כנסייה, מנזר או ארגון דתי שמזמינים איש דת מחו"ל: מהי אשרת א/3, מה נדרש בנוהל 5.9.0001, כלל שבע השנים ואשרת א/4 לבני המשפחה. מדריך מעשי.
כנסייה, מנזר, ישיבה או ארגון דתי המבקשים שכומר, נזירה, רב או מורה דת מחו"ל ישרתו בקרב הקהילה בישראל אינם פונים למסלול הרגיל של העסקת עובדים זרים. לאנשי דת נקבע מסלול נפרד: אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/3, הניתן לפי בקשת מוסד הדת ולא לפי בקשתו של האדם עצמו. בן זוג וילדים קטינים המתלווים אליו מקבלים רישיון נפרד מסוג א/4 נלווה, שתוקפו נגזר מרישיונו של איש הדת.
המדריך נועד לשני הצדדים: המוסד הדתי המזמין, האחראי ליציאתו של המוזמן מישראל בתום תפקידו, ואיש הדת ובני משפחתו, שהמשך חייהם כאן תלוי בהארכה תקופתית של הרישיון ובהמלצה מתמשכת. נסביר מה בודקת הרשות, מה משתנה אחרי שבע שנים, וכיצד משיגים על סירוב או על ביטול רישיון.
שהייתו של מי שאינו אזרח או עולה מותנית ברישיון לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952. את אשרת איש הדת מסדירה תקנה 6(ג) לתקנות הכניסה לישראל, תשל"ד-1974, הקובעת כי "איש דת הרוצה לשהות בישראל לשם מילוי תפקיד דתי בקרב עדתו בישראל לפי הזמנת מוסד הדת, רשאי מוסד הדת להגיש עבורו בקשה לאשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/3 (איש דת)", וכי משניתנו האשרה והרישיון יודיע המוסד ללשכה על כניסת איש הדת לישראל "ויהיה אחראי ליציאתו מישראל עם תום תפקידו".
על בסיס התקנה גיבשה הרשות את נוהל 5.9.0001 (נוהל הטיפול במתן אשרת כניסה / מתן רישיון ישיבה / הארכת רישיון הישיבה לאנשי דת (א/3)), בנוסח הנושא תאריך נובמבר 2011. בני משפחה נלווים מטופלים בנוהל נפרד — נוהל 5.10.0001 (נוהל הטיפול במתן רישיון ישיבה מסוג א/4 נלווה), משנת 2010. נהלים אלה הם הנחיות מנהליות ולא חקיקה, אך הם מחייבים את הרשות בעבודתה ובתי הדין בוחנים את החלטותיה לאורם.
נוהל 5.9.0001 מפרט רשימת דרישות מצטברת: טופס בקשה לאשרת כניסה מסוג אש/1; צילום דרכונו הזר של איש הדת, בתוקף של שישה חודשים לפחות מעבר לתקופת הרישיון המבוקשת; ותשלום אגרה כמפורט בלוח האגרות. סעיף ב.3 קובע כי נוכחות המזמין או נציג המוסד הדתי היא חובה.
שני התנאים שסביבם נסובות רוב המחלוקות הם אלה. סעיף ב.4 דורש אישור מהמוסד הדתי שבו ישרת איש הדת, לפיו המוזמן ישרת אצלם וייצא את הארץ עם סיום תפקידו. סעיף ב.5 דורש את המלצת האגף לעדות דתיות לפיה המוזמן ימלא תפקיד במוסד דת המוכר על ידו. ההכרה במוסד הדתי היא אפוא תנאי סף: עמותה או מוסד קהילתי שאינם מוכרים כמוסד דת לא יאפשרו את מתן האשרה.
עוד עולה מן הנוהל שאם אושרה הבקשה יועבר אישור לנציגות הישראלית במקום מגוריו של המוזמן בתוך שלושה ימי עבודה, ושפרחי כמורה, סטודנטים לכמורה ונזירות מטופלים לפי אותם תנאים — אך האשרה שתוענק להם היא מסוג א/2.
