גם בני זוג שאינם נשואים — כולל בני אותו מין ונישואי אל סלבדור — יכולים להסדיר מעמד בישראל. משכי ההליך לפי סוג הקשר, המסמכים הנדרשים, וההבדלים מהמסלול לנשואים.
זוגות רבים בישראל אינם נשואים — מבחירה, או משום שאינם יכולים להינשא בישראל (זוגות מעורבים ללא עדה דתית משותפת, בני אותו מין). עובדה זו אינה חוסמת את הסדרת מעמדו של בן הזוג הזר: נוהל 5.2.0009 של רשות האוכלוסין וההגירה, "נוהל הטיפול בהסדרת מעמד לבני זוג של אזרחים ישראלים לרבות בני אותו מין" (מהדורה 17, עודכן ביולי 2026), מסדיר הליך מדורג ייעודי לבני זוג המקיימים חיים משותפים ללא נישואין, לבני זוג מאותו מין — נשואים או ידועים בציבור — ולמי שנישאו בנישואי אל סלבדור. במאמר נסביר את משכי ההליך, התנאים והמסמכים, ואת ההבדלים החשובים מהמסלול של זוגות נשואים.
נקודת המוצא של הנוהל היא שהסדרת המעמד נועדה לאפשר לבני הזוג לקיים "תא משפחתי כן, אמיתי, בלעדי וייחודי" בישראל. הרשות בודקת שלושה רכיבים מצטברים: כנות הקשר הזוגי, קיום מרכז חיים משותף בישראל, והיעדר מניעה פלילית או ביטחונית. ככלל, על שני בני הזוג להיות פנויים (רווק, גרוש, אלמן). הבדיקה נעשית באמצעות מסמכים וראיונות — סעיף ז.5 לנוהל מחייב עריכת ראיון לשני בני הזוג לפני כל הארכת רישיון, לצד בדיקות עדכניות של המשך הקשר ושל מרכז החיים המשותף.
הנוהל קובע מסלולים שונים: כאשר המזמין אזרח ישראלי — שלוש שנים ברישיון עבודה ב/1 ולאחריהן ארבע שנים ברישיון לישיבת ארעי א/5, ובסך הכול כשבע שנים; כאשר המזמין תושב קבע — ארבע שנים ב/1 וחמש שנים א/5; בנישואי אל סלבדור — שנתיים ב/1 וארבע שנים א/5; ולבני זוג מאותו מין שנישאו — ארבע שנים ברישיון א/5 בלבד (סעיף ז.1 לנוהל). הרישיון ניתן לראשונה לשנה אחת, ומהשנה השנייה מוארך לתקופות של עד שנתיים בכל פעם. בתום ההליך ניתן להגיש בקשה לרישיון לישיבת קבע, המטופלת לפי נוהל 5.2.0023; ואם בשלב הסיום נותר ספק בכנות הקשר, בבלעדיותו או במרכז החיים, רשאי מנהל הלשכה להאריך את רישיון א/5 בשנה נוספת בטרם החלטה סופית (סעיף ח.8). לשם השוואה: זוג נשוי (נוהל 5.2.0008) מקבל רישיון א/5 כבר מתחילת ההליך למשך ארבע שנים, ובסיומו יכול לבחור בין תושבות קבע לבין בקשת התאזרחות לפי סעיף 7 לחוק האזרחות — אפשרות שאינה קיימת במסלול הידועים בציבור, המסתיים בתושבות קבע. חשוב לדעת: מנהל המרחב רשאי, בנסיבות מיוחדות — למשל כאשר הוכח קשר זוגי מבוסס עוד קודם להגשת הבקשה — לקצר כל תקופה שנקבעה בנוהל, ולא יותר ממחציתה, מטעמים מיוחדים שיתועדו בגיליון הרישום (סעיף ז.7).
