ההורים ויתרו על אזרחותכם בהיותכם קטינים, או שנולדתם דור שני בחו"ל ולא קיבלתם אזרחות? מדריך מעשי לסעיף 9(א)(3), לנוהל 4.5.0003 ולחלון הגילים שנסגר בגיל 22.
המדריך מיועד לשתי קבוצות של צעירים וצעירות שגילו, בדרך כלל סמוך לגיל 18, שאין להם אזרחות ישראלית אף שהוריהם ישראלים. הראשונה — מי שנולד בחו"ל, קיבל אזרחות מכוח לידה, והוריו הגישו הצהרת ויתור שכללה גם אותו, או שאזרחותו בוטלה בעקבות ויתור של הורה בגיר על אזרחותו שלו. השנייה — מי שנולד בחו"ל להורה שהוא עצמו אזרח מכוח לידה בחו"ל, כלומר דור שני בחו"ל, ולכן כלל לא רכש אזרחות מלידה.
לשתי הקבוצות קבע המחוקק מסלול ייעודי אחד, מצומצם וקצוב בזמן: הענקת אזרחות לפי סעיף 9(א)(3) לחוק האזרחות, תשי"ב-1952, בגילאי 18 עד 22. זהו חלון הזדמנויות אמיתי אך צר — הוא נסגר עם יום ההולדת ה-22, והוא נתון לשיקול דעת ולא לזכות.
חוק האזרחות מסדיר את הוויתור על אזרחות בסעיף 10. סעיף 10(ג) קובע שקטין שנולד מחוץ לישראל והוקנתה לו אזרחות מכוח לידה — הוריו רשאים להצהיר בכתב שהם מוותרים על אזרחותו, "ובלבד שביום מתן ההצהרה ההורים והקטין לא היו תושבי ישראל"; די בהצהרת הורה אחד אם הוא רשאי להחזיק לבדו בקטין.
מסלול שני הוא ביטול נגרר. סעיף 10(ו) לחוק האזרחות קובע שביטול אזרחותו של בגיר מבטל גם את אזרחות ילדו הקטין רק בהתקיים שני תנאים מצטברים: (1) ההורה השני ויתר אף הוא על אזרחותו, או שאינו אזרח ישראלי ואינו תושב ישראל, או שהסכים בכתב שהוויתור יחול גם על הקטין, או שההורה המוותר רשאי להחזיק לבדו בקטין; (2) הקטין אינו תושב ישראל, או — אם הוויתור היה לפי סעיף 10(ב) — נאמר בהודעה שרצון המודיע הוא שגם הקטין יחדל להיות תושב ישראל (עת"מ (חיפה) 60536-05-25 (28.10.2025)).
שלושה כללים נוספים חשובים במיוחד: כל ויתור טעון הסכמת שר הפנים (10(ה)); השר רשאי לקבוע, אם ראה סיבה מיוחדת, שאזרחותו של הקטין לא תתבטל (10(ז)); ומלאו לקטין 16 שנים, לא תתבטל אזרחותו אלא אם הודיע בעצמו בכתב לשר הפנים שהוא מסכים לביטול (10(ח)).
את הבדיקה המעשית מסדיר נוהל 4.7.0003 (נוהל ויתור על האזרחות הישראלית לקטין שהוקנתה לו האזרחות מכוח לידה בחו"ל), בנוסחו שעודכן באוגוסט 2024. ככלל, ההצהרה מוגשת בנציגות ישראל בחו"ל באזור מגורי הקטין (ב.1).
הנוהל דורש נוכחות אישית של ההורים בצירוף תעודת זהות או דרכון; בהיעדר הסכמה של אחד ההורים יש להציג פסק דין או הסכם גירושין מאושר המעיד על אפוטרופסות בלעדית (ב.2). קטין מעל גיל 16 נדרש להתייצב אישית ולתת הסכמה בכתב (ב.3). כאשר הקטין אזרח מכוח הורה אחד בלבד וההורה השני אינו אזרח ואינו תושב ישראל — די בהסכמת ההורה הישראלי (ב.4). כן יש לוודא שלקטין אזרחות נוספת או הבטחה לאזרחות אחרת (ב.7), ולהמציא ראיות לתושבות בחו"ל של הקטין והוריו (ב.8).
