הליך בקשת מקלט בישראל: השלבים, ריאיון ה-RSD והערר

מי רשאי לבקש מקלט בישראל — וכלל השנה

המדריך מיועד למי ששוקל להגיש בקשה למקלט מדיני בישראל, ולמי שכבר הגיש וממתין לריאיון או להחלטה. הוא עובר על ההליך לפי סדרו ומתעכב במיוחד על ריאיון ה-RSD — השלב שבו נקבע בפועל רוב התיק.

פליט, לפי אמנת הפליטים משנת 1951 והפרוטוקול משנת 1967, הוא מי שנמצא מחוץ לארץ אזרחותו בגלל פחד מבוסס להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקבוצה חברתית מסוימת או השקפה מדינית, ואינו יכול או אינו רוצה להיזקק להגנת ארצו. הנטל להוכיח זאת מוטל על המבקש. ההליך בישראל מוסדר בנוהל 5.2.0012 (נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל ובמי שהוכרו כזכאים למקלט מדיני בישראל ע"י שר הפנים), מהדורה 11 מיום 15.10.2024. לפי הנוהל, מי שהגיש בקשה לא יורחק מישראל עד להחלטה המנהלית הסופית בעניינו.

כלל השנה: לפי סעיף 1(א) לנוהל, הבקשה מוגשת בתוך שנה מיום הכניסה לישראל. בקשה שהוגשה לראשונה אחרי שנה תידחה על הסף (סעיף 4(א)), אלא אם המבקש הציג בריאיון טעמים מיוחדים לאיחור והבקשה מעלה טענות מבוססות או חשד לפחד מבוסס היטב; אז רשאי ראש צוות ביחידה לקבל אותה לטיפול. ככל שעבר זמן רב יותר, כך גדל הנטל להסביר את האיחור.

הגשת הבקשה, רישום וזיהוי

הבקשה מוגשת בטופס מקוון באתר רשות האוכלוסין וההגירה, בצירוף כל המסמכים התומכים (סעיף 1(א)). ראיות ומסמכים בהיקף של יותר מעשרה עמודים, בשפה שאינה עברית, אנגלית או ערבית, מוגשים עם תרגום מוסמך (סעיף 1(ד)).

אישור הקבלה שנשלח בדואר האלקטרוני עדיין אינו הגשה. הבקשה נפתחת רק לאחר רישום וזיהוי בפני ממונה ביקורת הגבולות, במועד שנקבע בהודעה: מצלמים את המבקש, נוטלים אמצעי זיהוי ביומטריים ורושמים כתובת ופרטי קשר, שאותם יש לעדכן מיד בכל שינוי (סעיף 2(א)). מי שאינו מתייצב — פנייתו נסגרת, וכדי לחדש אותה עליו להסביר ליחידה מדוע לא הגיע. מבקש מיוצג מגיש ליחידה ייפוי כוח עדכני מיד עם תחילת הייצוג. ספק בזהות או באזרחות מוכרע בידי ראש צוות ביחידה, אך היעדר תיעוד, כשלעצמו, אינו עילה לדחייה על הסף (סעיף 2(ג)).

רישיון שהייה בזמן שהבקשה נבחנת

מבקש מקלט שאין לו רישיון שהייה בתוקף מקבל רישיון ישיבה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 — רישיון שהייה זמני — המוארך מעת לעת עד להחלטה, כל עוד הוא משתף פעולה בבחינת עניינו. בתקופה הראשונה מופיע ברישיון כיתוב שהמבקש אינו רשאי לעבוד: שלושה חודשים מיום הגשת הבקשה למי ששהה בישראל פחות משנה כשהגיש אותה, ושישה חודשים למי ששהה יותר משנה (סעיפים 1(ו) ו-1(ה)). אם התקופה חלפה וטרם ניתנה החלטה, הרישיון ניתן בלי הכיתוב. על זכויות העבודה — במדריך נפרד.