הבקשה מוגשת באופן מקוון. בין המסמכים: דרכון זר בתוקף לשנתיים לפחות; תעודת לידה מאומתת; תעודה ציבורית עדכנית (שהונפקה בחצי השנה האחרונה) המעידה על מצב אישי פנוי — ובמדינה שאינה מנפיקה תעודה כזו, תצהיר נוטריוני; תעודת יושר לכל מבקש מעל גיל 14, ובמקרים של שהות ממושכת (מעל חצי שנה) במדינה נוספת — גם ממנה; מכתב הסבר חתום על ידי שני בני הזוג על הקשר; תצהיר; והוכחות לכנות הקשר ולמרכז חיים משותף לפחות מהשנה האחרונה — תמונות משותפות, חוזה שכירות, חשבונות משותפים, מכתבי המלצה מבני משפחה וחברים בצירוף צילום תעודת זהות של כל ממליץ. ילידי מדינות חבר העמים מופנים גם לחוות דעת לשכת הקשר "נתיב". אם המסמכים שהוגשו אינם מספקים או אינם תקינים, נשלחת למבקשים רשימה מפורטת בכתב, ואי-המצאת המסמכים בתוך 45 יום עלולה להביא לביטול הבקשה ולסירוב על הסף.
מצב שכיח בקהילה דוברת הרוסית: אחד מבני הזוג טרם השלים גירושין במדינת המוצא. הנוהל אינו חוסם את הדרך: בן הזוג הנשוי יתבקש להציג ראיות למאמצים ולניסיונות כנים ואמיתיים להתרת הנישואין, והרשות תבחן את כנות הקשר, ייחודיותו ובלעדיותו בראיון. אם ההתרשמות חיובית ומרכז החיים המשותף הוכח, ניתן לאשר רישיון ב/1 מחוץ להליך המדורג — לתקופה קצובה שאינה נמנית במניין ההליך — שבמהלכה יש להסדיר את המצב האישי; אם לא הוסדר, הבקשה תסורב. חשוב להיזהר: כפי שיפורט להלן, דרך ההתנהלות בהליכי הגירושין עצמם עשויה להישקל כשיקול לחובת המבקשים.
שלוש נקודות שמפילות מבקשים רבים: ראשית, את הבקשה להארכת רישיון יש להגיש באופן מקוון שלושה חודשים לפני תום התוקף. שנית, מי שמחזיק ברישיון ב/1 או א/5 ומעוניין לנסוע לחו"ל חייב להצטייד מראש באשרת כניסה חוזרת — אחרת תוקף הרישיון פוקע עם היציאה מישראל. שלישית, חובה להודיע לרשות על כל שינוי בנסיבות. ולבסוף — אם הבקשה סורבה, ניתן ככלל להגיש בקשה חדשה רק בחלוף שנה מיום ההחלטה האחרונה בבקשה (סירוב הלשכה, דחיית ערר פנימי או החלטה שיפוטית), אלא אם חל שינוי נסיבות מובהק; על סירוב ניתן להגיש ערר פנימי בתוך 21 יום, ולאחריו ערר לבית הדין לעררים. על פסק דין של בית הדין לעררים ניתן לערער לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בתוך 45 יום.
ההכרה במסלול זה נשענת על פסיקת בית המשפט העליון. בעע"ם 4614/05 מדינת ישראל נ' אורן (2006) נדונה דרישת משרד הפנים שבן זוג זר השוהה בישראל שלא כדין יצא את הארץ בטרם תיבחן בקשתו. בית המשפט עמד על כך שגם תא משפחתי שאינו מבוסס על קשר פורמלי של נישואין ראוי להגנה, ובלבד שמדובר בקשר אמיתי, כן ומבוסס — ושחשיבותה של מדיניות זו מתחדדת לנוכח העובדה שדיני הנישואין בישראל נשלטים על ידי הדין הדתי — ודחה את ערעורי המדינה, כך שדרישת היציאה מן הארץ לא עמדה.
