אזרחי בלארוס ובקשת מקלט בישראל — מה בודקים ומה השתנה?
כיצד נבחנות בקשות מקלט של אזרחי בלארוס שהשתתפו בהפגנות 2020, מדוע בקשות נדחות, מה השתנה ב-2026 ומה כדאי להכין. מדריך מעשי.
נכתב על ידי עו״ד עידן מולדבסקי — משרד עורכי דין בתל אביב.
אזרחי בלארוס שחוששים לשוב: למי המדריך
המדריך מיועד לאזרחי בלארוס השוהים בישראל וחוששים לשוב לארצם בגלל עמדתם נגד השלטון: מי שהשתתפו בהפגנות, נעצרו, נקנסו או חוששים מהעמדה לדין. כפי שתיאר בית הדין לעררים בפסק דין מדצמבר 2020, הבחירות לנשיאות באוגוסט 2020 הובילו להפגנות ענק בטענה לזיוף התוצאות, והשלטון הגיב ביד קשה, כולל אלימות ומעצרים רבים (ערר (י-ם) 2252-20 (27.12.2020)). ברבים מהמקרים שהגיעו לבתי הדין, המבקשים נכנסו לישראל כתיירים והגישו בקשת מקלט בהמשך.
נסביר כיצד נבחנות בקשות כאלה, מדוע רבות מהן נדחות, מה השתנה ב-2026 ואיך להיערך נכון.
חשוב לדעת: מי שזכאי לעלות לפי חוק השבות, תש"י-1950, אינו צריך לבקש מקלט. הוא מגיש בקשה למעמד עולה, ומי שכבר נמצא בישראל כתייר פונה לפי נוהל 5.2.0001 (בקשה לשינוי מעמד מתייר לעולה). זהו מסלול נפרד, עם כללים משלו (ראו למשל עת"מ (י-ם) 17148-01-25 (11.7.2025), שעסק באזרח בלארוס שביקש מעמד עולה).
המסגרת המשפטית: אמנת הפליטים ונוהל 5.2.0012
ישראל חתומה על אמנת הפליטים משנת 1951. פליט הוא מי שנמצא מחוץ לארץ אזרחותו בגלל פחד מבוסס מרדיפה מאחד מחמישה טעמים: גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקבוצה חברתית מסוימת או השקפה פוליטית. התנגדות לשלטון נבחנת בדרך כלל במסגרת הטעם האחרון. הפחד צריך להיות אישי, וגם מבוסס על מצב אובייקטיבי. הנטל להוכיח זאת מוטל על המבקש (ערר (י-ם) 4309-22 (29.12.2022)).
הטיפול בבקשות מוסדר בנוהל 5.2.0012 (נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל ובמי שהוכרו כזכאים למקלט מדיני בישראל ע"י שר הפנים), מהדורה 11 מיום 15.10.2024. לפי סעיף 1.א לנוהל, הבקשה מוגשת בטופס מקוון בתוך שנה מיום הכניסה לישראל. יחידת הטיפול במבקשי מקלט (יחידת RSD) עורכת ריאיון, המתועד בכתב ובהקלטה (סעיף 3.א). לאחר מכן הבקשה נדחית על הסף, נבחנת בסדר דין מקוצר אצל יו"ר הוועדה המייעצת לענייני פליטים, או מובאת למליאת הוועדה, הממליצה לשר הפנים (סעיפים 4, 6 ו-7). מי שמוכר כפליט מקבל רישיון א/5, כלומר רישיון תושב ארעי, לשנה (סעיף 7.ז).
בזמן ההמתנה מקבל המבקש רישיון ישיבה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 — רישיון שהייה זמני. ככלל, בחודשים הראשונים חל איסור עבודה: שלושה או שישה חודשים, לפי משך השהייה בישראל לפני הגשת הבקשה (סעיפים 1.ה ו-1.ו לנוהל).
מה נבחן: הפרופיל האישי, לא רק המצב הכללי
השאלה המרכזית אינה אם המצב בבלארוס קשה, אלא אם המבקש עצמו צפוי לרדיפה. בית הדין קבע, למשל, שכאשר לא הוכח שהמבקשת הביעה מחאה בארצה, אין להשליך מהמצב הכללי על מצבה האישי (ערר (י-ם) 2086-22 (3.4.2022)).
