מה מותר ומה אסור למעסיק מבקש מקלט, מה דין הפיקדון החודשי בשנת 2026, וכיצד נבדקות זכויות שכר מינימום ותנאי עבודה. מדריך עדכני ממשרדנו.
מבקשי מקלט השוהים בישראל מכוח רישיון שהייה זמני, המוכר בציבור כ"נייר לבן" או "היתר 2(א)(5)", ניצבים מדי יום בפני שאלות שאינן פשוטות: האם מותר להם לעבוד, האם המעסיק עובר על החוק כשהוא מעסיק אותם, ומה עולה בגורלם של הכספים שמופרשים לפיקדון על שמם. משרדנו מלווה לקוחות – הן מבקשי מקלט והן מעסיקים – בהבנת המסגרת המשפטית המורכבת הזו, ומציג במאמר זה תמונת מצב עדכנית לשנת 2026, מבוססת על מקורות רשמיים.
רוב מבקשי המקלט בישראל מחזיקים ברישיון שהייה מסוג 2(א)(5) לפי חוק הכניסה לישראל. חשוב להבין: מדובר ברישיון שהייה זמני בלבד, שמסדיר את השהות החוקית בישראל, ואינו מהווה רישיון עבודה במובן הפורמלי. עם זאת, בפועל, מדיניות אי-האכיפה שאימצה המדינה כלפי אוכלוסייה זו פירושה שמעסיקים רשאים להעסיק מחזיקי היתר 2(א)(5) בכל סוג עבודה, מבלי שתינקט נגדם אכיפה בשל כך – למעט מקרים חריגים.
חשוב לבדוק בכל מקרה את נוסח ההיתר הספציפי: ישנם היתרים הנושאים הגבלה מפורשת של "אינו רשאי לעבוד", וכן היתרים עם הגבלה גיאוגרפית (למשל איסור עבודה באזורים מסוימים). העסקת אדם המחזיק בהיתר עם הגבלה כזו חושפת את המעסיק לסיכון אכיפתי ממשי, ולכן בדיקת נוסח ההיתר היא צעד ראשון והכרחי לפני תחילת העסקה.
מותר: • להעסיק מבקש מקלט המחזיק ב-2(א)(5) תקין וללא הגבלת עבודה, בכל תחום ובכל רחבי הארץ (בכפוף לתנאי ההיתר הספציפי). • להעניק לעובד את מלוא הזכויות המוקנות לעובד שכיר לפי דין.
אסור: • להעסיק אדם שההיתר שלו כולל את הרישום "אינו רשאי לעבוד" או הגבלה גיאוגרפית שאינה תואמת את מקום העבודה. • להימנע מתשלום שכר מינימום או מהפרשת הפיקדון החודשי. • לנכות משכר העובד את חלקו של המעסיק בפיקדון.
ההלכה הפסוקה והדין הישראלי קובעים כי חוק שכר מינימום חל על כלל העובדים בישראל, לרבות עובדים זרים ומבקשי מקלט, ללא תלות במעמדם החוקי. נכון למועד כתיבת מאמר זה, שכר המינימום החודשי למשרה מלאה עומד על 6,443.85 ש"ח. מבקש מקלט המועסק כשכיר זכאי, ככלל, לאותם תנאי עבודה שכל עובד שכיר אחר זכאי להם על פי חוק – לרבות שעות עבודה ומנוחה, ימי חופשה, דמי הבראה ותנאים סוציאליים נוספים, בהתאם לוותק ולהיקף המשרה. יוצא מן הכלל מרכזי: מבקשי מקלט אינם זכאים לנקודות זיכוי במס הכנסה כפי שזכאים לכך אזרחים ותושבים.
זהו אחד ההיבטים הייחודיים ביותר בהעסקת מבקשי מקלט, ומקור מרכזי לאי-הבנות. בהתאם לסעיף 4 לחוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראות שעה), התשע"ה-2014, שנכנס לתוקף ב-1 במאי 2017, מוטלת על מעסיקים של מבקשי מקלט חובה להפקיד לקרן ייעודית מדי חודש, החל מהחודש הראשון להעסקה, סכום השווה לגבוה מבין: 16% משכר העובד, או שיעור ההפרשה הנהוג בענף שבו הוא מועסק (ככל שנקבע בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה). ההפקדה היא בחשבון ייעודי על שם העובד בבנק מזרחי טפחות, וזוהי חובה המוטלת במלואה על המעסיק בלבד – אין לנכות ממנה משכר העובד.
