רישיון א/2 ניתן ללימודים בלבד. מדריך מעשי להארכת הרישיון, לאיסור העבודה, לדיווח על נטישת לימודים ולהליכי הערר והמשמורת. משרדנו מלווה סטודנטים ומוסדות.
אם אתם שוהים בישראל ברישיון ישיבה מסוג א/2 — סטודנטים לתואר במוסד להשכלה גבוהה, תלמידים בתוכנית אקדמית או במכינה קדם-אקדמית, פוסט-דוקטורנטים או משתלמים בחקלאות — הרישיון שבידכם ניתן למטרה אחת: לימודים. הוא אינו רישיון עבודה, אינו רישיון שהייה כללי, ואינו מקנה זכות להישאר בישראל אחרי שהלימודים הסתיימו או נפסקו.
הפער בין התאריך המוטבע ברישיון לבין מטרתו הוא מקור לרוב התקלות שאנו רואים. סטודנט שנשר, משתלם שעזב את מקום ההשתלמות כדי לעבוד, או מי שהמוסד הפסיק את רישומו — עלולים לגלות ששהייתם הפכה בלתי חוקית חודשים לפני התאריך הרשום בדרכון, ושהם חשופים לעיכוב, לצו הרחקה ולמשמורת. מאמר זה מסביר כיצד ניתן ומוארך רישיון א/2, מה מותר במסגרתו, מה קורה כשהלימודים נפסקים ואילו הליכים עומדים לרשותכם.
סעיף 1 לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 קובע כי אין לזר זכות קנויה להיכנס בשערי המדינה, וסעיפים 2 ו-6 לחוק מסמיכים את שר הפנים ליתן אשרות ורישיונות ולקבוע תנאים למתן ולהארכתם. תקנה 6(ב) לתקנות הכניסה לישראל, תשל"ד-1974 היא המקור לאשרה לשהות בישראל למטרת לימודים או השתלמות.
את אמות המידה קובע נוהל 5.8.0002 (נוהל מתן והארכת רישיון שהייה מסוג א/2 לתלמידים וסטודנטים זרים במוסדות להשכלה גבוהה). לפי סעיף ב.1 לנוהל, ככלל הבקשה מוגשת בנציגות ישראל במדינת המוצא, או בישראל על ידי המוסד המזמין, לפני כניסת המבקש לארץ. סעיף ב.2 מתיר במקרים חריגים להגיש את הבקשה בישראל למי שכבר מחזיק ברישיון ישיבה אחר, וההחלטה נתונה אז למנהל הלשכה. סעיף ב.3 מתנה את הרישיון באישור קבלה למוסד מוכר. בתי הדין הבהירו כי ההגשה מחו"ל אינה דרישה טכנית אלא תנאי מהותי המלמד על כנות הכוונה, וכי עמידה בכל תנאי הנוהל אינה מקנה זכות לאשרה (ערר (י-ם) 2443-24 (2.12.2024)).
סעיף ב.5 לנוהל קובע את מסגרת הזמן: הרישיון ניתן לשנה אחת בלבד בכל פעם, ועד ארבע שנים במצטבר באותו התואר; לסטודנט לתואר שלישי או לפוסט-דוקטורנט — עד חמש שנים במצטבר. הארכה מעבר לתקופות אלה, וכן הארכה לצורך תואר נוסף או אחר באותו מוסד, מחייבת אישור רקטור המוסד ומועברת להחלטת מנהל הלשכה (סעיף ד.16). מנהל הלשכה מוסמך לסרב אם התרשם כי הרישיון משמש להשתקעות, לניצול לרעה של תנאי התואר, או שמשך הלימודים אינו סביר.
לכל בקשת הארכה יש לצרף, לפי סעיף ד.14, הוכחות על סיום הלימודים בשנה הקודמת: אישור המוסד על סיום הלימודים, אישור על המשך הלימודים והיקפם, והוכחות לאמצעי מחיה. סעיף ד.15 מבהיר כי בכל הארכה מועברת שאילתה למשטרה בנוגע לעבר פלילי או מידע מודיעיני, ובמידת הצורך גם לגורמי הביטחון, ונבדק מעמדו העדכני של המבקש. חשוב להכיר גם את סעיף ב.12: נמצאה אי-עמידה בנהלים או אי-מסירת מידע מלא, רשאית הרשות לבטל את הרישיון — בכפוף לעריכת שימוע לבעל הרישיון.
