רשלנות מקצועית וסכסוכי שכר טרחה

רשלנות מקצועית – מהי ומתי קמה עילת תביעה?

עורך דין חב חובת זהירות מקצועית ללקוחותיו, הנגזרת מדיני הנזיקין ומכללי לשכת עורכי הדין. כאשר עורך הדין סטה מרמת המיומנות שניתן לצפות מעורך דין סביר בנסיבות דומות, וסטייה זו גרמה ללקוח נזק ממשי – קמה עילת תביעה ברשלנות מקצועית. הוכחת התביעה מחייבת בדרך כלל הצגת חוות דעת של עורך דין מומחה, שיוכיח מהי הסטנדרטיזציה המקצועית המקובלת ובאיזו מידה הנתבע חרג ממנה. משרדנו מנהל את כל שלבי התביעה, לרבות איתור המומחה המתאים, בניית תיק הראיות ופיצול הנזק לרכיביו השונים.

פספוס מועדים והתיישנות

אחד המחדלים הנפוצים והקשים ביותר שעורך דין יכול לגרום ללקוחו הוא פספוס מועד דיוני קריטי – הגשת כתב תביעה לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות, מחדל בהגשת ערעור בתוך המועד הקבוע, או אי-הגשת ראיות במועד שהביאה לדחיית התיק. במקרים אלה הנזק הוא לעיתים בלתי הפיך מבחינת ההליך המקורי, אך הוא ניתן לפיצוי במסגרת תביעת הרשלנות. בית המשפט נדרש לבחון מה היה סיכוי ההצלחה של התיק המקורי אילו הוגש במועד – וזהו אחד ההיבטים המורכבים ביותר בתביעות מסוג זה, שמשרדנו מנוסה בניהולם.

ייצוג לקוי בבית המשפט

ייצוג לקוי אינו כולל כל אסטרטגיה שהתבררה בדיעבד כשגויה – הפסד בתיק כשלעצמו אינו מוכיח רשלנות. עם זאת, ישנם מצבים שבהם ההתנהלות בבית המשפט נפלה בבירור מהסטנדרט המקצועי המינימלי: אי-הגשת ראיות מהותיות, מחדל בחקירת עדים מרכזיים, ייצוג ללא הכנה נאותה, או אי-הגשת ערעור על פסק דין שניתן לתקיפה. משרדנו בוחן את תיק הבסיס לעומקו, מזהה את נקודות הכשל המקצועי ובונה תביעה שמצביעה על הקשר הסיבתי בין המחדל לנזק.

ייעוץ משפטי שגוי

לקוח שקיבל ייעוץ משפטי מוטעה ופעל על פיו עלול למצוא עצמו בפני עובדות מוגמרות שקשה להשיב מהן – חתימה על הסכם בתנאים גרועים מתוך אמונה מוטעית בדבר זכויותיו, ויתור על תביעה מתוך הנחה שגויה בדבר סיכוייה, או נקיטת פעולה שהסתבכה עקב הבנה שגויה של הדין. תביעת רשלנות על ייעוץ שגוי דורשת הוכחה שהייעוץ היה מוטעה לפי הסטנדרט המקצועי, שהלקוח הסתמך עליו בפועל, ושאילולא הייעוץ השגוי היה הלקוח נוהג אחרת ומונע את הנזק.

אי-גילוי ניגוד עניינים

עורך דין חייב לגלות ללקוחו כל ניגוד עניינים – לרבות ייצוג של צד שכנגד בתיק אחר, קשר אישי או עסקי עם הצד האחר, ועניין אישי בתוצאת ההליך. אי-גילוי ניגוד עניינים מהווה הפרה חמורה של כללי האתיקה המקצועית, ובמקרים רבים מקים עילה נזיקית עצמאית. בנוסף להליך האזרחי, ניתן להגיש תלונה ללשכת עורכי הדין שעשויה להוביל להליך משמעתי כנגד עורך הדין המפר.

רשלנות בעסקאות מקרקעין

עורכי דין המייצגים בעסקאות מקרקעין נושאים באחריות מקצועית כבדה – בדיקת הרישום בטאבו, איתור שעבודים ועיקולים, בדיקת היתרי הבנייה, ניסוח תנאים מגנים בחוזה ועמידה במועדי רישום. מחדל באחד מאלה עלול לגרום ללקוח נזק כלכלי ניכר – רכישת נכס עם שעבוד נסתר, אי-השלמת עסקה עקב ליקוי שניתן היה לאתרו מראש, או חשיפה לתביעה מצד הקונה בשל פגם שעורך הדין לא גילה. משרדנו מנהל תביעות רשלנות בתחום המקרקעין תוך עבודה עם שמאים ומומחים רלוונטיים לצורך כימות הנזק.

