אזרח רוסיה שמתנגד למלחמה — האם אפשר לקבל מקלט בישראל?
כיצד נבחנות בקשות מקלט של אזרחי רוסיה בישראל: השקפה פוליטית, חשש מגיוס, סיבות נפוצות לדחייה והמסלול אחרי סירוב — מדריך מעשי.
נכתב על ידי עו״ד עידן מולדבסקי — משרד עורכי דין בתל אביב.
אזרחי רוסיה שחוששים לשוב: למי מיועד המדריך
מדריך זה מיועד לאזרחי רוסיה שנמצאים בישראל ואינם רוצים לשוב לארצם: מי שהתבטאו נגד המלחמה באוקראינה, השתתפו בהפגנות, פרסמו ביקורת ברשתות החברתיות, או עזבו כדי לא להיות מגויסים.
המדריך עוסק רק במי שאינו זכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, התש"י-1950. מי שזכאי לפי חוק השבות מסדיר את מעמדו בהליך אחר, ואינו צריך לבקש מקלט. לכל האחרים, בקשת מקלט היא לרוב הדרך לטעון שהחזרה לרוסיה מסוכנת. חשוב להבין: בית הדין אינו שואל אם המצב ברוסיה קשה באופן כללי. הוא שואל אם אתם, באופן אישי, צפויים לרדיפה.
המסגרת המשפטית: אמנת הפליטים ונוהל 5.2.0012
אמנת הפליטים משנת 1951 מגדירה פליט כמי שנמצא מחוץ לארץ אזרחותו בגלל "פחד מבוסס להיות נרדף" מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסוים או השקפה מדינית. בערר (י-ם) 1008-26 (4.1.2026) פורטו התנאים המצטברים: שהייה מחוץ לארץ האזרחות; פחד מבוסס, אובייקטיבי וסובייקטיבי; קשר לאחת מחמש העילות; קשר בין היציאה מהמדינה לבין הפחד; והיעדר אפשרות לקבל הגנה ממדינת המוצא. הנטל להוכיח את כל אלה מוטל על המבקש.
ההליך מוסדר בנוהל 5.2.0012 (נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל ובמי שהוכרו כזכאים למקלט מדיני בישראל ע"י שר הפנים), מהדורה 11 מיום 15.10.2024. המבקש מרואיין ביחידת הטיפול במבקשי מקלט (יחידת ה-RSD), ולאחר מכן הבקשה יכולה להידחות על הסף (סעיף 4 לנוהל), להיבחן בסדר דין מהיר כשמדובר במדינה שהוגדרה בטוחה (סעיף 5.1), להיבחן בסדר דין מקוצר בידי יושב ראש הוועדה המייעצת לענייני פליטים (סעיף 6), או להגיע למליאת הוועדה (סעיף 7). בזמן הבחינה מקבל מבקש שאין לו רישיון תקף, ככלל, רישיון ישיבה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 — רישיון שהייה זמני, לעיתים עם איסור עבודה.
השקפה פוליטית: מה שהשלטונות יודעים עליכם
התנגדות למלחמה היא השקפה מדינית, ולכן יכולה לבסס בקשת מקלט. אבל אין די בהשקפה עצמה. ספר ההנחיות של נציבות האו"ם לפליטים (סעיף 80) מבהיר שעל המבקש להראות שהשקפתו הגיעה לידיעת השלטונות, או שהשלטונות מייחסים לו אותה, ושבשלה הוא צפוי לרדיפה. השקפה מיוחסת פירושה שהשלטון רואה בכם מתנגד, גם אם אינכם רואים בעצמכם פעילים פוליטיים.
בערר (י-ם) 2700-22 (9.3.2023) הביא בית הדין מדוחות בין-לאומיים שלפיהם הסיכון לרדיפה פוליטית ברוסיה גבר מאז הפלישה לאוקראינה, אך נבחן לפי פרופילים: אסירים פוליטיים, פעילי ארגונים לא ממשלתיים, עיתונאים עצמאיים ויריבים פוליטיים של השלטון. לפי אותו תיאור, משתתפים בהפגנות לא חוקיות צפויים לרוב למעצר קצר ולקנס, ומעצרים חוזרים עלולים להוביל להליך פלילי.