סעיף ב.4 לנוהל קובע כי ככלל חל איסור על בעל רישיון א/2 לעבוד בישראל במהלך תקופת הלימודים. הפרת האיסור היא העילה השכיחה ביותר לעיכוב ולביטול הרישיון.
לכלל שני חריגים. הראשון, שבסעיף ד.18 לנוהל, מפנה לתקנה 11ג לתקנות הכניסה לישראל ומחייב תנאים מצטברים: המבקש לומד באוניברסיטה שהיא מוסד מוכר; הוא לומד לתואר שני לפחות; העבודה היא תרגול או הוראה בתחום לימודיו ובאוניברסיטה שבה הוא לומד; והיא במשרה חלקית בלבד. גם אז נדרש מכתב מפורט מן הגורם המוסמך במוסד.
החריג השני הוא מסלול ההיי-טק. לפי סעיף 8 לנוהל 5.3.0043 (נוהל לטיפול בבקשות חברות הייטק וסייבר להעסקה והסדרת מעמדם של מומחים זרים בישראל, מהדורה 4), סטודנט זר שפרטיו רשומים בהיתר העסקה של חברת היי-טק רשאי לעבוד בה ברישיון א/2 במשרה חלקית. סעיף 9 מתנה זאת בהמשך הלימודים באחד ממקצועות ההיי-טק: הפסיק הסטודנט את לימודיו, חל איסור על החברה להמשיך להעסיקו, והמשך ההעסקה מותנה בבקשה להיתר להעסקתו כמומחה זר בשכר מומחים. מי שמבקש לעבור ממעמד סטודנט למסלול אחר — בן זוג של ישראלי, מומחה זר, או שינוי מעמד ל"עולה" (למשל בנוהל 5.8.0005 למשתתפי תוכנית נעל"ה) — נדרש להליך נפרד.
התוקף המוטבע ברישיון אינו חזות הכול. הרישיון ניתן על יסוד לימודים פעילים במוסד, והמוסד מדווח לרשות האוכלוסין וההגירה על מי שנטש את התוכנית. ממועד הדיווח — ולא ממועד פקיעת הרישיון — נחשבת השהייה בישראל לשהייה שלא כדין.
הדוגמה המובהקת עולה מהחלטת בית הדין לביקורת משמורת בתיק 1531-08-26 (18.8.2026): משתלם חקלאות נכנס לישראל באוקטובר 2025 ברישיון א/2 שתוקפו עד 26.8.2026; תוכנית הלימודים דיווחה כי נטש ביום 21.1.2026, ובית הדין קבע כי ממועד זה נותר לשהות בישראל שלא כדין — כשבעה חודשים לפני התאריך הרשום ברישיון. הוא עוכב בפעילות אכיפה, נמצא עובד בניגוד לתנאי אשרתו, נערך לו שימוע לפני ביטול הרישיון ולפני ממונה ביקורת הגבולות לפי סעיף 13א(ד) לחוק, והוצאו נגדו צווי הרחקה ומשמורת.
לכן, אם הפסקתם לימודים או שהמוסד הודיע על הפסקת רישומכם, אל תניחו שהרישיון עדיין מגן עליכם: יש לפעול ללא דיחוי להסדרת המעמד או לתכנון יציאה מסודרת. מוסדות אקדמיים נדרשים מצדם לוודא שהדיווח שהם מעבירים מדויק ומעודכן — לדיווח יש תוצאה מיידית על מעמדו של הסטודנט.
