החוק מחייב מי שמתאזרח לפי סעיף 5 לוותר על אזרחותו הזרה, אך יש חריגים ופטורים — מדריך מעשי לתנאים, למועדים ולבקשת הפטור. משרדנו מלווה מתאזרחים.
סיימתם הליך מדורג, אתם מחזיקים ברישיון לישיבת קבע, הגשתם בקשה להתאזרחות — ואז מגיע מכתב מלשכת רשות האוכלוסין וההגירה הדורש להמציא אישור על ויתור על האזרחות הזרה. אצל רבים זו נקודת המשבר של ההליך כולו. הדרכון הזר אינו רק מסמך נסיעה: הוא הקשר למשפחה שנשארה מאחור, לדירה, לפנסיה ולאפשרות לחזור ולבקר.
התשובה אינה אחידה. החוק אכן מציב ויתור על אזרחות קודמת כאחד מתנאי ההתאזרחות, אך הוא עצמו קובע חריגים, ונוהל רשות האוכלוסין מוסיף רשימה של זכאים לפטור — ויש מסלולים שבהם הדרישה אינה חלה כלל. הדף הזה ממפה את הכלל, את החריגים ואת הדרך לבקש פטור.
סעיף 5(א) לחוק האזרחות, תשי"ב-1952 מונה את תנאי ההתאזרחות: הימצאות בישראל; שהייה של שלוש שנים מתוך חמש השנים שקדמו לבקשה; זכאות לשבת בישראל ישיבת קבע; השתקעות או כוונה להשתקע בה; ידיעת-מה של השפה העברית; ולבסוף, בסעיף 5(א)(6) — ויתור על האזרחות הקודמת, או הוכחה שהמבקש יחדל להיות אזרח חוץ לכשיהיה לאזרח ישראלי. זהו הכלל: המבקש להתאזרח נדרש לוותר על אזרחותו הזרה.
הכלל מיושם בנוהל 4.4.0001 (נוהל התאזרחות לפי סעיפים 5, 6, 8 לחוק האזרחות). סעיף ב.7.6 לנוהל חוזר עליו ומוסיף הבהרה מעשית: העמידה בתנאי תידרש אך ורק בסוף ההליך, לאחר שנמצא כי המבקש עומד בכל שאר התנאים — אלא אם אושר פטור. אין מוותרים על אזרחות בתחילת הדרך. עוד קובע הנוהל, בסעיף ב.6, כי כבר בטופס הבקשה מסמן המבקש אם הוא מסכים לוותר או מבקש פטור — ולסימון הזה משמעות מכרעת.
דרישת הוויתור ייחודית למסלול ההתאזרחות. בית המשפט העליון עמד על כך שסעיף 14(א) לחוק קובע כי "פרט לענין התאזרחות, אין רכישת אזרחות ישראלית תלויה בויתור על אזרחות קודמת" — כך שאזרחות מכוח לידה, שבות, נישואין או הענקה אינה טעונה ויתור (עע"מ 8410/23 (28.7.2025)).
גם התאזרחות של בן זוג של אזרח ישראלי מוסדרת בנוהל נפרד — נוהל 4.4.0004 (נוהל הטיפול בבקשה להתאזרחות לתושבי קבע שהם בני זוג של אזרחים ישראלים). רשימת התנאים שם כוללת שהייה של שלוש מתוך ארבע השנים שקדמו לבקשה ובהן שנתיים אחרונות ברצף, זכאות לישיבת קבע, השתקעות, היעדר מניעה פלילית או ביטחונית וכנות הנישואין (סעיפים ב.6.1 עד ב.6.6) — ואינה כוללת ויתור על אזרחות זרה. הבקשה מוגשת רק בחלוף שנת נישואין (סעיף ג.8.1); מי שאינו עומד בכך יופנה למסלול סעיף 5.
גם כשישראל אינה דורשת ויתור, המדינה האחרת עשויה לשלול אזרחות ממי שהתאזרח במדינה זרה. שני הנהלים נפתחים בהתראה מפורשת בעניין ומחייבים להפנות את המבקש תחילה לנציגות מדינת אזרחותו ולהחתימו על תצהיר (סעיף ג.9 לנוהל 4.4.0004; סעיף ג.9 לנוהל 4.4.0001) — בדיקה שכדאי לעשות לפני ההגשה, לא אחריה.
