חידוש דרכון או פנייה לשגרירות בזמן בקשת מקלט — האם זה פוגע?
פנייה לשגרירות, חידוש דרכון או ביקור בארץ המוצא עלולים לפגוע בבקשת מקלט ובמעמד פליט — כך בוחנים זאת בתי הדין, במדריך מעשי לפני כל פנייה.
נכתב על ידי עו״ד עידן מולדבסקי — משרד עורכי דין בתל אביב.
דרכון שפג, מסמך שנדרש — ולמה זו שאלה משפטית
מבקשי מקלט רבים בישראל מגיעים לרגע שבו הם זקוקים למסמך ממדינת האזרחות שלהם. הדרכון עומד לפוג. לשכת רשות האוכלוסין מבקשת תעודת לידה או תעודת נישואין. הצעד הטבעי הוא לפנות לשגרירות. אבל כשיש בקשת מקלט, לצעד הזה משמעות משפטית.
בקשת מקלט נשענת על פחד ממה שצפוי לכם בארץ המוצא, ועל כך שמדינתכם אינה יכולה או אינה רוצה להגן עליכם. פנייה יזומה לנציגי אותה מדינה, שימוש בדרכון שלה, ובוודאי ביקור בה, עלולים להיראות כסותרים את הפחד הזה. מי שכבר הוכר כפליט עלול להישאל אם שב לסמוך על הגנת מדינתו. המדריך מסביר כיצד רשות האוכלוסין וההגירה ובתי הדין בוחנים מגע כזה, מתי הוא מובן, מה לומר בריאיון ואילו חלופות קיימות בישראל.
המסגרת: הגדרת פליט, נוהל 5.2.0012 ו"תניית ההפסקה"
ישראל מחויבת לאמנה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951 ולפרוטוקול משנת 1967. הטיפול בבקשות מוסדר בנוהל 5.2.0012 (נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל ובמי שהוכרו כזכאים למקלט מדיני בישראל ע"י שר הפנים), מהדורה 11 מיום 15.10.2024. יחידת הטיפול במבקשי מקלט (RSD) מראיינת את המבקש, והוועדה המייעצת לענייני פליטים בוחנת את התיק וממליצה.
בתי הדין מצטטים את הגדרת הפליט שבאמנה: מי שנמצא מחוץ לארץ אזרחותו בגלל פחד מבוסס להיות נרדף, "ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור" (ערר (ת"א) 2567-26, פס' 9). בית המשפט העליון הוסיף שאדם כשיר למעמד פליט רק "כל עוד הוא איננו נכנס לגדר תנית ההפסקה הקבועה בסעיף 1(ג) לאמנה" (עע"מ 1440/13 (7.8.2013), פס' 15). היחס שלכם להגנת מדינתכם הוא אפוא חלק מההגדרה עצמה.
הנוהל אינו מונה מצבים שבהם אדם חדל להיות פליט, אלא קובע מנגנון. רישיון א/5 (רישיון לישיבת ארעי) של פליט מוכר מוארך מעת לעת. כשיש "נתונים חדשים או נסיבות חדשות", הפליט מוזמן לריאיון, והתיק עובר לוועדה המייעצת ולהחלטת שר הפנים (סעיף 11.2.ה לנוהל).
פנייה לשגרירות בזמן שהבקשה תלויה: מה זה אומר על הפחד
בית המשפט העליון הסביר שפחד מבוסס היטב כולל מרכיב סובייקטיבי, כלומר מה שהמבקש חש, ומרכיב אובייקטיבי, כלומר מה שצפוי לו בפועל (עע"מ 1440/13, פס' 28(א)). פנייה לשגרירות נבחנת בשניהם.
במישור הסובייקטיבי שואלים אם מי שחושש באמת מרשויות מדינתו היה פונה אליהן מיוזמתו. בערר (י-ם) 6406-18 נקבע שאין זה סביר (פס' 17). במישור האובייקטיבי, הנפקת דרכון או תעודה בלי קושי עשויה ללמד שלשלטונות אין עניין במבקש (שם, פס' 26; ערר (י-ם) 2465-24, פס' 19). כך גם יציאה גלויה מארץ המוצא בדרכון אישי (ערר (ת"א) 2567-26, פס' 12).