מי שנתפס שוהה או עובד בישראל שלא כדין מובא לשימוע, ובעקבותיו עשויים להיות מוצאים בעניינו צו הרחקה וצו משמורת. החוק מחייב להביא את המוחזק בפני בית הדין לביקורת משמורת בסמוך למעצרו (סעיפים 13יד ו-13טו לחוק הכניסה לישראל), ובית הדין בוחן אם מתקיימות עילות השחרור שבסעיף 13ו(א) לחוק: בין היתר, האם השהייה הבלתי חוקית יסודה בטעות או בתקלה שבתום לב; האם ניתן לסמוך על כך שהאדם ייצא מישראל בעצמו במועד שייקבע לו ולא יהיה קושי באיתורו; האם גיל או מצב בריאותי מצדיקים שחרור; והאם קיימים טעמים הומניטריים מיוחדים.
בפועל, כאשר אדם נתפס עובד בניגוד לתנאי אשרתו, בתי הדין נוטים לאשר את צו המשמורת. כך, בהחלטה מיום 6.9.2026 בתיק 1677-09-26 נדון עניינו של סטודנט לחקלאות שעזב את לימודיו כדי לעבוד ובהמשך הוגשה בשמו בקשת מקלט שנדחתה; בית הדין קבע כי לא הוכחה טעות בתום לב ואישר את הצו. זהו דפוס חוזר. על החלטת בית הדין לביקורת משמורת ניתן לערער לבית המשפט המחוזי לעניינים מינהליים בתוך 45 יום.
על החלטת לשכה לסרב בקשה למתן רישיון א/2 או להארכתו ניתן להגיש ערר פנימי. לפי סעיף ב.2.ב לנוהל 1.6.0001 (נוהל קליטת בקשות ועררים על החלטות בלשכות ומטה רשות האוכלוסין), הערר יוגש בכתב בלא שיהוי ולא יאוחר מ-21 ימים מיום קבלת ההחלטה.
משמוצה ההליך הפנימי, ניתן להגיש ערר לבית הדין לעררים מכוח סעיף 13כד לחוק הכניסה לישראל — ככלל בתוך 30 ימים ובלא שיהוי. על החלטת בית הדין ניתן לערער לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בתוך 45 יום.
מאחר שלוח הזמנים האקדמי אינו ממתין, לצד הערר יש לשקול בקשה לסעד ביניים; בבקשה כזו בוחן בית הדין את סיכויי הערר ואת מאזן הנוחות (ערר (ת"א) 2707-26 (23.7.2026)). כשהרישיון כבר פג, סעד ביניים עשוי להיות ההבדל בין שמירת שנת הלימודים לאובדנה.
עיכוב במתן החלטה. בעמ"נ (ת"א) 64420-10-25 (23.11.2025) הוגשה בקשה להארכת אשרת סטודנט בפברואר 2025, וההחלטה ניתנה רק באוקטובר — לאחר שני עררים ופניות חוזרות שלא נענו. בית המשפט קבע כי אין הצדקה להתנהלות זו, כי אי-מתן מענה ממושך ובלתי מנומק עשוי להצדיק מתן הסעד המבוקש עצמו, וכי אין לזקוף לחובת המבקשת את הארכת שנת הלימודים בשל המלחמה. הרשות חויבה ליתן אשרת א/2 לאלתר ובהוצאות. הלקח: תעדו כל פנייה, ואל תמתינו בלא הגבלה.
פגמים בהחלטת הסירוב. בערר (ת"א) 2302-25 (17.9.2025) בוטלה החלטת סירוב שקבעה כי את הבקשה ניתן להגיש רק בנציגות בחו"ל, בלי להתייחס כלל לחריג שבסעיף ב.2 לנוהל, ושייחסה לעוררת "היסטוריה של הגירה" בניגוד לעובדות. בית הדין החזיר את העניין לבחינה מחודשת לפי סעיף ב.2, הורה על מתן רישיון א/2 זמני לשלושה חודשים כדי שלא לעכב את פתיחת שנת הלימודים, וחייב בהוצאות.