כלל מרכזי בנוהל קובע כי ככלל תינתן אשרה כאיש דת לראשונה לזר עוד בהיותו בארצו, ולא יתאפשר שינוי מעמד לא/3 מתוך ישראל. מקרה חריג — לרבות מקרה שבו הזר כבר שוהה בישראל והמוסד הדתי מבקש עבורו רישיון איש דת — יועבר להחלטת מנהל הלשכה. "חריג" הוא מילת המפתח: זו אינה דרך המלך.
מכאן אזהרה מעשית לכל מוסד מזמין. הגעה של איש דת לישראל באשרת תייר, או עם אישור נסיעה אלקטרוני (ETA), מתוך כוונה לשרת כאן ולהסדיר את המעמד לאחר מכן, עלולה להסתיים בסירוב כניסה בנתב"ג ובהרחקה — עוד לפני שהבקשה נבחנה לגופה. תקנה 5ב(ה) לתקנות הכניסה לישראל קובעת כי אין בקבלת אישור מסע אלקטרוני כדי לגרוע מסמכות השר לסרב להכניס לישראל את בעל האישור, או לגרוע מסמכויות קצין ביקורת הגבולות.
הנוהל קובע כי ההארכה תהיה בתוקף לשנה אחת ותוארך בכל פעם לשנה נוספת. סעיף ג.10 מוסיף כי הארכת רישיון א/3 תתבצע בכפוף לעמידה בתנאים, לקבלת המלצת האגף לעדות דתיות, לשאילתא למטא"ר, ובכפוף לדרכון זר תקף לשישה חודשים לפחות מתום תוקף הרישיון המבוקש. בקשת ההארכה מוגשת בטופס אש/3, ואף כאן נדרשת נוכחות המבקש או נציג המוסד.
לאחר שבע שנות שהות ברישיון א/3 מחמיר הנוהל את הבדיקה: נדרש הסבר מפורט ומנומק מהאגף לעדות דתיות בדבר ייחודיותו של איש הדת, מומחיותו, תפקידו בכנסייה ונחיצותו בישראל. במקביל משתנה קצב ההארכות — מי ששוהה ברישיון א/3 תקופה העולה על שבע שנים, רישיונו יוארך לשנתיים בכל פעם, בכפוף לעמידה בתנאים.
ראוי להדגיש מה הרישיון אינו. הוא ניתן, בלשון התקנה, "לשם מילוי תפקיד דתי בקרב עדתו בישראל", והוא קשור למוסד המזמין ולתפקיד שהוגדר. אין מדובר בהיתר עבודה כללי בישראל, ועיסוק החורג מהתפקיד הדתי שבגינו ניתן הרישיון עלול לשמש עילה לאי-הארכתו.
בני משפחתו של איש דת מטופלים לפי נוהל 5.10.0001, שעניינו רישיונות א/4 לנלווים לבעלי א/2 ולבעלי א/3. הבקשה מוגשת בטופס אש/3, וסעיף ב.2 קובע כי נוכחות בעל האשרה יחד עם בן המשפחה היא חובה. יש לצרף תמונה עדכנית, דרכון זר בתוקף לשישה חודשים לפחות מעבר לתקופה המבוקשת, תעודת לידה מקורית ומסמכים רשמיים על המצב האישי ועל הקשר המשפחתי — מאומתים ומתורגמים כנדרש. הנוהל מדבר על בן זוג או ילד קטין בלבד, וכל בן משפחה בעל דרכון נפרד ממלא בקשה נפרדת.
הנקודה החשובה ביותר לבני המשפחה היא סעיף ג.5: תוקף רישיון א/4 יינתן בהתאם לתוקף רישיון הישיבה של קרוב המשפחה בעל הרישיון הארעי מסוג א/2 או א/3. הרישיון נגזר ואינו עומד בפני עצמו, ולכן כל פגיעה ברישיונו של איש הדת משליכה מיידית על מעמד בת הזוג והילדים. עוד יצוין כי הנוהל מסדיר בקשה להיתר עבודה רק בפרק העוסק בנלווה לזכאי שבות, ואינו קובע מסלול מקביל לנלווה לאיש דת; מי שמבקש לעבוד בישראל צריך לברר את מעמדו בנפרד ומראש.