לכן נבחנים פרטים כמו: האם השתתפתם בהפגנות כמשתתפים מן השורה או כמארגנים; האם נעצרתם, לכמה זמן, והאם נפתח נגדכם הליך; האם הוטל עליכם קנס; האם קיבלתם זימונים או שחיפשו אתכם אחרי שעזבתם. בעניין אחד נסמכו הרשות ובית הדין על מקורות מידע שלפיהם מפגינים נגד המשטר זכו לעיתים לעיכוב זמני או לקנס, ולא מעבר לכך, ואילו מי שנתפס כמתנגד משטר צפוי לעיכובים במעבר הגבול. בנסיבות אלה, עיכוב ללילה אחד ושחרור ללא תנאים לא הספיקו (ערר 4309-22).
מנגד, כשהמצב במדינת המוצא משתנה באופן מהותי, יש לבחון את הבקשה מחדש לאורו. בדצמבר 2020 החזיר בית הדין את עניינה של אזרחית בלארוס לריאיון עדכני, וקבע שאין להסתפק בקביעה לקונית שהשינוי אינו משפיע עליה (ערר 2252-20).
הסיבות הנפוצות לדחייה
אמינות. פער בין טופס הבקשה לבין הריאיון פוגע בגרסה. למשל, מבקשת שכתבה בטופס שלא נעצרה ובריאיון סיפרה שנעצרה (ערר 4309-22), או שציינה בטופס שהבעיות החלו ב-2022 ובריאיון דיברה על 2019 (ערר 2086-22). כשמתגלות סתירות, הנטל על המבקש גדל.
פרופיל נמוך וזמן שחלף. השתתפות בהפגנות המוניות, בלי תפקיד בולט, בלי הליך פלילי ובלי פגיעה לאחר מכן, לא הספיקה במקרים שנדונו. כך גם כשהאירועים התרחשו שנים לפני העזיבה, והמבקש המשיך לחיות בביתו בלי פגע (ערר (י-ם) 1008-26 (4.1.2026), שעסק באזרח רוסיה).
יציאה חוקית. יציאה דרך נמל תעופה בדרכון אישי, בלי עיכוב, נתפסת כסימן לכך שהרשויות אינן מחפשות את המבקש (ערר 2086-22; ערר 4309-22). גם פנייה לשגרירות של מדינת המוצא לחידוש דרכון עלולה לפגוע קשות בבקשה (ערר 1008-26).
מדינות מעבר ואיחור. מי ששהה ברוסיה או בגאורגיה בדרך לישראל ולא ביקש שם מקלט עלול להיתפס כמי שבחר מדינה מטעמי נוחות (ערר 2086-22). בקשה שהוגשה יותר משנה לאחר הכניסה לישראל תידחה על הסף, אלא אם יוצגו טעמים מיוחדים לאיחור והבקשה מעלה חשש מבוסס. ככל שהאיחור ארוך יותר, הנטל כבד יותר (סעיף 4.א לנוהל).
ראיות והכנה לריאיון
מבקש מקלט אינו צריך להוכיח את הסכנה ברמת ודאות גבוהה, אך עליו להציג ראיות אובייקטיביות כלשהן (ערר 2086-22). כדאי לאסוף: תיעוד של מעצר או עיכוב, החלטות על קנסות, זימונים לחקירה או לבית משפט, תיעוד רפואי של פגיעה, תמונות וסרטונים מההפגנות ופרסומים ברשתות החברתיות. אל תמחקו פרסומים: באחד המקרים הסבירה המבקשת את היעדר הראיות בכך שמחקה את התיעוד חודשים ספורים קודם לכן. מסמכים בשפה שאינה עברית, אנגלית או ערבית, בהיקף של יותר מעשרה עמודים, מצרפים בתרגום מוסמך (סעיף 1.ד לנוהל).
ספרו בריאיון את כל הסיבות לחשש. טענה שעולה לראשונה רק אחרי הדחייה נתפסת לרוב כלא אמינה, כפי שקרה למבקשת שהעלתה עילה חדשה לאחר שבקשתה נדחתה (ערר 4309-22). אם תזדקקו לתיעוד החזותי של הריאיון, בקשו אותו מוקדם: באותו עניין זקף בית הדין לחובת המבקשת את האיחור בבקשה.