חשש השתקעות. מנגד, כשעולה מן ההיסטוריה של המבקש שהבקשה משמשת אמתלה להארכת שהייה, בתי הדין אינם מתערבים. בערר (י-ם) 2443-24 (2.12.2024) נדחה ערר של מי ששהה בישראל שנים בחסות בקשות שונות, ונקבע כי חשש ההשתקעות הוא שיקול מהותי — במיוחד באשרה הניתנת לתקופה קצובה ולתכלית מוגדרת. כך גם בערר (י-ם) 3690-25 (26.2.2026), לאחר בקשת מקלט שהתבררה כבקשת סרק.
חריגה מתכלית הרישיון. בערר (ת"א) 2707-26 (23.7.2026) נדחתה בקשה לסעד ביניים לחידוש רישיון א/2, בין היתר משום שהעוררת נטלה חלק בפעילויות החורגות מתכלית הרישיון. המסקנה: התנהלות שאינה מתיישבת עם מטרת הלימודים עלולה לעמוד לרעתכם בבקשת החידוש.
משרדנו מלווה סטודנטים זרים, משתלמים ומוסדות אקדמיים בכל שלבי רישיון א/2: בקשות והארכות מול הלשכות, מענה לדרישות מסמכים ולשימוע לפני ביטול רישיון, ערר פנימי וערר לבית הדין לעררים, בקשות לסעד ביניים, ייצוג בבית הדין לביקורת משמורת וערעורים לבית המשפט המחוזי. אנו בוחנים את הנתונים לאשורם, מציגים אותם באופן מסודר ומתועד בפני הרשות, ומסבירים מראש מהן האפשרויות הריאליות ומהם הסיכונים.
סעיף ב.5 לנוהל 5.8.0002 קובע כי הרישיון ניתן לשנה אחת בכל פעם, ועד ארבע שנים במצטבר באותו התואר. לסטודנט לתואר שלישי או לפוסט-דוקטורנט התקרה היא חמש שנים במצטבר. הארכה מעבר לכך, או לצורך תואר נוסף באותו מוסד, מחייבת אישור רקטור ונתונה להחלטת מנהל הלשכה לפי סעיף ד.16.
ככלל לא. סעיף ב.4 לנוהל 5.8.0002 אוסר על עבודה בישראל במהלך תקופת הלימודים. שני חריגים עיקריים: תרגול או הוראה במשרה חלקית באוניברסיטה שבה לומדים, לסטודנט לתואר שני לפחות (סעיף ד.18), והעסקה במשרה חלקית בחברת היי-טק המחזיקה בהיתר העסקה לפי סעיפים 8-9 לנוהל 5.3.0043. עבודה מחוץ לחריגים אלה מסכנת את הרישיון.
לא בהכרח. המוסד מדווח לרשות על מי שנטש את הלימודים, וממועד הדיווח השהייה נחשבת בלתי חוקית גם אם התאריך שברישיון טרם חלף. כך נקבע, למשל, בהחלטת בית הדין לביקורת משמורת בתיק 1531-08-26 (18.8.2026), שבו הדיווח על נטישה קדם בכשבעה חודשים למועד פקיעת הרישיון. במצב כזה יש לפנות מיד להסדרת המעמד או לתכנון יציאה.
ערר פנימי מוגש בכתב בלא שיהוי ולא יאוחר מ-21 ימים מיום קבלת ההחלטה, לפי סעיף ב.2.ב לנוהל 1.6.0001. לאחר מיצוי ההליך הפנימי ניתן להגיש ערר לבית הדין לעררים לפי סעיף 13כד לחוק הכניסה לישראל, ככלל בתוך 30 ימים ובלא שיהוי. על החלטת בית הדין ניתן לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום. מומלץ לשקול במקביל בקשה לסעד ביניים.
אפשר להגיש ערר על אי-מתן מענה, ולתעד בקפידה כל פנייה ותשובה. בעמ"נ (ת"א) 64420-10-25 (23.11.2025) נקבע כי עיכוב של שמונה חודשים בהחלטה על הארכת אשרת סטודנט, בלא הנמקה ובלא מענה לפניות, מצדיק מתן הסעד המבוקש עצמו, והרשות חויבה להנפיק את האשרה לאלתר. ככלל, ככל שהפגיעה בשנת הלימודים ממשית יותר, כך גובר הסיכוי לסעד.