לכן עליכם להראות מה בדיוק עשיתם, מתי, ומדוע הרשויות ברוסיה יודעות על כך. צילומי פוסטים, זימונים לחקירה, קנסות, כתבי אישום או תיעוד של חיפוש — כל מסמך כזה חשוב. פעילות שנעשתה רק בישראל נבחנת כטענת "פליטות במקום" (sur place), וגם בה השאלה היא אם הפעילות הגיעה לידיעת השלטונות ומה צפוי לכם בשלה.
חשש מגיוס: מתי השתמטות אינה רדיפה
בתי המשפט מבחינים בין עונש על השתמטות, שהוא ככלל אכיפת חוק, לבין מקרים שבהם הענישה עצמה חורגת מהסביר.
בעמ"נ (י-ם) 64068-02-24 (29.2.2024) דחה בית המשפט המחוזי ערעור של צעיר שקיבל צו גיוס ועזב את רוסיה. לפי חוות הדעת של הרשות, התחמקות מגיוס ברוסיה גוררת קנס, עבודות לתועלת הציבור או מאסר עד חמש שנים, ורק במקרים נדירים. בית המשפט קבע שסירוב לשרת במדינה שיש בה גיוס חובה אינו כשלעצמו עילת מקלט, "זולת במקרים שבהם הענישה בשל סירוב זה אינה סבירה", וכי אכיפת חוק אינה רדיפה. עם זאת, בית המשפט ציין במפורש שאינו מכריע בטענות על מה שצפוי למערער אם יגויס ועל פעילות הצבא באוקראינה, משום שלא נתמכו בראיות.
מכאן שני לקחים. ראשית, חשש כללי אינו מספיק: בערר (י-ם) 2700-22 נקבע שאי אפשר לבסס בקשה על המצב הכללי ברוסיה, לרבות הגיוס החלקי שהוכרז בספטמבר 2022. שנית, מי שטוען שהעונש הצפוי לו חמור באופן חריג, או שסירובו נובע מטעמי מצפון ומסירוב להשתתף במעשים מסוימים, צריך לבסס זאת בראיות אישיות ובמקורות מידע.
כך נבחנות בקשות של אזרחי רוסיה מאז 2022
לפני המלחמה נדחו בקשות של אזרחי רוסיה לא פעם בסדר דין מהיר, על סמך חוות דעת של משרד החוץ משנת 2019 שהגדירה את רוסיה "מדינה בטוחה". בערר (ת"א) 1177-21 (19.6.2023) תואר שאחרי פרוץ המלחמה הודיעה המדינה שהיא בוחנת את חוות הדעת מחדש, ושבינתיים אינה מקדמת בקשות של אזרחי רוסיה. משחלפה שנה בלי עדכון, החזיר בית הדין את התיקים ליחידת ה-RSD להחלטה חדשה, וקבע שעד אז לא יינקטו הליכי אכיפה.
בסדר דין מקוצר המצב שונה: נכתבות בו חוות דעת אישיות של יחידת ה-RSD ושל יושב ראש הוועדה, ולכן חוות הדעת הכללית על "מדינה בטוחה" אינה רלוונטית (ערר (י-ם) 3018-22 (25.6.2024)). בעמ"נ (י-ם) 59940-05-23 (6.7.2023) הוסיף בית המשפט המחוזי: יש "מקבילית כוחות" בין המצב הכללי במדינה לבין טענות המבקש, וככל שהמצב במדינת המוצא מסוכן יותר, כך יש לבחון את טענותיו ביתר זהירות. בפועל, ברוב ההחלטות המתוארות כאן הבקשה נדחתה, בעיקר משום שהפרופיל האישי היה נמוך והראיות מעטות.
הסיבות הנפוצות לדחייה
הנימוק החוזר ביותר הוא יציאה חוקית וגלויה מרוסיה בדרכון אישי. בית הדין רואה בכך סימן שהשלטונות אינם מתעניינים במבקש. קרוב לכך: חידוש דרכון בשגרירות רוסיה, גם בישראל. בערר (י-ם) 1008-26 נקבע שפנייה כזו יש בה "כשלעצמה" כדי לשמוט את הקרקע תחת הבקשה, משום שהמבקש נזקק להגנת המדינה שממנה הוא טוען שהוא חושש.