ואל תנסו "לייצר" ראיות בישראל. פעילות שכל מטרתה להקים עילת מקלט, כמו מכתבי מחאה שנשלחו לשלטונות לאחר ההגעה, נבחנת בקפדנות ועלולה להיחשב חוסר תום לב (ערר 2086-22).
מה השתנה ב-2026
במאי 2026 הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב למדינה להעניק לשני מבקשי מקלט מבלארוס, שהשתתפו בהפגנות נגד שלטון לוקאשנקו, מעמד של תושבים ארעיים עד להכרעה בבקשת המקלט, לאחר שקבע כי רשות האוכלוסין וההגירה התעכבה במשך שנים בטיפול בבקשה. באוגוסט 2026, יותר מארבע שנים לאחר שהגישו את הבקשה, הכירה בהם הרשות כפליטים; לפי הדיווח ב'הארץ', הייתה זו הפעם הראשונה שבה הכירה ישראל באזרחי בלארוס כנרדפים פוליטית בידי השלטון. משרדנו ייצג את השניים.
מה המשמעות המעשית? בקשה של אזרח בלארוס המבוססת על פעילות פוליטית נבחנת לגופה, לפי נסיבותיו האישיות של המבקש, אמינותו והראיות שהציג. אין בכך קביעה כללית לגבי כל מבקשי המקלט מבלארוס. בנוסף, עיכוב ממושך בטיפול בבקשה עשוי, בנסיבות המתאימות, להצדיק פנייה לערכאות.
אחרי החלטה: ערר, ערעור ומועדים
מאז מהדורה 11 של הנוהל (15.10.2024) אין עוד בקשה לעיון מחדש ברשות. מי שבקשתו נדחתה מגיש ערר לבית הדין לעררים (סעיפים 9 ו-14.ב לנוהל). לפי סעיף 13כד(ב) לחוק הכניסה לישראל, הערר מוגש בתוך 30 ימים מהיום שבו קיבלתם את ההחלטה או נודע לכם עליה. עם הערר אפשר לבקש צו ביניים שימנע הרחקה עד להכרעה; לעיתים הצו מותנה בהפקדת ערובה.
שימו לב גם למועד היציאה שבמכתב הדחייה. למי שאינו במשמורת: 7 ימים בדחייה על הסף או בסדר דין מהיר, ו-30 ימים בהחלטה של שר הפנים או של מנכ"ל הרשות (סעיף 8.ג לנוהל).
על פסק הדין של בית הדין לעררים אפשר להגיש ערעור מינהלי (עמ"נ) לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים (סעיף 13לא(א) לחוק). יש להקפיד על הפקדת ערובה להוצאות: ערעור של אזרחית בלארוס נמחק משום שלא הופקדה (עמ"נ (י-ם) 21416-01-23 (22.2.2023)). עובדות חדשות שהתרחשו אחרי הדחייה מביאים בפני יחידת הטיפול במבקשי מקלט, ולא בדרך של עיון מחדש.
מה עולה מן הפסיקה
בערר (י-ם) 2252-20 (27.12.2020) טענה אזרחית בלארוס לפעילות נגד השלטון בשנת 2010, ובקשתה נדחתה במאי 2020. אחרי בחירות אוגוסט 2020 הציע בית הדין שהרשות תבחן את עניינה מחדש, והמדינה השיבה שהשינויים אינם משפיעים עליה. בית הדין ביטל את ההחלטה והורה על ריאיון עדכני והחלטה חדשה שתתייחס למצב החדש. הלקח: שינוי מהותי במדינת המוצא מחייב בחינה עדכנית ומנומקת.
בערר (י-ם) 2086-22 (3.4.2022) הגישה אזרחית בלארוס בקשת מקלט לאחר שכניסתה לישראל סורבה בנמל התעופה. בית הדין מצא סתירות בגרסתה, היעדר ראיות, יציאה חוקית ושהייה ברוסיה ובגאורגיה בלי בקשת מקלט. מכתבי מחאה שנשלחו לשלטונות בבלארוס אחרי ההגעה לישראל נחשבו ניסיון לייצר עילה. הערר נדחה.