הפרת חובת הסודיות

חובת הסודיות המוטלת על עורך דין היא מוחלטת ונובעת הן מכללי לשכת עורכי הדין הן מדיני הראיות. גילוי מידע על לקוח ללא הסכמתו – בין לצד שכנגד, בין לגורם שלישי ובין בפומבי – מקים עילת תביעה נזיקית ועשוי להוביל גם להליך משמעתי. במקרים שבהם הגילוי גרם לנזק ממשי, כגון פגיעה עסקית, פגיעה בהליך משפטי תלוי ועומד או נזק למוניטין, ניתן לתבוע פיצוי בגין מלוא הנזק שנגרם.

סכסוכי שכר טרחה – חיוב מופרז ותביעת יתר

עורך דין אינו רשאי לגבות שכר טרחה שאינו סביר ביחס לעבודה שבוצעה, למורכבות התיק ולמקובל בשוק. כאשר הלקוח מקבל חשבונית חסרת פירוט, חיוב על שעות שלא בוצעו, או חשבון שנראה מנותק מהיקף העבודה האמיתי – ניתן לתקוף את החיוב הן בתביעה אזרחית הן בפני ועדת שכר הטרחה של לשכת עורכי הדין. משרדנו מייצג לקוחות בהליכים אלה ועוזר להם לקבל החזר על חיובים שאינם מוצדקים.

ויכוח על הסכם שכר הטרחה

מחלוקות נפוצות נוגעות לשאלה מה בדיוק כלל הסכם שכר הטרחה, אילו שירותים נכללו בו ואילו הוצאו ממנו, ובאילו נסיבות ניתן לשנות אותו במהלך הייצוג. הסכם שכר טרחה שנוסח בצורה עמומה עלול לפתוח פתח לדרישות כספיות שהלקוח לא ציפה להן. כאשר מתגלעת מחלוקת מסוג זה, משרדנו בוחן את ההסכם לאור כללי הפרשנות החוזית ואת הפרקטיקה המקצועית המקובלת.

שכר טרחה באחוזים מהתביעה

הסדרי שכר טרחה המותנים בתוצאה – שבהם עורך הדין זכאי לאחוז מסכום הפיצוי שנפסק – כפופים לכללים ספציפיים בדין הישראלי ולמגבלות שנקבעו בפסיקה. מחלוקות נפוצות עוסקות באופן חישוב הבסיס לאחוז, בשאלה האם פשרה שהושגה נכללת בהסדר, ובסכום ששולם בפועל ללקוח לאחר ניכוי שכר הטרחה. משרדנו מייצג לקוחות הסבורים כי עורך דינם לקח יותר ממה שהוסכם.

עיכוב כספים שהתקבלו ללקוח

עורך דין המחזיק בכספים שהתקבלו עבור לקוחו חייב להעבירם ללא דיחוי. עיכוב כספים – בין אם במחלוקת על שכר הטרחה ובין אם מכל סיבה אחרת – מהווה הפרה חמורה של כללי האתיקה ועשוי לקים עילת תביעה אזרחית ולהוביל גם להליך משמעתי דחוף. במקרים אלה ניתן לעיתים לפעול במהירות לשחרור הכספים.

שאלות נפוצות

האם כדאי להגיש תלונה ללשכת עורכי הדין במקביל לתביעה האזרחית?

שני ההליכים אינם תחליפיים זה לזה. התלונה ללשכה היא הליך משמעתי שמטרתו ענישת עורך הדין המפר, ואינה מביאה לפיצוי כספי. התביעה האזרחית, לעומת זאת, מיועדת לפצות את הלקוח על נזקיו. לעיתים קרובות מומלץ לנקוט בשני ההליכים במקביל, שכן ממצאים בהליך המשמעתי יכולים לחזק את התביעה האזרחית.

מה תקופת ההתיישנות של תביעת רשלנות נגד עורך דין?

תקופת ההתיישנות הרגילה בנזיקין היא שבע שנים ממועד גרימת הנזק, אולם כאשר הנזק לא היה ידוע ולא יכול היה להיות ידוע ביום שנגרם, ניתן לטעון לתחילת מרוץ ההתיישנות ממועד גילויו. חשוב לא להמתין עם הפנייה לייעוץ משפטי, שכן איסוף הראיות ואיתור מסמכי התיק המקורי נעשים קשים יותר ככל שחולף הזמן.

