גם בני זוג שאינם נשואים — כולל בני אותו מין ונישואי אל סלבדור — יכולים להסדיר מעמד בישראל. משכי ההליך לפי סוג הקשר, המסמכים הנדרשים, וההבדלים מהמסלול לנשואים.
זוגות רבים בישראל אינם נשואים — מבחירה, או משום שאינם יכולים להינשא בישראל (זוגות מעורבים ללא עדה דתית משותפת, בני אותו מין). עובדה זו אינה חוסמת את הסדרת מעמדו של בן הזוג הזר: נוהל 5.2.0009 של רשות האוכלוסין וההגירה, "נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין" (מהדורה 16, ינואר 2024), מסדיר הליך מדורג ייעודי לבני זוג המקיימים חיים משותפים ללא נישואין, לבני זוג מאותו מין — נשואים או ידועים בציבור — ולמי שנישאו בנישואי אל סלבדור. במאמר נסביר את משכי ההליך, התנאים והמסמכים, ואת ההבדלים החשובים מהמסלול של זוגות נשואים.
נקודת המוצא של הנוהל היא שהסדרת המעמד נועדה לאפשר לבני הזוג לקיים "תא משפחתי כן, אמיתי, בלעדי וייחודי" בישראל. הרשות בודקת שלושה רכיבים מצטברים: כנות הקשר הזוגי, קיום מרכז חיים משותף בישראל, והיעדר מניעה פלילית או ביטחונית. ככלל, על שני בני הזוג להיות פנויים (רווק, גרוש, אלמן). הבדיקה נעשית באמצעות מסמכים וראיונות — לרבות ראיון לשני בני הזוג לפני כל הארכת רישיון.
הנוהל קובע מסלולים שונים: כאשר המזמין אזרח ישראלי — שלוש שנים ברישיון עבודה ב/1 ולאחריהן ארבע שנים ברישיון לישיבת ארעי א/5, ובסך הכול כשבע שנים; כאשר המזמין תושב קבע — ארבע שנים ב/1 וחמש שנים א/5; בנישואי אל סלבדור — שנתיים ב/1 וארבע שנים א/5; ולבני זוג מאותו מין שנישאו — ארבע שנים ברישיון א/5 בלבד. בתום ההליך ניתן להגיש בקשה לרישיון לישיבת קבע. לשם השוואה: זוג נשוי (נוהל 5.2.0008) מקבל רישיון א/5 כבר מתחילת ההליך למשך ארבע שנים, ובסיומו יכול לבחור בין תושבות קבע לבין בקשת התאזרחות לפי סעיף 7 לחוק האזרחות — אפשרות שאינה קיימת במסלול הידועים בציבור, המסתיים בתושבות קבע. חשוב לדעת: מנהלת אגף אשרות ומעמד רשאית, בנסיבות מיוחדות — למשל קשר זוגי מבוסס שקדם להגשת הבקשה — לקצר כל תקופה בנוהל עד מחציתה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
הבקשה מוגשת באופן מקוון. בין המסמכים: דרכון זר בתוקף לשנתיים לפחות; תעודת לידה מאומתת; תעודה ציבורית עדכנית (שהונפקה בחצי השנה האחרונה) המעידה על מצב אישי פנוי — ובמדינה שאינה מנפיקה תעודה כזו, תצהיר נוטריוני; תעודת יושר לכל מבקש מעל גיל 14, ובמקרים של שהות ממושכת (מעל חצי שנה) במדינה נוספת — גם ממנה; מכתב הסבר חתום על ידי שני בני הזוג על הקשר; תצהיר; והוכחות לכנות הקשר ולמרכז חיים משותף לפחות מהשנה האחרונה — תמונות משותפות, חוזה שכירות, חשבונות משותפים, מכתבי המלצה מבני משפחה וחברים בצירוף צילום תעודת זהות של כל ממליץ. ילידי מדינות חבר העמים מופנים גם לחוות דעת לשכת הקשר "נתיב".
מצב שכיח בקהילה דוברת הרוסית: אחד מבני הזוג טרם השלים גירושין במדינת המוצא. הנוהל אינו חוסם את הדרך: בן הזוג הנשוי יתבקש להציג ראיות לניסיונות כנים להתרת הנישואין, והרשות תבחן את כנות הקשר ובלעדיותו בראיון. אם ההתרשמות חיובית, ניתן לאשר רישיון ב/1 מחוץ להליך המדורג לתקופה של עד שנה, שבמהלכה יש להסדיר את המצב האישי; אם לא הוסדר — הבקשה תסורב.
שלוש נקודות שמפילות מבקשים רבים: ראשית, את הבקשה להארכת רישיון יש להגיש באופן מקוון שלושה חודשים לפני תום התוקף. שנית, מי שמחזיק ברישיון ב/1 או א/5 ומעוניין לנסוע לחו"ל חייב להצטייד מראש באשרת כניסה חוזרת — אחרת תוקף הרישיון פוקע עם היציאה מישראל. שלישית, חובה להודיע לרשות על כל שינוי בנסיבות. ולבסוף — אם הבקשה סורבה, ניתן ככלל להגיש בקשה חדשה רק בחלוף שנה מההחלטה האחרונה, אלא אם חל שינוי נסיבות מובהק; על סירוב ניתן להגיש ערר בתוך 21 יום.
הנוהל מסדיר במפורש נישואי אל סלבדור: לאחר בדיקת תעודת הנישואין (בצירוף פרוטוקול העירייה או חוזה נוטריוני, לפי אופן העריכה) ההליך המדורג נמשך שנתיים ברישיון ב/1 וארבע שנים ברישיון א/5.
במסלול הידועים בציבור ההליך מסתיים באפשרות להגיש בקשה לרישיון לישיבת קבע — לא לאזרחות. אפשרות ההתאזרחות בתום ההליך המדורג שמורה בנוהל לבני זוג נשואים (נוהל 5.2.0008, מכוח סעיף 7 לחוק האזרחות).
כן, בכפוף להצגת ראיות לניסיונות כנים להתרת הנישואין. ניתן לקבל רישיון ב/1 מחוץ להליך לעד שנה כדי להסדיר את המצב האישי; אי-הסדרה תוביל לסירוב.
הוכחות מהשנה האחרונה לפחות: מגורים משותפים (חוזה שכירות), חשבונות משותפים, תמונות, ומכתבי המלצה מחברים ובני משפחה בצירוף תעודות זהות. הרשות מצליבה את המסמכים עם דברי בני הזוג בראיונות.
תוקף רישיון הישיבה פוקע עם היציאה מישראל ללא אשרת כניסה חוזרת. יש לפנות בהקדם ללשכה (או לנציגות ישראל בחו"ל) להסדרת החזרה — ורצוי בליווי משפטי אם מתעורר קושי.