בערר (י-ם) 4309-22 (29.12.2022) דובר באזרחית בלארוס שעוכבה ללילה אחד אחרי הפגנה בדצמבר 2019 ושוחררה ללא תנאים. בית הדין קבע שאין בכך פחד מבוסס, וכי עילה חדשה שהועלתה רק אחרי הדחייה פוגעת באמינות. הערעור לבית המשפט המחוזי נמחק בשל אי הפקדת ערובה, ובית המשפט ציין שהיה נדחה גם לגופו (עמ"נ (י-ם) 21416-01-23).
בערר (י-ם) 1008-26 (4.1.2026), שעסק באזרח רוסיה, נקבע כי השתתפות בשתי הפגנות המוניות לפני יותר מעשור, מעצרים קצרים ושחרור לאחר תשלום קנס, יציאה חוקית וחידוש דרכון בשגרירות בישראל — אינם מקימים עילת מקלט. בית הדין הזכיר גם שהליך העיון מחדש בוטל.
כיצד משרדנו מסייע
משרדנו מלווה אזרחי בלארוס בכל שלבי בקשת המקלט: בדיקה ראשונית של הסיפור והראיות, הכנה לריאיון ביחידת הטיפול במבקשי מקלט, ערר לבית הדין לעררים, ערעור לבית המשפט המחוזי ופנייה לערכאות כשהטיפול בבקשה מתעכב. אנו עובדים בעברית, באנגלית וברוסית. כל מקרה נבחן לגופו, ואיננו מבטיחים תוצאה; נבחן את עניינכם ביסודיות ונסביר בבהירות את הסיכויים והסיכונים.
שאלות נפוצות
השתתפתי בהפגנות 2020 ונעצרתי לזמן קצר. האם זה מספיק לקבלת מקלט?
לא בהכרח. בתי הדין בוחנים אם המבקש עצמו צפוי לרדיפה, ולא רק אם השתתף בהפגנה. עיכוב קצר ושחרור ללא תנאים, בלי הליך פלילי ובלי התעניינות של הרשויות לאחר מכן, לא הספיקו במקרים שנדונו. חשוב להציג כל ראיה לכך שהרשויות מתעניינות בכם אישית.
עברה יותר משנה מאז שנכנסתי לישראל. האם עדיין אפשר להגיש בקשת מקלט?
לפי סעיף 4.א לנוהל 5.2.0012, בקשה שהוגשה יותר משנה לאחר הכניסה לישראל נדחית על הסף, אלא אם הוצגו טעמים מיוחדים לאיחור והבקשה מעלה חשש מבוסס. ככל שהאיחור ארוך יותר, נדרש הסבר משכנע יותר. כדאי להתייעץ לפני ההגשה.
בקשת המקלט שלי נדחתה. האם אפשר לבקש עיון מחדש?
לא. מאז מהדורה 11 של הנוהל (15.10.2024) הדרך היא ערר לבית הדין לעררים, בתוך 30 ימים מקבלת ההחלטה. אם התרחשו עובדות חדשות, אפשר להביא אותן בפני יחידת הטיפול במבקשי מקלט. חשוב לא להחמיץ את המועד להגשת הערר.
האם אחרי ההכרה בשני אזרחי בלארוס ב-2026 כל בקשה תתקבל?
לא ניתן להסיק זאת. ההכרה שתוארה במדריך ניתנה בעניינם של שני מבקשים מסוימים. כל בקשה נבחנת לפי נסיבותיו האישיות של המבקש, אמינותו והראיות שהציג, ואין בכך קביעה כללית לגבי כל מבקשי המקלט מבלארוס.
אני זכאי לעלות לפי חוק השבות. האם עליי לבקש מקלט?
לא. מי שזכאי שבות מגיש בקשה למעמד עולה, ומי שכבר נמצא בישראל כתייר פונה לפי נוהל 5.2.0001 (בקשה לשינוי מעמד מתייר לעולה). זהו מסלול נפרד עם דרישות משלו, ובמקרים מסוימים, למשל כשיש עבר פלילי, עשויות להתעורר שאלות נוספות.
קראו עוד על תחום העיסוק המלא — מקלט ופליטים