הנוהל קובע מסלול פנימי לפני שנסגרת הדלת: קיימת עילה לסירוב — מועבר הנושא להחלטת מנהל הלשכה; מצא מנהל הלשכה כי העילה מחייבת סירוב, מועברים התיק והמלצתו לראש דסק אשרות במטה הרשות, להתייעצות עם האגף לעדות דתיות בטרם מתן תשובה סופית. הוחלט לסרב — נשלח מכתב סירוב מנומק למוסד המזמין ולאגף לעדות. מכתב מנומק כזה הוא נקודת הפתיחה לכל השגה.
בהחלטות הרשות נמסר, ככלל, כי ניתן להגיש ערר פנימי בתוך 21 יום ממועד ההחלטה. על ההחלטה בערר הפנימי ניתן להגיש ערר לבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, בתוך המועד הקבוע בחוק, ולצדו בקשה לצו ביניים שימנע הרחקה עד להכרעה. על פסק דין של בית הדין ניתן לערער לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בתוך 45 ימים.
ביטול רישיון קיים הוא סוגיה נפרדת. שר הפנים מוסמך לפי סעיף 11(א) לחוק לבטל אשרה או רישיון ישיבה שניתנו, ובתי הדין קבעו כי שיקול הדעת בשלילת רישיון ארעי רחב במיוחד וכי הליך הביטול אינו מוסדר בנוהל עצמו. עם זאת, גם החלטה כזו כפופה לעילות הביקורת של המשפט המנהלי: תשתית עובדתית ראויה, שימוע, שיקולים ענייניים וסבירות.
בערר (ת"א) 2233-25 (21.7.2025) נדונה עניינה של נתינה זרה שהגיעה לנתב"ג עם אישור נסיעה אלקטרוני, בטענה שהוזמנה לשהות אצל מסדר נזירות, וכניסתה סורבה מחשש להשתקעות. בית הדין דחה את הערר: אישור נסיעה אלקטרוני אינו גורע מסמכות הסירוב, ומדינת ישראל אינה חייבת להכניס בשעריה זר שאינו מסביר די הצורך את כוונותיו ואינו תומך את גרסתו במסמכים — גם כשהוא מבקש להיכנס מטעמים דתיים. בהגעה ללא אשרת כניסה יש ניסיון להציב את הרשות בפני עובדה מוגמרת. הלקח: ההסדרה נעשית מראש, מחוץ לישראל.
בעת"מ (ת"א) 55896-11-10 (2.8.2012) ביקש זר ששהה בישראל ברישיון בענף הסיעוד להמיר את רישיונו באשרת איש דת. בית המשפט מתח ביקורת חריפה על הרשות — עיכוב של כשנה במתן החלטה והנמקה לקונית — אך דחה את העתירה: הבקשה הוגשה על ידי המבקש עצמו ולא על ידי מוסד הדת, והמוסד לא היה מוכר על ידי המחלקה לעדות. תנאים אלה, כך נקבע, הם "מרכיבים ראשיים בנוהל, ואי עמידה באחד מהם, מביאה בהכרח לדחיית הבקשה".
בערר (י-ם) 4846-19 (12.8.2020) נדונו שלושה נזירים, שאחד מהם נכנס לישראל ברישיון א/3 כבר בשנת 1994. בעקבות סכסוך פנים-כנסייתי הודיע הארכיבישוף בירושלים כי חדלו להיות חלק מהכנסייה, האגף לעדות דתיות המליץ לבטל את רישיונותיהם, והרשות ביטלה אותם. חרף מכתבי תמיכה מראש הכנסייה בחו"ל נדחו העררים: המדינה היא שקובעת מיהו הגורם המוסמך ליתן את אישור המוסד הדתי, וטענות בדבר חלוקת הסמכויות בתוך העדה אינן נדונות בבית הדין. הלקח: הרישיון חי מכוח גיבוי מתמשך של המוסד הדתי, ותקופת שהות ארוכה אינה מחסנת אותו.
בערר (י-ם) 3365-17 (24.1.2018) נדון עניינה של נזירה שהיגרה לישראל בשנת 1976, שהתה שנים ארוכות ברישיון א/3, ומזה עשרות שנים מטפלת במנזר בילדים חשוכי מרפא. בקשתה למעמד מטעמים הומניטריים נדחתה בהחלטה לאקונית שלפיה היא "אינה קריטריונית". בית הדין ביטל את ההחלטה והורה להעביר את עניינה לוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטריים, לאור עע"מ 2357/14 אסברוק נ' שר הפנים (2015), שלפיו די בכך שהבקשה מעלה "סיכוי מסוים" לקבלתה. שהות ממושכת ופעילות של עשיית חסד אינן מקנות שדרוג מעמד אוטומטי — אך הן פותחות את הדלת למסלול השיורי ההומניטרי.