המשקל גדול במיוחד כשהחשש הוא מהשלטונות עצמם. אבל גם כשהחשש הוא מבן משפחה, בתי הדין מביאים את חידוש הדרכון בחשבון (ערר (ת"א) 2781-25, פס' 13). בית הדין ציין שפנייה של הרשות לשגרירות בעניינו של מבקש מסוים הייתה מפרה את חובת הסודיות, והוסיף שמבקש מקלט אמיתי לא היה מביא את עניינו בפני מי שרודף אותו לטענתו (ערר 2465-24, פס' 18).
מי שכבר הוכר כפליט: דרכון, נסיעות וביקור בארץ המוצא
אצל פליט מוכר השאלה היא אם שב מרצונו לחסות מדינת האזרחות. ספר העזר של נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR), שבית המשפט העליון תיאר כמקור פרשני מנחה אך לא מחייב (עע"מ 1440/13, פס' 28(א)), מבחין בין חזרה ממשית לחסות לבין מגע מזדמן עם הרשויות. לפיו, פליט שביקש וקיבל דרכון לאומי או חידוש שלו, חזקה שהתכוון לחזור לחסות מדינתו, אלא אם הוכח אחרת. לעומת זאת, קבלת מסמך שגם זר היה צריך לבקש, כמו תעודת לידה או תעודת נישואין, אינה חזרה לחסות (פס' 121). גם פעולה שלא נעשתה מרצון, למשל בהוראת רשות במדינת המקלט, אינה שוללת את המעמד (פס' 120).
שימוש בפועל בדרכון, ובעיקר נסיעה לארץ המוצא, הם הצעדים המסוכנים ביותר. גם אצל מבקשי מקלט הם נזקפים לחובתם: בערר 2781-25 נשקל נגד המבקשת שחידשה דרכון בשגרירות ואף חזרה לביקור בארצה לאחר האיומים הנטענים (פס' 13). אם הרשות רואה בצעד כזה נתון חדש, הפליט יוזמן לריאיון לפני ההחלטה על הארכת הרישיון (סעיף 11.2.ה).
כשהמסמך נדרש בישראל: מתי הפנייה מובנת
לא כל מגע עם השגרירות נבחן באותו אופן. בפסיקה חוזרות שלוש שאלות: מי יזם את המגע, מה היה הצורך, ומה נמסר לנציגי המדינה. בעת"מ (י-ם) 729-09-11 מגע שהמבקשת לא יזמה דווקא ביסס את בקשתה, ובערר 6406-18 הודגש ההבדל בינו לבין פנייה יזומה (פס' 26). בערר 2465-24 שקל בית הדין שהעורר החזיק ברישיון לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, כלומר רישיון שהייה זמני, ולכן לא היה לו "צורך ממשי" במסמך (פס' 19).
לפני שפונים לשגרירות בגלל דרישה של רשות ישראלית, בדקו אם הנוהל מציע חלופה. לפי סעיף ה.3 לנוהל 5.2.0008 (נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי), מבקש מקלט שבקשתו הוגשה לפני הבקשה מכוח הנישואין ועודנה תלויה ימציא את המסמכים שבידו, והטיפול יחל גם בלי השאר. אם בקשת המקלט נדחית, יש 45 ימים להשלמת המסמכים, וראש צוות אשרות רשאי להאריך עד 12 חודשים בסך הכול אם שוכנע שנעשו מאמצים. אם המבקש הוכר כפליט, הטיפול נמשך בלי דרישת מסמכים. הסדר דומה חל על בני זוג שאינם נשואים (סעיף ה.3 לנוהל 5.2.0009). בערר (ב"ש) 2074-23 (5.6.2025) לא התערב בית הדין בדרישת המסמכים אחרי דחיית המקלט, אך הורה לתת רישיון ב/1 עד להכרעה בערר המקלט (פס' 9–10).