במישור הטיפול נבדק שהקטין אכן אזרח מכוח לידה בחו"ל ואינו דור שני (ג.8), ושהקטין והוריו אינם תושבי ישראל (ג.9). אושרה ההצהרה — מונפק אישור ויתור בצירוף הודעה על ביטול האזרחות, והתיעוד נמסר להורים בנציגות רק לאחר שהוחזרו מסמכי האזרחות הישראליים (ג.14). ככל שאחד מהשלבים הללו לא בוצע, ייתכן שנפל פגם — וזו נקודת המוצא לבחינה משפטית.
לצד מי שאזרחותו בוטלה, יש מי שמעולם לא רכש אותה. סעיף 4(א)(2) לחוק האזרחות מקנה אזרחות מלידה למי שנולד מחוץ לישראל כשאביו או אמו היו אזרחים מכוח שבות, ישיבה בישראל, התאזרחות, לידה בישראל להורה אזרח או אימוץ. המשמעות: אזרחות מכוח לידה בחו"ל עוברת לדור אחד בלבד, ומי שנולד בחו"ל להורה שגם הוא נולד בחו"ל וקיבל אזרחות מכוח לידה — אינו רוכש אזרחות מלידה.
כך נקבע בעת"מ (נצרת) 63161-03-25 (15.12.2025, השופטת הוד), שבו נרשם אדם בטעות כאזרח בשנת 1997, רישומו נסגר בשנת 2007 משהתברר שהוא דור שני, והעתירה שהוגשה 18 שנים לאחר מכן נדחתה. בית המשפט קבע שרישום אזרחות בניגוד לחוק הוא חריגה מסמכות, שכן "לא תהיה אזרחות ישראלית אלא לפי חוק זה".
המסלול הייעודי מעוגן בנוהל 4.5.0003 (נוהל הטיפול בהענקת אזרחות למי שאזרחותו בוטלה בהיותו קטין ע"י הוריו לפי סעיף 9(א)(3) לחוק), מהדורה 2 ממרץ 2019. סעיף א.1 מגדיר את קהל היעד: מבקש בגילאי 18–22 שבהיותו קטין נכלל בוויתור על האזרחות של הורהו, וכן מי שנולד בחו"ל להורה אזרח ישראלי מכוח לידה בחו"ל (דור שני) ולא מוקנית לו אזרחות מכוח סעיפים 2–8 לחוק.
בראש הנוהל מופיעה אזהרה חשובה: יש להפנות את המבקש תחילה לנציגות ארץ אזרחותו לבירור השלכות הפעולה, והוא יידרש לחתום על תצהיר בעניין. במדינות מסוימות קבלת אזרחות ישראלית עלולה לסכן אזרחות קיימת — בדיקה שיש לעשות לפני ההגשה.
התנאים עצמם פשוטים יחסית: נוכחות אישית בצירוף תעודת זהות ומסמכי נסיעה (ב.1); גיל 18–22 (ב.2); טופס בקשה ומכתב הסבר (ב.3–ב.4); הגשה בלשכה בישראל או בנציגות ישראל בחו"ל (ב.5); ואין אגרה (ב.6). עובד הרשות מעיין בתיקים האישיים של המבקש ושל הוריו (ג.4), ומוודא שהמבקש אכן נכלל בוויתור או שנולד דור שני בחו"ל, ושאינו אזרח מכוח ההורה האחר (ג.5). ההחלטה מתקבלת במחלקה לאזרחות במטה הרשות (ג.6–ג.7), ואם אושרה — המבקש מוזמן ללשכה לקבלת תעודת אזרחות ללא הצהרת אמונים (ג.8).
וחשוב להפנים: סעיף 9(א) קובע ששר הפנים "רשאי להעניק" אזרחות — רשאי ולא חייב, כפי שהודגש בעת"מ (י-ם) 44418-11-24 (12.6.2025, השופטת זינגר). מכאן שמכתב ההסבר והתיעוד הם לב הבקשה, ולא נספח לה.