האם ניתן לתבוע עורך דין שייצג אותי בתיק שהפסדתי?

הפסד בתיק כשלעצמו אינו מקים עילת רשלנות. יש להוכיח שעורך הדין פעל בצורה שחרגה מהסטנדרט המקצועי המקובל, וכי אילולא חריגה זו התוצאה הייתה שונה. הערכת עילת התביעה מחייבת בחינה של תיק הבסיס על ידי עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות המקצועית.

האם עורך דין רשאי להפסיק לייצג אותי באמצע תיק?

עורך דין רשאי לסיים את הייצוג, אולם חייב לעשות זאת באופן שאינו פוגע בלקוח – תוך מתן הודעה מוקדמת סבירה, העברת כל המסמכים הרלוונטיים ונקיטת הצעדים הדרושים כדי שהלקוח יוכל למצוא ייצוג חלופי בזמן. עורך דין שנטש לקוח ערב דיון קריטי, או שסירב להעביר את תיק המסמכים עד לתשלום שנוי במחלוקת, עשוי לשאת באחריות מקצועית בגין הנזק שנגרם כתוצאה מכך.

האם עורך דין חייב לתת לי עותק מכל מסמך שנוגע לתיק שלי?

כן. הלקוח הוא הבעלים של התיק לכל דבר ועניין, וזכותו לקבל עותק מכל מסמך שהוכן עבורו או שהתקבל בשמו – לרבות כתבי טענות, חוות דעת, התכתבויות עם הצד שכנגד ופסיקות. עורך דין המסרב למסור מסמכים, אף אם קיימת מחלוקת על שכר טרחה, פועל בניגוד לכללי האתיקה המקצועית ועשוי להיות מושא לתלונה ולתביעה.

מה ההבדל בין שגיאת שיקול דעת לבין רשלנות מקצועית?

זהו אחד הגבולות המורכבים ביותר בתחום. עורך דין נהנה ממרחב שיקול דעת מקצועי – הוא אינו חייב להיות צודק בכל החלטה אסטרטגית, ועצם העובדה שניתן היה לפעול אחרת אינה מוכיחה רשלנות. הרשלנות נקבעת לפי השאלה האם עורך דין סביר ומוכשר, בעל אותה התמחות ובנסיבות דומות, היה פועל באותה הדרך. ככל שהסטייה מהפרקטיקה המקובלת בולטת יותר וגרמה לנזק ברור – כך חזקה עילת התביעה.

האם ניתן לתבוע פיצוי על עגמת נפש בנוסף לנזק הכלכלי?

בתביעות רשלנות מקצועית ניתן בנסיבות מסוימות לתבוע גם פיצוי בגין נזק לא ממוני, לרבות עגמת נפש וסבל נפשי שנגרמו עקב המחדל המקצועי. עם זאת, בתי המשפט בישראל נוטים לפסוק רכיב זה במשורה בתביעות אזרחיות רגילות, ובדרך כלל הדגש בתביעות מסוג זה הוא על הנזק הכלכלי הישיר הנובע מהמחדל.

מה עושים כאשר עורך הדין אינו מדווח על התקדמות התיק?

חובת הדיווח השוטף ללקוח היא חלק בלתי נפרד מחובת האמון המקצועית. עורך דין שאינו מתעדכן עם לקוחו, אינו מעביר מסמכים שהתקבלו, ואינו מיידע אותו על החלטות ואירועים מהותיים בתיק – מפר את כללי האתיקה. הצעד הראשון הוא פנייה בכתב לעורך הדין עם דרישה מפורשת לעדכון. אם אין מענה, ניתן לשקול פנייה לממונה במשרד, הגשת תלונה ללשכה, ובמקרים של נזק ממשי – תביעה אזרחית.

מאמרים בתחום זה

• עורך הדין פספס מועד ערעור או לא הגיש תביעה בזמן: מתי זו רשלנות ומה ניתן לתבוע
• רשלנות עורך דין בעסקת מקרקעין: מתי כשל בליווי העסקה מקים עילת תביעה
• סכסוך שכר טרחה עם עורך דין בתיק הגירה: מה חשוב לדעת
• רשלנות עורך דין בתיק הגירה: מתי מדובר ברשלנות מקצועית ומה ניתן לעשות
• סכסוך שכר טרחה עם עורך דין: המסלולים והזכויות