לעומת זאת קטינים הכלולים בבקשת ההורה נכללים בדרישת הוויתור, ואישור נדרש גם עבורם (סעיפים ב.7.6 וג.14.1 לנוהל 4.4.0001). קטין שבגר במהלך הטיפול בבקשת הורהו ימלא בקשה משלו ללא אגרה, וההליך בעניינו נעשה טרם שלב הוויתור (סעיף ג.15).
החוק עצמו יוצר שני מסלולי פטור. סעיף 6(א) פוטר מדרישת הוויתור — ומדרישות נוספות שבסעיף 5(א) — את מי ששירת שירות סדיר בצה"ל או בשירות אחר ששר הביטחון הכריז עליו, ואת מי ששיכל בן או בת בשירות כזה. סעיף 6(ד) מסמיך את שר הפנים לפטור מן התנאים "אם יש לדעתו סיבה מיוחדת המצדיקה את הפטור".
רשימת ה"זכאים לפטור" מפורטת בסעיף ב.8 לנוהל 4.4.0001: מי ששירת שירות סדיר בצה"ל או ב"שירות מוכר" ושוחרר כחוק, וכן חייל/ת שהשלימו 18 חודשי שירות ומעלה (ב.8.1); הורה לחייל שרכש את מעמדו מכוח נוהל 5.2.0036 (נוהל מתן מעמד להורה חייל), בתום שנה כתושב קבע ובכפוף לקריטריונים שבאותו נוהל (ב.8.4); תושב שהתגייר בגיור שהיה מוכר כשלעצמו לצורך מתן מעמד עולה (ב.8.6); ובני זוג ידועים בציבור של אזרח ישראלי, לרבות בני זוג נשואים מאותו מין, שקיבלו קבע בתום ההליך המדורג לפי נוהל 5.2.0009, כל עוד נמשך הקשר הזוגי הכן (ב.8.7). מספרי סעיפי המשנה השתנו בין מהדורות, והפסיקה מפנה לעיתים למספור הישן.
והבחנה שמבלבלת רבים: הנוהל פוטר מתנאי ידיעת העברית את מי שהיה נתין ארץ-ישראלי (ב.8.3) ואת מי שגילו מעל 60 (ב.8.5) — אך פטור זה נוגע לשפה בלבד, ולא לוויתור על האזרחות.
מי שאינו נופל לאחת הקטגוריות שברשימה יכול לבקש פטור פרטני. לפי הנוהל, בקשה לפטור מן הוויתור — או טענה שאין למבקש אזרחות אחרת — תסומן בטופס ותיבחן על ידי מנהל המרחב בהתייעצות עם אגף אזרחות (סעיפים ב.8.8 וג.14.4), ועל המבקש לצרף מכתב הסבר מפורט (סעיפים ב.6.1 וג.10).
כאן נעוצה הטעות הנפוצה ביותר. מי שמסמן בטופס את חלופת הוויתור, ורק בהמשך — כשהוא מגלה שאינו מצליח להשיג אישור — מבקש פטור, נותר בלי החלטה מנהלית שניתן לתקוף. בית המשפט לעניינים מינהליים קבע במקרה כזה שהדרך היא להגיש בקשה שבה מסומנת חלופת הפטור, בצירוף פירוט הסיבות וראיות תומכות, ורק לאחר החלטה בה ייפתחו דלתות בית המשפט (עת"מ (י-ם) 25545-02-24 (1.4.2024)).
מהי "סיבה מיוחדת"? בית המשפט עמד על ההיסטוריה החקיקתית של סעיף 6(ד) והפנה לדברי יושב ראש הוועדה בקריאה השנייה והשלישית, שלפיהם הפטור נועד למי שיוכיח שאין לו כל אפשרות חוקית או מעשית לוותר על אזרחותו הקודמת. באותו עניין נקבע שלידה בארצות הברית והרצון לשמור על הדרכון האמריקאי אינם, כשלעצמם, סיבה מיוחדת (עת"מ (י-ם) 23581-11-24 (26.1.2025)).