מקור החובה בסעיף 4 לחוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל, התשע"ה-2014; בבג"ץ 2293/17 (2020) בוטל רכיב הניכוי משכר העובד בשיעור 20%, ונותרה על כנה חובת ההפקדה של המעסיק בשיעור 16%.
כספי הפיקדון משולמים לעובד בעת יציאתו הסופית מישראל, בניכוי דמי ניהול ומס, וייתכנו ניכויים בשל תקופת שהייה שלא כדין; במקרים חריגים ניתן לבקש משיכה מוקדמת. הכללים משתנים מעת לעת ויש לבדוק את המצב העדכני מול רשות האוכלוסין.
מעסיק שאינו עומד בחובת הפיקדון או שמעסיק אדם עם היתר האוסר עליו עבודה חשוף לעיצומים כספיים ולהליכי אכיפה מטעם רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד העבודה. עובד המועסק בניגוד לתנאי ההיתר שלו עלול למצוא עצמו במצב שבו הדבר משפיע על בחינת בקשתו למקלט או על מעמדו העתידי. משום כך, משרדנו ממליץ הן למעסיקים והן למבקשי המקלט לבחון היטב את נוסח ההיתר הספציפי לפני תחילת כל העסקה, ולתעד את תנאי ההעסקה בכתב.
מבקש מקלט שזכויותיו הופרו – אי-תשלום שכר מינימום, אי-הפרשת פיקדון, פיטורים או כל פגיעה אחרת – רשאי לפנות לגורמי האכיפה הרלוונטיים, ובהם מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה בזרוע העבודה במשרד העבודה והממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה, וכן להיעזר בסיוע משפטי. ריכוז ראיות – תלושי שכר, הודעות, תכתובות – הוא קריטי לכל הליך עתידי.
תחום זכויות התעסוקה של מבקשי מקלט משלב דין עבודה כללי עם הסדרים ייחודיים החלים רק על אוכלוסייה זו, ומידע שגוי או לא מעודכן עלול לפגוע הן במעסיקים והן בעובדים. משרדנו מלווה מבקשי מקלט ומעסיקים כאחד בבחינת מעמד ההיתר, בדיקת עמידה בחובות הפיקדון והשכר, וטיפול במקרים של הפרת זכויות. אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו לקבלת ליווי משפטי מותאם למקרה הספציפי שלכם.
כן, ככלל, כל עוד הוא מחזיק ברישיון שהייה תקף מסוג 2(א)(5) שאינו כולל הגבלת עבודה מפורשת, המדיניות הנוהגת מאפשרת את העסקתו בפועל, אף שהרישיון עצמו אינו "רישיון עבודה" במובן הטכני.
החובה מוטלת במלואה על המעסיק. אסור למעסיק לנכות את הסכום משכרו של העובד, וההפקדה נעשית לחשבון ייעודי על שם העובד.
כן. חוק שכר המינימום חל על כלל העובדים בישראל ללא תלות במעמד החוקי, ומבקש מקלט זכאי לשכר שלא יפחת מהמינימום הקבוע בחוק.
במקרה כזה יש לבחון לעומק את מצבו המשפטי, שכן העסקה בניגוד לתנאי ההיתר עלולה לחשוף הן את המעסיק והן את העובד לסיכונים. מומלץ להיוועץ בעורך דין לפני תחילת עבודה כזו.
ככלל, כספי הפיקדון משולמים בעת היציאה הסופית מישראל, בניכוי דמי ניהול ומס, וייתכנו ניכויים בשל תקופת שהייה שלא כדין; במקרים חריגים בלבד ניתן לבקש משיכה מוקדמת. הכללים משתנים מעת לעת ויש לבדוק את המצב העדכני מול רשות האוכלוסין.