עם חלוף גיל 22 נסגר המסלול של נוהל 4.5.0003, ונותרים המסלולים הכלליים: זכאות מכוח חוק השבות, תש"י-1950, למי שזכאי לכך; ולחלופין התאזרחות לפי סעיף 5 לחוק האזרחות — הליך ארוך והדרגתי הנתון לשיקול דעת רחב (עע"מ 2484/23 (16.6.2024), שנדון מחדש בדנ"מ 5331/24 (7.12.2025) בשאלת תחולת סעיף 8 על ילדי עולים). כלל נוסף שראוי לזכור: טענות לזכאות שלא הוגשו קודם לרשות המוסמכת עלולות להידחות מחמת אי-מיצוי הליכים.
יש להבחין בין המסלול הזה לבין "השבת אזרחות" לפי נוהל 4.6.0001 (מהדורה 3, 2015), שאינו עוסק בקטינים שהוריהם ויתרו עבורם אלא בנשים בגירות שוויתרו על אזרחותן כדי להירשם במרשם האוכלוסין של האזור, בעקבות בג"ץ 2271/98. הכללת ילדים קטינים בבקשה מחייבת הסכמת האב בכתב (ב.2) והוכחת מרכז חיים בישראל, וילדים בגירים מגישים בקשות נפרדות (ג.11.ב).
ולבסוף, ויתור מרצון של בגיר על אזרחותו אינו הפיך בלחיצת כפתור. בעת"מ (י-ם) 69201-02-23 (15.11.2023, השופט גדעוני) נקבע שהאזרחות והוויתור עליה "אינן עניין הצהרתי גרידא", ושחוק האזרחות מאמץ את התפיסה של "פעם אזרח — תמיד אזרח": חרטה סובייקטיבית אינה עילה לביטול אזרחות.
החלטה של לשכה או של מטה הרשות אינה סוף פסוק. על החלטה בבקשה להענקת אזרחות ניתן להגיש ערר פנימי בכתב לפי נוהל 1.6.0001 (נוהל קליטת בקשות ועררים על החלטות בלשכות ומטה רשות האוכלוסין וההגירה), ללא שיהוי ולא יאוחר מ-21 יום. ככלל ניתן להגיש ערר פנימי אחד בלבד, ולכן יש למצות בו את מלוא הטענות והראיות.
נדחה הערר, הערכאה המוסמכת בענייני אזרחות היא בית המשפט לעניינים מינהליים, בדרך של עתירה מינהלית ובמועד הקבוע בתקנות — להבדיל מעניינים לפי חוק הכניסה לישראל, הנדונים בבית הדין לעררים. לצד זאת, ההליכים בתחום מוכרעים גם על רקע דיני השיהוי: ככל שחולף זמן ממועד הביטול או הסירוב, גובר הסיכון שהעתירה תידחה על הסף וש"הנזק הראייתי" ייזקף לחובת הפונה. אם קיבלתם סירוב או גיליתם שאזרחותכם בוטלה — הזמן פועל נגדכם.
בעת"מ (חיפה) 60536-05-25 (28.10.2025) ביקשו שני אחים לקבוע שאזרחותם בוטלה שלא כדין בשנת 1985 יחד עם ויתור אמם, משום שלא התקיים התנאי שבסעיף 10(ו)(2). העתירה נדחתה: הנטל להוכיח שהמעשה המינהלי היה שגוי מוטל על הטוען, והם לא הציגו כלל את טופס בקשת הוויתור. הלקח המעשי — הצעד הראשון הוא להשיג מרשות האוכלוסין את הצהרת הוויתור ואת התיק האישי, ולא להסתפק בזיכרון משפחתי.
בבג"ץ 756/17 (30.1.2019, השופט סולברג) ביקשו הורים ישראלים לוותר על אזרחותם ועל אזרחות ילדיהם בלי לרשום תחילה את הילדים במרשם האוכלוסין. העתירה נדחתה: הדרישות לנוכחות אישית של שני ההורים, לבקשה ערוכה כדין ולרישום מסודר נועדו להבטיח שהקטינים "לא יהיו תלויים בין שמים לארץ". מי שהוויתור בעניינו נעשה בלי שהתקיימו הדרישות הללו — יש לו נקודת אחיזה טיעונית.