הנוהל מכיר בכך שהוויתור אינו תמיד בשליטת המבקש. לפי סעיף ג.14.1, רק לאחר עמידה בכל שאר התנאים נשלח מכתב הדורש להמציא בתוך שישה חודשים אישור על ויתור על האזרחות הקודמת — או אישור שהמבקש אינו אזרח של אותה מדינה. במקרים חריגים רשאי ראש צוות אשרות ואזרחות לאשר המצאה מאוחרת, בכפוף להוכחה שננקטו הליכים בנושא — אורכה אינה ניתנת על סמך הצהרה בלבד.
למי שמוצאו ממדינה שאין לה נציגות רשמית בישראל מורה סעיף ג.14.5 לברר מול משרד החוץ אם יש גוף המייצג את מדינת אזרחותו. הנוהל מסדיר גם מסלול ייחודי למי שנחשבים אזרחי ירדן: זיקה חזקה ומתמדת לישראל, תצהיר בפני עורך דין, ונכונות לוותר בצירוף צעדים מעשיים — מברק מאושר, קבלה על הגשת בקשה או פנייה למשרד הפנים הירדני (סעיפים ג.14.2 עד ג.14.2.3).
אם כל התנאים מתקיימים או שאושר פטור מהם, ובהיעדר מניעה אחרת, מאושרת הבקשה עקרונית והמבקש מוזמן להצהרת אמונים למדינת ישראל לפי נוהל 4.4.0006; גם קטין מעל גיל 16 יידרש להצהיר אמונים (סעיף ג.14.6). רישום האזרחות מתעדכן החל מתאריך הצהרת האמונים (סעיף ג.16).
על החלטת סירוב — לרבות סירוב לבקשת פטור — ניתן ככלל להגיש ערר פנימי לרשות האוכלוסין, ללא שיהוי ובתוך המועד הקבוע בנוהל 1.6.0001. פנייה כללית למנכ"ל המשרד או במערכת הפניות המקוונת אינה ערר פנימי. חריג: כשהסירוב ניתן מטעמים פליליים או ביטחוניים לאחר שכבר ניתנה זכות תגובה, קובע הנוהל שלא תינתן השגה נוספת, והדרך היא פנייה לערכאה שיפוטית. בענייני אזרחות זו ככלל עתירה מינהלית; כשההחלטה נוגעת למעמד לפי חוק הכניסה לישראל — ערר לבית הדין לעררים.
שתי נקודות נוספות: טענת פטור שלא נטענה בלשכה תידחה בבית המשפט בשל אי-מיצוי הליכים; וככלל, בקשה חדשה ניתן להגיש רק בחלוף שנה מן הסירוב, ובסירוב מטעמים ביטחוניים — בחלוף שנתיים (סעיפים ג.18 וג.18.1).
הורה לחייל — הפטור אינו אוטומטי. אזרחית זרה שהתגוררה בישראל עשרות שנים, קיבלה מעמד קבע מטעמים הומניטריים ובתה שירתה בצה"ל, ביקשה פטור מכוח סעיף הפטור להורה חייל (ב.8.5 לנוהל כנוסחו אז; כיום ב.8.4). בית המשפט העליון דחה את הערעור: הדרישה ל"עמידה בקריטריונים" של נוהל 5.2.0036 משמעה עמידה בכולם — לרבות התנאי שההורה התגורר בחו"ל וביקש להצטרף לילדו החייל — ולמעשה רכישת המעמד מכוח אותו נוהל (עע"מ 8410/23 (28.7.2025)). הלקח: בודקים את מסלול קבלת הקבע, לא רק את עצם היות הילד חייל.
מי שאינו יכול להשיג אישור צריך להוכיח שעשה הכול. תושב קבע יליד אתיופיה, שבני משפחתו קיבלו אזרחות מכוח חוק השבות בעוד הוא נותר תושב קבע, נדרש להמציא אישור ויתור. הוא הציג מכתב שגרירות שלפיו אין רישומים לגביו ואף התייצב בשגרירות עם מכתב ויתור. העתירה נדחתה: שיקול הדעת אם די בפעולות שננקטו נתון לרשות, והוא לא הוכיח שעשה כל שביכולתו — אף שבית המשפט העיר כי ראוי שהמדינה תסייע לו באופן פעיל מול הרשויות באתיופיה (עת"מ (חי') 63633-12-23 (4.12.2024)).