לפני כל פנייה, ובריאיון: מה עושים בפועל
לפני פנייה לשגרירות: בררו בכתב אם המסמך באמת נדרש, ואם אפשר לקבל פטור או דחייה. שמרו את הדרישה הכתובה של הרשות הישראלית. אל תמסרו לשגרירות פרטים על בקשת המקלט. אל תיסעו לארץ המוצא ואל תשתמשו בדרכונה לנסיעות לפני ייעוץ. בשנת 2009 ציין יו"ר הוועדה המייעצת דאז שאין לחייב מבקש מקלט להיפגש עם נציגי שגרירות ארצו בלי הסכמתו מראש (כפי שתועד בעת"מ 729-09-11, פס' 6 ו-34).
בריאיון: אמרו את האמת, גם אם היא לא נוחה. המראיינים שואלים על הדרכון, על היציאה מהארץ ועל מגע עם הרשויות, וההחלטות נשענות על תשובות המבקש עצמו. הסתרה פוגעת יותר: בערר 2465-24 הסתרת שהייה קודמת בישראל, יחד עם כניסה בפרטים כוזבים, הקימה חזקה של חוסר אמינות (פס' 14). פרטו מתי פניתם, למה, מי יזם ומה קיבלתם, וצרפו מסמכים. הריאיון נערך בתנאים המבטיחים סודיות (סעיף 3.ד לנוהל 5.2.0012).
חלופה למסמך נסיעה זר: פליט מוכר ברישיון א/5 נמנה עם מי שרשאים לבקש תעודת מעבר ישראלית לזרים (תמי"ל) (סעיף 1.6.4 לנוהל 3.2.0006). למי שאינו רשום במרשם האוכלוסין, נוהל 3.2.0016 מאפשר זאת רק במקרים חריגים. התנאים והדרך להשיג על סירוב מפורטים במדריך נפרד באתר.
אם הבקשה נדחתה או שהמעמד נבחן מחדש
מאז מהדורה 11 של נוהל 5.2.0012 אין עוד בקשה לעיון מחדש בדחייה (סעיף 14.ב). הדרך היא ערר לבית הדין לעררים (סעיף 9.א), בתוך 30 ימים מיום שההחלטה פורסמה, שקיבלתם עליה הודעה או שנודע לכם עליה, לפי המוקדם (סעיף 13כד(ב) לחוק הכניסה לישראל). אם ההחלטה נמסרה גם לעורך הדין, המועד נמנה מהמסירה המוקדמת (סעיף 8.א לנוהל). על פסק הדין אפשר לערער לבית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, בתוך 45 ימים. לצד הערר ניתן לבקש סעד זמני נגד הרחקה.
בערר אין להסתפק בהכחשה. הסבירו את הפנייה לשגרירות על רקע מלוא הנסיבות וצרפו תיעוד של הצורך. פליט מוכר יציג אותו בריאיון שלפני ההחלטה.עובדות חדשות אחרי דחייה מצדיקות בקשה לפתיחה מחדש ביחידה, שבה עסקנו במדריך נפרד.
מה עולה מן הפסיקה
בעת"מ (י-ם) 729-09-11 (26.12.2011) נפגשה מבקשת מקלט מאתיופיה, בעודה במשמורת, עם נציגי שגרירות ארצה. היא סברה בטעות שהם נציגי האו"ם ומסרה להם פרטים על משפחתה. בית המשפט המחוזי קבע שהמפגש, שלא היא יזמה, ביסס פחד מבוסס שנוצר אחרי שעזבה את ארצה ("פליטות במקום"), והורה להכיר בה כפליטה (פס' 33–37). הלקח: מגע שנכפה או נעשה בטעות אינו פוגע בהכרח, ולעתים אף מחזק את הבקשה.
בערר (י-ם) 6406-18 (16.4.2020) פנה מבקש מקלט מסין לשגרירות לחידוש דרכון, אף שלטענתו ייתכן שהיה בידיה מידע על פעילותו. בית הדין קבע שהפנייה היזומה מכרסמת בפחד הנטען, ושיציאתו מהשגרירות בלי הפרעה מלמדת על היעדר עניין בו. הוא גם הבחין אותו מהמקרה האתיופי (פס' 17 ו-26). הלקח: היוזמה היא לב העניין.