עם זאת, בתי הדין מדגישים כי נטל ההוכחה במסלול הידועים בציבור מוגבר. בערר (ב"ש) 1300-25 (13.5.2026) נקבע כי בהיעדר אקט פורמלי מכונן, ובשל החשיפה הגבוהה לניצול לרעה, הנטל לפי נוהל 5.2.0009 גבוה אף מזה שבמסלול הנשואים — וכי החשש מתעצם כאשר מבוקש להתיר כניסת בן זוג זר לישראל. הערר נדחה בשל פערים מהותיים בראיון בעניין ההתנהלות הכלכלית ומקום מגורי בן הזוג, ובשל האופן שבו הוצגו הדברים בהליך הגירושין בחו"ל. בית הדין הוסיף כי בחינת הראיון אינה תרגיל סטטיסטי של ספירת תשובות נכונות, אלא בחינה מהותית של השאלה אם זוג המקיים חיים משותפים היה מוסר תשובות סותרות בנושא. יצוין כי התיק הגיע לבית הדין בפעם השנייה, לאחר שבית המשפט המחוזי החזיר אותו לקיום דיון פרונטלי — ובסופו של דבר הערר נדחה שוב.
מנגד, החלטה המבוססת על הראיון בלבד עלולה שלא לעמוד. בערר (ב"ש) 2924-25 (1.3.2026), בעניין הסדרת מעמד מכוח קשר זוגי, קיבל בית הדין את הערר בחלקו וחייב בחינה מחודשת: חלק מה"סתירות" שעליהן נשענה החלטת הסירוב לא היו סתירות כלל, והרשות כלל לא התייחסה בהחלטתה למסמכים שהוגשו — הסכם רכישת דירה על שם שני בני הזוג, אסמכתאות משכנתה, אישור על ניהול חשבון בנק משותף, חשבונות משק בית ותצהירים. הלקח המעשי כפול: יש לאסוף ולהגיש ראיות אובייקטיביות מצטברות ולא להסתמך על הראיון; ומנגד, תצהיר לא מדויק — שם נטען למגורים משותפים רצופים בתקופה שבה בני הזוג לא התגוררו יחד — פוגע באמינות ונשקל לחובת המבקשים.
הנוהל מסדיר במפורש נישואי אל סלבדור: לאחר בדיקת תעודת הנישואין (בצירוף פרוטוקול העירייה או חוזה נוטריוני, לפי אופן העריכה) ההליך המדורג נמשך שנתיים ברישיון ב/1 וארבע שנים ברישיון א/5.
במסלול הידועים בציבור ההליך מסתיים באפשרות להגיש בקשה לרישיון לישיבת קבע — לא לאזרחות. אפשרות ההתאזרחות בתום ההליך המדורג שמורה בנוהל לבני זוג נשואים (נוהל 5.2.0008, מכוח סעיף 7 לחוק האזרחות).
כן, בכפוף להצגת ראיות לניסיונות כנים להתרת הנישואין. ניתן לקבל רישיון ב/1 מחוץ להליך, לתקופה קצובה, כדי להסדיר את המצב האישי; אי-הסדרה תוביל לסירוב.
הוכחות מהשנה האחרונה לפחות: מגורים משותפים (חוזה שכירות), חשבונות משותפים, תמונות, ומכתבי המלצה מחברים ובני משפחה בצירוף תעודות זהות. הרשות מצליבה את המסמכים עם דברי בני הזוג בראיונות.
כן. בתי הדין קובעים כי משום שקשר של ידועים בציבור אינו נוצר באקט פורמלי וחשוף יותר לניצול לרעה, נטל ההוכחה לפי נוהל 5.2.0009 מוגבר אף מעבר לנטל החל על זוג נשוי. מכאן החשיבות של ראיות אובייקטיביות מצטברות — מגורים, כלכלה משותפת וסביבה חברתית — ולא של הצהרות בלבד.
תוקף רישיון הישיבה פוקע עם היציאה מישראל ללא אשרת כניסה חוזרת. יש לפנות בהקדם ללשכה (או לנציגות ישראל בחו"ל) להסדרת החזרה — ורצוי בליווי משפטי אם מתעורר קושי.