מלחמה או קונסוליה סגורה אינן מייתרות סימון נכון של הבקשה. אזרחית רוסיה, תושבת קבע, סימנה בטופס שהיא מוותרת על אזרחותה, קיבלה ארכות להמצאת האישור ולא עמדה בהן. משנדחתה בקשתה עתרה בטענה שנוכח המלחמה אין אפשרות להשיג אישור. העתירה נמחקה: משלא סומנה חלופת הפטור ולא הוגשה בקשה מתאימה, סוגיית הפטור כלל לא נדונה בפני הרשות (עת"מ (י-ם) 25545-02-24 (1.4.2024)).
אנו מלווים מבקשי אזרחות בשלב שבו נקבע גורל ההליך — עוד לפני מילוי הטופס: בוחנים לאיזה מסלול אתם שייכים ואם דרישת הוויתור חלה עליכם כלל, מבררים מראש את השלכות ההתאזרחות לפי דין מדינת אזרחותכם, בונים בקשת פטור מנומקת ומגובה בראיות כשקיימת עילה, מתעדים את הצעדים שננקטו מול הנציגות הזרה לצורך בקשת אורכה, ומייצגים בערר הפנימי ובעתירה המינהלית. התוצאה תלויה תמיד בנסיבות הפרטניות ובשיקול דעת הרשות, ואנו מקפידים להציג תמונה מלאה וזהירה כבר בפגישה הראשונה.
לא. סעיף ב.7.6 לנוהל 4.4.0001 קובע במפורש שהעמידה בתנאי הוויתור תידרש רק בסוף ההליך, לאחר שנמצא כי אתם עומדים בכל שאר התנאים. רק אז נשלח מכתב הדורש להמציא אישור ויתור בתוך שישה חודשים (סעיף ג.14.1). עד לאותו שלב אין לנקוט כל פעולה מול מדינת האזרחות.
התאזרחות של בן זוג של אזרח ישראלי, המוסדרת בנוהל 4.4.0004, אינה כוללת ברשימת התנאים ויתור על אזרחות זרה, אך היא מותנית בין היתר בשנת נישואין לפחות ובהוכחת כנות הקשר. גם בני זוג ידועים בציבור, לרבות בני זוג נשואים מאותו מין, שקיבלו קבע בתום ההליך המדורג לפי נוהל 5.2.0009 מנויים ברשימת הפטורים שבסעיף ב.8 לנוהל 4.4.0001. חשוב לזכור שדין המדינה האחרת עשוי בכל זאת לשלול את האזרחות עם ההתאזרחות, ולכן הנוהל מחייב הפניה לנציגות מדינת האזרחות עוד לפני ההגשה.
מסמנים בטופס את חלופת בקשת הפטור לפי סעיף 6(ד) לחוק ומצרפים מכתב הסבר מפורט וראיות (סעיפים ב.6.1 וג.14.4 לנוהל). מי שמוצאו ממדינה ללא נציגות בישראל — הנוהל מורה לברר מול משרד החוץ אם קיים גוף מייצג (סעיף ג.14.5). בכל מקרה כדאי לתעד כל פנייה, אישור משלוח ובקשה שהוגשה: הפסיקה מדגישה שהנטל להראות שנעשה כל שניתן מוטל על המבקש.
כן. דרישת הוויתור בנוהל חלה גם על קטינים הכלולים בבקשה, ואישור הוויתור נדרש גם עבורם (סעיפים ב.7.6 וג.14.1). קטין שבגר במהלך הטיפול בבקשת הורהו יגיש בקשה משלו ללא אגרה, וההליך בעניינו נעשה טרם שלב הוויתור (סעיף ג.15). כאשר ההורה השני אינו מתאזרח, נדרשת עמדתו להכללת הקטין (סעיפים ב.3 וג.11).
ככלל ניתן להגיש ערר פנימי לרשות האוכלוסין, ללא שיהוי ובתוך המועד הקבוע בנוהל 1.6.0001; פנייה מקוונת כללית או מכתב למנכ"ל אינם מהווים ערר פנימי. לאחר מיצוי ההליך המנהלי ניתן לפנות לערכאה השיפוטית — בענייני אזרחות, ככלל עתירה מינהלית. בקשה חדשה ניתן להגיש ככלל רק בחלוף שנה מן הסירוב, ובסירוב מטעמים ביטחוניים — בחלוף שנתיים (סעיפים ג.18 וג.18.1).