין הוא 17.5 שנים מועברת להחלטת מנהל המרחב. בנוסף, קטין נלווה שבגר במהלך ההליך המדורג נדרש להגיש בקשה נפרדת למעמד קבע ולעמוד בתנאים החלים על הורהו המוזמן, ובמסגרת הטיפול בבקשתו נבחנים בין היתר מרכז חייו וזיקותיו להורה שאליו נלווה (סעיף ח.5 לנוהל 5.2.0009). מכיוון שמדובר במסמך טכני ומפורט, מומלץ לבדוק את הרף המדויק החל על כל מקרה מול עורך דין ומול הנוסח המחייב והעדכני.
בקשה לכלול ילד קטין בהליך המדורג מצריכה, ככלל, הצגת תיעוד המבסס הן את הזיקה המשפחתית והן את מצב החזקה בפועל:
• תעודת לידה של הקטין – מקורית, מאומתת ובמידת הצורך מתורגמת – המעידה על זהות שני ההורים הביולוגיים. • דרכון זר של הקטין, התקף לשנתיים לפחות. • תעודה ציבורית מקורית ומאומתת המעידה על כתובתו העדכנית של ההורה הנוסף במקום מושבו, לצורך פנייה אליו (למעט כאשר ההורה הנוסף שוהה בישראל וכתובתו מעודכנת ברשות). • מסמכים המעידים על מקום המגורים והחזקה בפועל של הקטין (למשל אישורי לימודים, תיעוד רפואי, אישורי מגורים). • במקרים הרלוונטיים – כאשר ההורה המוזמן טוען למשמורת בלעדית, נדרש פסק דין מקורי ומאומת (ובמידת הצורך מתורגם), או הסכם גירושין שאושר בבית משפט, הקובע כי המשמורת הבלעדית ניתנה לו – בצירוף הוכחות להחזקה בפועל של הקטין. • מסמכי הזדהות מתורגמים ומאומתים כנדרש (לרוב אפוסטיל ותרגום נוטריוני).
זוהי אחת הסוגיות המורכבות ביותר בתחום. כאשר לקטין יש הורה ביולוגי נוסף החי בנפרד (למשל במדינת המוצא), ואותו הורה מתנגד להעברת הילד לישראל או אינו נותן את הסכמתו, נדרשת בדיקה זהירה של מספר שכבות:
• הדין הזר החל על משמורת הקטין במדינת המוצא, וקביעת השאלה מיהו ההורה המחזיק כדין במשמורת. • ההיבט הבינלאומי-פרטי – ובכלל זה, במקרים המתאימים, שאלות הנוגעות לאמנת האג בדבר החטיפה הבינלאומית של ילדים, ככל שהיא רלוונטית לנסיבות. • בחינת רשות האוכלוסין וההגירה את מסמכי המשמורת שהוצגו בפניה, כתנאי להכללת הקטין בבקשה.
מבחינת מנגנון הנוהל, הרשות אינה מסתפקת בהצהרת ההורה המוזמן: עליו להציג תעודה ציבורית מקורית ומאומתת המעידה על כתובתו העדכנית של ההורה הנוסף, ועל בסיסה נשלחת להורה הנוסף הודעה בכתב לפיה הוגשה עבור ילדו בקשה להילוות להליך שבסופו הוא עשוי לקבל מעמד קבוע בישראל, ובה הוא נשאל אם הוא מתנגד להגירת הילד ואם הוא מתנגד לרכישת המעמד. בשלב סיום ההליך נבדק שוב גילו של הקטין וכי לא מצויה בתיק הודעת התנגדות מצד ההורה הנוסף. יש להבחין אפוא בין דרישת יידוע ואי-התנגדות לבין דרישת הסכמה אקטיבית – הבחנה שבתי המשפט נדרשו לה, כמפורט להלן.
מקום שבו קיימת מחלוקת בין ההורים לגבי מקום מגוריו של הקטין, מומלץ מאוד לפעול בשיתוף עם עורך דין המתמחה הן בדיני הגירה והן בדיני משפחה, שכן טעות בשלב זה עלולה לעכב את ההליך משמעותית ואף לסכל אותו.
• הגשת בקשה לילד קטין ללא תיעוד מלא של מעמד המשמורת, מה שעלול לעכב את ההליך כולו. • אי-בדיקה מוקדמת של עמדת ההורה הביולוגי השני, מה שעלול להוביל להפתעות בשלב מאוחר יותר. • הנחה שגויה כי גיל הקטין אינו רלוונטי – בעוד שבפועל הוא משפיע במידה ניכרת על נטל ההוכחה הנדרש. • דחיית הגשת הבקשה – בעוד שמועד ההגשה, וגיל הקטין באותו מועד, הם נתונים בעלי משקל ממשי. • אי-תרגום ואי-אימות (אפוסטיל) נאותים של מסמכים ממדינת המוצא.