משרדנו מלווה מוסדות דת, מנזרים וארגונים דתיים המזמינים אנשי דת מחו"ל, וכן אנשי דת ובני משפחותיהם השוהים בישראל. אנו בונים את הבקשה מראש כך שתעמוד בתנאי נוהל 5.9.0001 — ניסוח אישור המוסד הדתי, ליווי מול האגף לעדות דתיות, היערכות להארכות ולבדיקה המחמירה שלאחר שבע שנים, והסדרת רישיונות א/4 לבני המשפחה לפי נוהל 5.10.0001. במקרים של סירוב, אי-הארכה או ביטול רישיון אנו פועלים בערר פנימי, בערר לבית הדין לעררים ובערעור מינהלי, לרבות בקשות לסעד ביניים. אם קיבלתם החלטה שאינכם מסכימים לה, כדאי לבחון אותה מוקדם ככל האפשר — המועדים קצרים.
לא. תקנה 6(ג) לתקנות הכניסה לישראל קובעת שמוסד הדת הוא שרשאי להגיש עבורו בקשה לאשרה ולרישיון א/3, והמוסד גם אחראי ליציאתו מישראל עם תום תפקידו. בעת"מ (ת"א) 55896-11-10 (2.8.2012) נדחתה עתירה בין היתר משום שהבקשה הוגשה על ידי הזר עצמו ולא על ידי המוסד. נוסף על כך, נוכחות המזמין או נציג המוסד בעת הגשת הבקשה היא חובה לפי הנוהל.
ככלל לא. הנוהל קובע שאשרה כאיש דת לראשונה תינתן לזר עוד בהיותו בארצו, ושלא יתאפשר שינוי מעמד לא/3 מתוך ישראל; מקרים חריגים מועברים להחלטת מנהל הלשכה. בערר (ת"א) 2233-25 (21.7.2025) נדחה ערר על סירוב כניסה בנתב"ג, ובית הדין קבע כי בהגעה ללא אשרת כניסה יש ניסיון להציב את הרשות בפני עובדה מוגמרת. גם אישור נסיעה אלקטרוני אינו מבטיח כניסה.
לפי הנוהל ההארכה ניתנת לשנה אחת ומוארכת בכל פעם לשנה נוספת, בכפוף לעמידה בתנאים, להמלצת האגף לעדות דתיות ולדרכון תקף לשישה חודשים לפחות מעבר לתקופה המבוקשת. לאחר שבע שנות שהות ברישיון א/3 נדרש הסבר מפורט ומנומק מהאגף בדבר ייחודיותו של איש הדת, מומחיותו, תפקידו ונחיצותו בישראל. מי ששהה מעל שבע שנים, רישיונו יוארך לשנתיים בכל פעם.
רישיון א/4 נלווה הוא רישיון נגזר. נוהל 5.10.0001 קובע שתוקפו יינתן בהתאם לתוקף רישיון הישיבה של קרוב המשפחה בעל הרישיון מסוג א/2 או א/3. לכן ביטול, פקיעה או אי-הארכה של רישיון איש הדת משליכים ישירות על מעמדם של בת הזוג והילדים הקטינים. בנסיבות כאלה חשוב לפעול במקביל בשני המישורים ולבקש סעד ביניים בזמן.
הנוהל אינו קובע מסלול אוטומטי לשדרוג מעמד לאחר שנות שירות. הדרך הנהוגה היא בקשה למעמד מטעמים הומניטריים, שנבחנת בוועדה הבינמשרדית. בערר (י-ם) 3365-17 (24.1.2018) הורה בית הדין להעביר את עניינה של נזירה ותיקה לוועדה, לאור עע"מ 2357/14 אסברוק, שלפיו די ב"סיכוי מסוים" לקבלת הבקשה כדי לעבור את משוכת הסף. כל מקרה נבחן לגופו.