נימוק נפוץ שני הוא שיהוי: המשך מגורים ברוסיה זמן רב אחרי האירועים, יציאה ממנה וחזרה אליה, או הגשת הבקשה חודשים אחרי ההגעה לישראל ואחרי שפקעה אשרת התייר. גם שירות צבאי שהסתיים בלי בעיות, אף שהשלטונות ידעו על הפעילות הפוליטית, נזקף לחובת המבקש (ערר (י-ם) 3018-22).
נימוקים נוספים: סתירות בין טופס הבקשה לבין הריאיון, גרסה בעל פה בלי מסמך אחד שתומך בה, פעילות שהסתכמה בהפגנה המונית אחת או שתיים, ואי-ניסיון לעבור לאזור אחר ברוסיה — "שהינה מדינה ענקית", כלשון ערר (י-ם) 2704-22 (21.9.2023).
אחרי דחייה: ערר, ערעור ועיכוב ההרחקה
על החלטה הדוחה בקשת מקלט אפשר להגיש ערר לבית הדין לעררים בתוך 30 ימים מיום שקיבלתם הודעה עליה (סעיף 13כד(ב) לחוק הכניסה לישראל). מאז מהדורה 11 של הנוהל אין עוד בקשה לעיון מחדש ברשות, והדרך היא ערר (סעיף 14.ב לנוהל). אם נוצרו עובדות חדשות, אפשר לפנות ליחידת ה-RSD בבקשה לפתוח את התיק מחדש.
לצד הערר מבקשים צו שימנע הליכי אכיפה עד להכרעה, ולעיתים הוא מותנה בהפקדת ערבות. שימו לב לתוקפו: בערר (י-ם) 3018-22 פקע הצו אחרי שישה חודשים ולא הוארך, ובית הדין ראה בכך סימן שהעורר אינו חושש באמת לחזור. בהחלטות המתוארות כאן נלוו לדחייה הוראה לצאת מישראל והוצאות של 3,000 עד 8,000 ש"ח. על פסק הדין אפשר לערער לבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, בתוך 45 ימים.
גם משך הטיפול עצמו עשוי להיות עילה לפנייה לבית המשפט. בערר (י-ם) 1008-26 העיר בית הדין שבחינה שנמשכה יותר משמונה שנים אינה סבירה בשום קנה מידה בין-לאומי. במאי 2026 הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב למדינה להעניק לשני מבקשי מקלט מבלארוס, שהשתתפו בהפגנות נגד שלטון לוקאשנקו, מעמד של תושבים ארעיים עד להכרעה בבקשת המקלט, לאחר שקבע כי רשות האוכלוסין וההגירה התעכבה במשך שנים בטיפול בבקשה. באוגוסט 2026, יותר מארבע שנים לאחר שהגישו את הבקשה, הכירה בהם הרשות כפליטים; לפי הדיווח ב'הארץ', הייתה זו הפעם הראשונה שבה הכירה ישראל באזרחי בלארוס כנרדפים פוליטית בידי השלטון. משרדנו ייצג את השניים.
מה עולה מן הפסיקה
בערר (י-ם) 1008-26 (4.1.2026) טען אזרח רוסיה, שהגיש בקשה ב-2017 ורואיין רק ב-2025, שהשתתף בשתי הפגנות המוניות נגד שחיתות ונעצר לזמן קצר. בית הדין לא מצא פגם בחוות הדעת, שלפיהן גם אחרי פרוץ המלחמה משתתפים בהפגנות המוניות אינם נרדפים ככלל בשל כך, וקבע שחידוש הדרכון בשגרירות שומט את הבקשה. הלקח: פרופיל נמוך ופנייה לרשויות רוסיה פועלים יחד נגדכם.
בערר (י-ם) 3018-22 (25.6.2024) נדון תומך של אלכסיי נבלני שנעצר ליומיים אחרי הפגנה ב-2018. בית המשפט המחוזי החזיר את התיק לבית הדין על רקע המלחמה, אך הערר נדחה שוב: יחידת ה-RSD בחנה מחדש את עניינו, גם לאחר מותו של נבלני, ומצאה שאין בכך כדי לשנות את ההחלטה. הלקח: התפתחות כללית במדינה צריכה להיות קשורה אליכם באופן אישי.