בעת"מ (נצרת) 63161-03-25 (15.12.2025) נדחתה עתירה של בן לדור שני בחו"ל שרישומו כאזרח בוטל בהיותו קטין, בעיקר בשל שיהוי של 18 שנים; בית המשפט הדגיש שבמקרה מקביל, שבו הפנייה הייתה סמוכה לביטול, נשקלה ההסתמכות והרישום לא בוטל. ובעת"מ (י-ם) 44418-11-24 (12.6.2025) חודדה נקודה שקל להתבלבל בה: הסמכות לפי סעיף 9(א) היא סמכות שבשיקול דעת, ויש להניח בפני הרשות תשתית עובדתית מסודרת ולבקש החלטה — ורק אחריה לפנות לבית המשפט.
משרדנו מלווה צעירים וצעירות שאזרחותם הישראלית בוטלה בילדותם, וכן ילדיהם של ישראלים שנולדו בחו"ל כדור שני. אנו פותחים בבירור מסודר מול רשות האוכלוסין וההגירה — קבלת התיק האישי, הצהרת הוויתור ותיעוד הרישום — ובוחנים אם התקיימו התנאים שבסעיף 10 לחוק ובנוהל 4.7.0003. במקביל אנו בונים את הבקשה לפי סעיף 9(א)(3) ונוהל 4.5.0003, ומקפידים על הגשה בתוך חלון הגילים. אם ניתן סירוב, אנו מגישים ערר פנימי מנומק במועד, ובמקרים המתאימים עתירה מינהלית. ככלל, ככל שפונים מוקדם יותר — כך גדל מרחב הפעולה.
נוהל 4.5.0003 מיועד למבקשים בגילאי 18 עד 22 (סעיפים א.1 ו-ב.2). הבקשה מוגשת בנוכחות אישית, בלשכת רשות האוכלוסין בישראל או בנציגות ישראל בחו"ל, בצירוף טופס בקשה ומכתב הסבר. הנוהל קובע במפורש שהשירות אינו כרוך בתשלום אגרה (ב.6). מומלץ שלא להמתין לרגע האחרון, משום שהטיפול כולל עיון בתיקים אישיים והעברה להחלטת המטה.
נוהל 4.5.0003 אינו דורש ויתור על אזרחות אחרת, אך פותח באזהרה מפורשת: יש להפנות את המבקש תחילה לנציגות ארץ אזרחותו כדי לברר את השלכות הפעולה, והוא יידרש לחתום על תצהיר בעניין. מדינות שונות מתייחסות אחרת לאזרחות כפולה, ולכן זו בדיקה שיש לבצע לפני ההגשה. משרדנו נוהג להשלים את הבירור הזה כחלק מהכנת התיק.
סעיף 10(ח) לחוק האזרחות קובע שאם מלאו לקטין 16 שנים, לא תתבטל אזרחותו לפי אותו סעיף אלא אם הודיע בעצמו בכתב לשר הפנים שהוא מסכים לביטול. במקביל, נוהל 4.7.0003 דורש נוכחות אישית והסכמה אישית בכתב של קטין מעל גיל 16 (ב.3). אם לא נמסרה הסכמה כזו, יש בכך טענה של ממש — אך יש לבססה במסמכים מתיק הרשות, ולפעול ללא שיהוי.
ככלל לא. אזרחות מכוח לידה לפי סעיף 4(א)(2) לחוק האזרחות עוברת לדור אחד בלבד של לידה בחו"ל, ולכן "דור שני" אינו רוכש אזרחות מלידה. כל עוד אתם קטינים, סעיף 9(א)(2) מאפשר לשר הפנים להעניק אזרחות לילדו הקטין של אזרח לפי סעיף 4(א)(2) על פי בקשת ההורים; בגילאי 18–22 המסלול הוא סעיף 9(א)(3) ונוהל 4.5.0003.
על ההחלטה ניתן להגיש ערר פנימי בכתב לפי נוהל 1.6.0001, ללא שיהוי ולא יאוחר מ-21 יום. ככלל ניתן להגיש ערר פנימי אחד בלבד, ולכן יש למצות בו את כל הטענות והמסמכים. נדחה הערר, ניתן להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים במועד הקבוע בתקנות. הפסיקה מקפידה על מיצוי הליכים ועל היעדר שיהוי, ולכן עיכוב בפנייה עלול להכריע את גורל התיק עוד לפני הדיון לגופו.