הסבר עדכני על מסגרת חוק למניעת הסתננות, תיקוניו ההיסטוריים, פסיקת בג"ץ, ומצב הרגולציה הנוכחי בנוגע למעצר מבקשי מקלט. עם דגשי אי-ודאות ל-2026.
חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954, ותיקוניו המאוחרים, הם אחד מהחוקים השנויים ביותר במחלוקת במשפט הישראלי בכל הנוגע למעמדם של מבקשי מקלט ו"מסתננים" בישראל. סביב הסוגיה של מעצר מנהלי ושהייה כפויה במתקנים, מתנהל זה יותר מעשור מאבק מתמשך בין המחוקק לבין בית המשפט העליון. משרדנו עוקב אחר ההתפתחויות בתחום, ובמאמר זה נסביר את המסגרת המשפטית הקיימת, את ההיסטוריה החקיקתית שהובילה אליה, ואת נקודות אי-הוודאות הנוכחיות שכל מי שנוגע בעניין צריך להכיר.
חוק ההסתננות המקורי משנת 1954 נחקק בהקשר בטחוני שונה לחלוטין מהמציאות של העשור האחרון. משנת 2012 ואילך, המחוקק צירף לחוק זה סדרת תיקונים שנועדו להסדיר מעצר ושהייה כפויה של מי שהוגדרו "מסתננים" – בעיקר יוצאי אריתריאה וסודן שנכנסו לישראל דרך גבול מצרים.
• תיקון מס' 3 (2012) אפשר מעצר מנהלי של מסתננים לתקופה של שלוש שנים לפחות, ללא צורך בהליך פלילי. בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, פסל תיקון זה בספטמבר 2013 (בג"ץ 7146/12), בקובעו כי הוא פוגע באופן לא מידתי בזכות החוקתית לחירות לפי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. • תיקון מס' 4 (דצמבר 2013) ניסה להסדיר מסגרת חלופית, שכללה החזקה במשמורת סגורה לתקופה של עד שנה למי שנכנסו לאחר התיקון, ושהות חובה במתקן "חולות" הפתוח ללא הגבלת זמן. גם הסדר זה נפסל בחלקו על ידי בית המשפט העליון בספטמבר 2014 (בג"ץ 8425/13). • תיקון מס' 5 (דצמבר 2014) קיצר את תקופת השהייה במתקן הסגור ל-3 חודשים, ואת השהות במתקן הפתוח ל-20 חודשים, וקבע חובת התייצבות יומית. • תיקון מס' 6 (פברואר 2016), שנחקק בעקבות פסילה נוספת של בית המשפט העליון באוגוסט 2015, קיצר את תקופת השהייה המרבית במתקן הפתוח ל-12 חודשים.
נכון למאמר זה, ההוראות שהסדירו את תקופות השהייה במתקן ("מרכז שהייה") מכוח התיקונים משנות 2014–2016 היו מלכתחילה הוראות שעה. לפי נוסח החוק כפי שהוא מתפרסם במאגרי חקיקה, תוקפן של הוראות שעה מרכזיות בנושא זה פקע בדצמבר 2021. המשמעות המעשית היא שהמסגרת הנורמטיבית החלה כיום על החזקת מבקשי מקלט במתקנים עשויה להיות שונה מהתמונה שהצטיירה בשנים 2014–2016, ויש לבדוק לגופו של מקרה מהו הדין החל במועד הרלוונטי.
בתקופה האחרונה מדווח על יוזמות ממשלתיות וכהצעות חוק נוספות להארכת תקופות שהייה ומעצר במתגרת חוק ההסתננות, לרבות דיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. עם זאת, לא עלה בידינו לאתר, במקורות רשמיים ובני-אימות (אתר החקיקה הממשלתי, אתר הכנסת, פרסומים ברשומות), אישור סופי ומדויק, כולל תאריך ומספר תיקון, המצביע על שינוי שאכן עבר את כלל שלבי החקיקה הנדרשים (קריאה ראשונה, שנייה ושלישית) נכון למועד כתיבת מאמר זה. כל טענה בדבר תיקון קונקרטי המאריך מעצר מעבר לשלוש שנים, לרבות פרטי אישור ספציפי בוועדת הפנים, טעונה אימות פרטני מול אתר הכנסת (main.knesset.gov.il) ואתר החקיקה הממשלתי (tazkirim.gov.il) נכון למועד הפנייה.
מי שמעוניין לדעת האם וכיצד שינוי חקיקתי עתידי או נוכחי חל על מקרהו האישי מוזמן לפנות למשרדנו לבדיקה פרטנית ומעודכנת.
שינויי חקיקה בתחום זה עלולים להשפיע במישרין על: • מבקשי מקלט השוהים בישראל ללא מעמד קבוע, ובפרט מי שממתין להכרעה בבקשת המקלט שלו. • מי שהוחזק בעבר או מוחזק כיום במתקני שהייה או במשמורת מנהלית. • מעסיקים וארגוני סיוע הבאים במגע שוטף עם אוכלוסייה זו.
גם בהינתן שינויי חקיקה, נותרו למבקש המקלט או למי שמוחזק במשמורת מספר אפיקים לבחינת חוקיות ההחזקה:
• עתירה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ – כפי שנעשה מספר פעמים בעבר בהצלחה כנגד תיקונים 3 ו-4 לחוק, מקום שבו נטען כי הוראת חוק פוגעת שלא כדין בזכות חוקתית. • ביקורת שיפוטית פרטנית על החלטת החזקה במשמורת – בפני הערכאות המוסמכות לבחון את חוקיות ההחזקה של אדם ספציפי, לרבות בחינת מידתיות ותקופת ההחזקה. • פנייה לרשות האוכלוסין וההגירה בבקשה לשחרור ממשמורת או לבחינה מחודשת של הנסיבות האישיות.
בכל מקרה של החזקה במשמורת או במרכז שהייה, מומלץ לפעול במהירות ולהיוועץ בעורך דין, שכן לוחות הזמנים בהליכים אלה נוקשים במיוחד.
שדה החקיקה סביב חוק ההסתננות דינמי ומורכב, ומשלב היסטוריה ארוכה של פסיקות בג"ץ מול ניסיונות חקיקה חוזרים ונשנים. בשל קצב השינויים, אין להסתמך על מידע כללי בבואכם לבחון מקרה קונקרטי. משרדנו מלווה מבקשי מקלט ובני משפחותיהם בבדיקת המצב המשפטי העדכני ביותר ובליווי מול רשויות ההגירה ובבתי המשפט.
המסגרת המשפטית בתחום זה השתנתה מספר פעמים מאז 2012, וחלק מההוראות שהסדירו תקופות ארוכות פקעו או נפסלו. מהו הדין המדויק החל היום על מקרה קונקרטי הוא עניין שיש לבדוק לגופו מול המקורות הרשמיים העדכניים ביותר.
נכון למועד כתיבת מאמר זה, לא איתרנו במקורות רשמיים ובני-אימות אישור סופי ומחייב לתיקון כזה. מומלץ לבדוק את הסטטוס העדכני ביותר מול אתר הכנסת או להיוועץ במשרדנו.
מרכז שהייה (כדוגמת מתקן חולות בעבר) הוא מתקן פתוח יחסית שבו חלה חובת התייצבות יומית, בעוד משמורת היא מעצר מנהלי במתקן סגור. שני המסלולים הוסדרו בתיקונים שונים לחוק ונדונו בנפרד בפסיקת בית המשפט העליון.
יש לפעול במהירות. מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום לבחינת חוקיות ההחזקה ובחינת האפשרות להגיש עתירה או בקשה לשחרור.