בערר (י-ם) 2465-24 (10.7.2024) קיבל מבקש מקלט מטורקיה תעודת זהות חדשה מהשגרירות, בזמן שלדבריו כבר ידע על הליכים פליליים נגדו בארצו. בית הדין ראה בכך היעדר פחד סובייקטיבי, בהיעדר צורך ממשי במסמך, והיעדר פחד אובייקטיבי, משהתעודה הונפקה בלי חסמים (פס' 19). הלקח: פנייה בלי צורך אמיתי ומתועד נזקפת לחובת המבקש.
בערר (ת"א) 2567-26 (28.6.2026) סיפר מבקש מקלט מסרי לנקה שפנה פעמיים לשגרירות לחידוש דרכונו, ולדבריו נענה שאין לה סמכות להנפיק דרכון למי שביקש מעמד פליט. בית הדין קבע שמי שחושש מרשויות ארצו לא היה פונה אליהן לקבלת דרכון, ודחה את הערר (פס' 12). הלקח: גם פנייה שלא הניבה דרכון נבחנת כראיה.
כיצד משרדנו מסייע
משרדנו מלווה מבקשי מקלט ופליטים מוכרים לפני פנייה לשגרירות ואחריה. אנו בודקים אם המסמך באמת נדרש ואם הנוהל מציע חלופה, מסייעים לתעד את הצורך ולהכין את ההסבר לריאיון, ובמקרה של דחייה מגישים ערר לבית הדין לעררים ובקשה לסעד זמני. אנו עובדים בעברית, באנגלית וברוסית.
שאלות נפוצות
האם חידוש דרכון בשגרירות יביא בוודאות לדחיית בקשת המקלט?
לא בהכרח. בתי הדין בוחנים את מכלול הנסיבות: מי יזם את המגע, מה היה הצורך, מתי זה קרה ומה נמסר לשגרירות. עם זאת, פנייה יזומה בלי צורך ממשי נזקפה לא פעם לחובת המבקש, בעיקר כשהחשש הוא מהשלטונות. לכן כדאי להתייעץ לפני הפנייה ולא אחריה.
הוכרתי כפליט. מותר לי לבקר בארץ המוצא לזמן קצר?
נסיעה לארץ המוצא היא הצעד המסוכן ביותר למעמד. היא עלולה להיחשב חזרה לחסות המדינה ולהעלות שאלות על המשך הצורך בהגנה. אם הרשות רואה בכך נתון חדש, הנוהל קובע שתוזמנו לריאיון לפני החלטה על הארכת הרישיון. אל תיסעו לפני ייעוץ משפטי פרטני.
רשות האוכלוסין דורשת ממני תעודת לידה לבקשה מכוח נישואין. חייבים לפנות לשגרירות?
לא תמיד. לפי סעיף ה.3 לנוהל 5.2.0008, מבקש מקלט שבקשתו הוגשה לפני הבקשה מכוח הנישואין ועודנה תלויה ימציא את המסמכים שבידו, והטיפול יכול להתחיל בלעדיהם. אם בקשת המקלט תידחה, יינתנו 45 ימים להשלמת המסמכים, עם אפשרות הארכה. בקשו את הדרישה ואת ההחלטה בכתב.
האם לספר בריאיון המקלט שחידשתי דרכון או פניתי לשגרירות?
כן. המראיינים שואלים על כך, ובתי הדין נשענים על תשובות המבקש. הסתרה שתתגלה פוגעת באמינות יותר מהעובדה עצמה. הסבירו מתי ולמה פניתם, מי יזם ומה קיבלתם, וצרפו מסמכים שמתעדים את הצורך.
הדרכון שלי פג ואני צריך מסמך נסיעה. מה האפשרויות בישראל?
פליט מוכר ברישיון א/5 נמנה עם מי שרשאים לבקש תעודת מעבר ישראלית לזרים (תמי"ל) לפי נוהל 3.2.0006. למי שאינו רשום במרשם האוכלוסין, נוהל 3.2.0016 מאפשר זאת רק במקרים חריגים. לפני כל פנייה לשגרירות כדאי לבדוק את החלופה הישראלית ולהתייעץ.
קראו עוד על תחום העיסוק המלא — מקלט ופליטים