בערר (י-ם) 2704-22 (21.9.2023) טען מפגין מוולדיווסטוק שהוכה פעמיים בידי אלמונים. בית הדין קבע שתקיפה בידי גורם לא ידוע אינה מלמדת על רדיפה מצד המדינה; העורר גם לא התלונן במשטרה. הלקח: כשאין ראיה שהמדינה עומדת מאחורי הפגיעה, יש להסביר מדוע אין אפשרות לקבל ממנה הגנה.
כיצד משרדנו מסייע
משרדנו מלווה מבקשי מקלט בכל שלבי ההליך, בעברית, באנגלית וברוסית. לפני הריאיון אנו עוזרים לנסח טופס בקשה מלא ומדויק, שכל העילות מופיעות בו כבר בהתחלה, ולאסוף ולתרגם ראיות אישיות: פוסטים, זימונים, קנסות, צווי גיוס ומסמכי בית משפט. אחרי דחייה אנו בוחנים את פרוטוקול הריאיון ואת חוות הדעת, מגישים ערר בצירוף בקשה לצו ביניים ומקפידים על הארכתו, וממשיכים לערעור מינהלי כשיש לכך בסיס. איננו מבטיחים תוצאה, אך דואגים שהבקשה תיבחן על בסיס התשתית המלאה ביותר שאפשר להניח.
שאלות נפוצות
השתתפתי בהפגנה נגד המלחמה ונעצרתי לכמה שעות. זה מספיק כדי לקבל מקלט?
ככלל, לא לבדו. בערר (י-ם) 2704-22 (21.9.2023) נקבע שהשתתפות בכמה הפגנות ומעצר לשעות אינם הופכים אדם לנרדף, ובערר (י-ם) 2700-22 (9.3.2023) תואר שמשתתפים בהפגנות צפויים לרוב למעצר קצר ולקנס. חשוב להראות מה קרה אחר כך: זימונים, הליכים פליליים, מעקב או פגיעה, ומדוע הרשויות מזהות אתכם כמתנגדים.
קיבלתי צו גיוס ועזבתי את רוסיה. האם זו עילת מקלט?
בעמ"נ (י-ם) 64068-02-24 (29.2.2024) נקבע שסירוב לשרת במדינה שיש בה גיוס חובה אינו כשלעצמו עילת מקלט, אלא אם הענישה בשל הסירוב אינה סבירה, וכי אכיפת חוק אינה רדיפה. בית המשפט לא הכריע בטענות על מה שצפוי למערער בשירות עצמו, משום שלא נתמכו בראיות. לכן טענה כזו צריכה להיתמך בראיות אישיות ובמקורות מידע.
לא קיבלתי צו גיוס, אבל אני חושש שיגייסו אותי. זה נחשב?
חשש כללי מגיוס עתידי אינו מספיק לפי ההחלטות. בערר (י-ם) 3145-24 (20.5.2025), שעסק בתושב טרנסניסטריה, נקבע שחשש מגיוס כשלא התקבל צו גיוס הוא טענה תיאורטית, שאינה נוגעת לאחת מעילות האמנה, ובערר (י-ם) 2700-22 נקבע שאי אפשר לבסס בקשה על הגיוס החלקי שהוכרז ב-2022 כשלעצמו. יש להצביע על נסיבות אישיות שמגדילות את הסיכון.
חידשתי את הדרכון הרוסי בשגרירות בישראל. האם זה פוגע בבקשה?
כן, זה עלול לפגוע קשות. בערר (י-ם) 1008-26 (4.1.2026) נקבע שפנייה לשגרירות רוסיה לחידוש דרכון יש בה כשלעצמה כדי לשמוט את הקרקע תחת בקשת המקלט, משום שהמבקש נזקק להגנת המדינה שממנה הוא טוען שהוא חושש. אם חידשתם דרכון, חשוב להסביר בכנות מתי ומדוע עשיתם זאת.
הבקשה שלי נדחתה. כמה זמן יש לי ומה קורה בינתיים?
ערר לבית הדין לעררים מגישים בתוך 30 ימים מיום שקיבלתם הודעה על ההחלטה, ומאז אוקטובר 2024 אין עוד בקשה לעיון מחדש ברשות. לצד הערר מבקשים צו שימנע הליכי אכיפה, ויש להקפיד להאריך אותו לפני שהוא פוקע. על פסק הדין של בית הדין אפשר לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.
קראו עוד על תחום העיסוק המלא — מקלט ופליטים