בית המשפט העליון עמד על ההבחנה שבין דרישת הסכמה אקטיבית לבין דרישת אי-התנגדות. בעע"מ 9102/12 קוזמינה נ' משרד הפנים (2014) נקבע כי סעיף 8(ב) לחוק האזרחות, תשי"ב-1952, מסתפק בכך שההורה הנוסף לא הביע התנגדות, ולכן נוהל המחייב הסכמה פוזיטיבית שלו למגורי קבע ולהתאזרחות מציב תנאי מחמיר מזה שבחוק המסמיך. עוד נקבע שם כי המועד הקובע לבחינת הבקשה הוא מועד הגשת הבקשה הראשונה, וכי "חלון ההזדמנויות" של ההורה הנוסף להתנגד מוגבל לתקופת קטינותו של הילד. הלקח המעשי: יש לתעד את מועד ההגשה ואת פניית הרשות להורה הנוסף.
עם זאת, בתי הדין מקפידים שהמסמך המוצג יתייחס בפועל להגירת הקטין ולהסדרת מעמדו. בערר (י-ם) 1639-22 (29.8.2023) נדונה בקשה שהוגשה עבור בנה של תושבת קבע ששבה לישראל, והמסמך שהוצג היה מסמך כללי וזמני שעסק בענייני חינוך, דת, רפואה ופנאי. נפסק כי דרישת הרשות להמציא הסכמה ממוקדת של האב או אישור על משמורת בלעדית היא סבירה, וכי אין די בכך שהקטין בגר במהלך הטיפול בבקשה.
מנגד, כאשר הבקשה הוגשה בעוד הילד קטין, אין להתעלם מכך. בערר (י-ם) 3747-21 (12.5.2024) התקבל ערר בעניינו של בן שבקשה בעניינו הוגשה בהיותו קטין; משאושרה אבהותו של האזרח הישראלי, קבע בית הדין כי אין להרחיקו וכי על הרשות להסדיר את מעמדו כבנו של אזרח ישראלי – ונקודת המוצא לכך היא היותו קטין במועד הגשת הבקשה.
גם בערכאה המינהלית הודגש משקלו של מועד ההגשה: בעמ"נ (י-ם) 39316-02-18 (12.4.2019) נקבע כי סוג המעמד שיוענק לקטין נגזר מגילו במועד הגשת הבקשה, וכי על הרשות להביא בחשבון נסיבות חריגות שבגללן בקשה מוקדמת לא נדונה לגופה.
הכללת ילדים קטינים בהליך המדורג היא אפשרות מעשית וקיימת, אך היא דורשת הכנה קפדנית של מסמכי המשמורת והזיקה המשפחתית, ותשומת לב מיוחדת למקרים שבהם מעורב הורה ביולוגי נוסף שאינו שותף להליך. משרדנו מלווה משפחות בבניית התיק המשפטי הנכון מהשלב הראשון, במטרה למנוע עיכובים ותקלות בהמשך הדרך.
ככלל כן, בכפוף לתנאי נוהל 5.2.0008 (או נוהל 5.2.0009 לבני זוג שאינם נשואים, ונוהל 5.2.0011 כשבן הזוג הישראלי הוא תושב קבע) ולבחינת נסיבותיו הפרטניות של כל מקרה, לרבות גיל הקטין, מקום מגוריו בפועל וזהות ההורה המחזיק בו.
כן. לגבי קטינים נלווים מעל גיל 15 נדרשות הוכחות להימצאות הקטין בחזקת ההורה המוזמן – חזקה משפטית והחזקה בפועל – לפחות שנתיים קודם להגשת הבקשה, ובקשה שבמועד הגשתה גיל הקטין הוא 17.5 שנים מועברת להחלטת מנהל המרחב. הרף המדויק מופיע בנוסח הנוהל ומומלץ לבררו לגבי המקרה הספציפי.
מדובר בסוגיה מורכבת המשלבת דין זר, דיני משפחה בינלאומיים ולעיתים גם היבטים הנוגעים לחטיפת ילדים. מומלץ לבחון את הנסיבות עם עורך דין לפני הגשת הבקשה.
סעיף ח.5 לנוהל 5.2.0009 קובע כי קטין נלווה שבגר במהלך ההליך המדורג נדרש להגיש בקשה נפרדת למעמד קבע ולעמוד בתנאים החלים על הורהו המוזמן, ובמסגרתה נבחנים מרכז חייו וזיקותיו להורה שאליו נלווה. בפסיקה נקבע כי המועד הקובע לבחינת הבקשה הוא מועד הגשתה, ולכן חשוב לתעד את המועד שבו הוגשה הבקשה לראשונה.
תעודת לידה מקורית ומאומתת, דרכון זר תקף לשנתיים לפחות, מסמכי משמורת (ככל שקיימים), תעודה המעידה על כתובת ההורה הנוסף, אישורי מגורים ולימודים, ומסמכי הזדהות מתורגמים ומאומתים באפוסטיל, בהתאם לדרישות הנוהל.
ברוב המקרים ניתן לבקש להוסיף ילד קטין גם לאחר תחילת ההליך, אך הדבר כפוף לבחינה פרטנית של הרשות ולעמידה בדרישות התיעוד הרגילות.