ריאיון ה-RSD: מה נבחן בו ואיך הוא מתנהל

לאחר הרישום נערך ריאיון RSD (Refugee Status Determination) — ריאיון עומק לבירור טענות המקלט. ההזמנה נשלחת למבקש ולבא כוחו. מי שאינו מגיע — בקשתו נסגרת, אלא אם הציג טעמים מוצדקים בתוך שבועיים מהמועד שנקבע (סעיף 3(ג)).

המראיין הוא עובד היחידה לטיפול במבקשי מקלט שעבר הכשרת RSD. הריאיון נערך בשפה הרשמית של ארץ המוצא שהמבקש דובר, או בכל שפה אחרת שהוא מבין, ובמידת הצורך באמצעות מתורגמן — עובד היחידה או עובד של חברת תרגום שהרשות התקשרה עימה (סעיף 3(ה)). הריאיון מתועד בפרוטוקול כתוב וגם בהקלטה קולית וחזותית. בסופו מתבקש המבקש לאשר בכתב שהבין את תוכנו, והמתורגמן מאשר שהריאיון נערך בשפה המובנת לו (סעיף 3(א)). הריאיון נערך בתנאים של סודיות ופרטיות (סעיף 3(ד)).

אפשר לבקש מראיין ומתורגמן בני אותו מין, והרשות תפעל לכך ככל שכוח האדם מאפשר (סעיפים 1.1 ו-3(ז)). הריאיון נערך בנפרד מבן הזוג ומבני המשפחה. מי שעבר עינויים, אלימות קשה או טראומה זכאי לריאיון ברגישות מיוחדת, ואם קשה לו להמשיך, המראיין רשאי לאפשר את השלמת הריאיון במועד אחר (סעיף 1(ג.1)).

על מה שואלים? מהחלטות בית הדין לעררים עולה כי הריאיון עובר בדרך כלל על הרקע האישי, המשפחתי והתעסוקתי; על הנפקת הדרכון והיציאה מהארץ; על האירועים עצמם — מי פגע או איים, מתי ומדוע; על פנייה לרשויות לקבלת הגנה ועל אפשרות לעבור לאזור אחר במדינה; ועל הסיבה להגעה לישראל ומועד הגשת הבקשה. המבקש מתבקש להציג ראיות, ולעיתים מעמתים אותו עם פערים בין הטופס לדבריו.

הכנה לריאיון — ומה עושים אם הפרוטוקול שגוי

העקביות מתחילה בטופס. בית הדין מצפה שהעובדות המהותיות יופיעו כבר בטופס הבקשה. בריאיון יש הזדמנות רחבה להרחיב, אבל השמטה מהטופס של עובדה שבלב הטענה — למשל חברות בארגון שבגללה נטענת הרדיפה — אינה "עניין של מה בכך" (ערר (י-ם) 1802-24 (13.4.2026)). לכן קראו שוב את הטופס לפני הריאיון, ואם יש בו טעות — אמרו זאת בתחילת הריאיון והסבירו אותה.

הביאו לריאיון כל מסמך רלוונטי — דרכון, כרטיס חבר, תלונה במשטרה, מסמכים רפואיים, צילומים והתכתבויות — עם תרגום כשצריך. מסמך שמוצג לראשונה רק בערר, בלי הסבר לעיכוב, עלול לקבל משקל נמוך. ספרו על האירועים המרכזיים מיד ולפי סדר הזמנים; אירוע דרמטי שעולה רק בסוף הריאיון מעורר שאלות של מהימנות. אם אינכם מבינים את המתורגמן, אמרו זאת מיד ובקשו שיירשם, ואל תאשרו בסוף שהבנתם דבר שלא הבנתם.

עורך דין רשאי להיות נוכח בריאיון, אך מעיר רק לפניו או בסיומו, לא במהלכו; ככל הניתן תימסר לו הודעה 48 שעות מראש (סעיף 3(ו)). לכן עיקר עבודתו נעשה מראש: מעבר על הטופס, איסוף ותרגום מסמכים, והכנה לשאלות הקשות — עיכוב ביציאה מהארץ, יציאה בדרכון אישי, פנייה לרשויות וחלופת מגורים. בסיום הריאיון הוא יכול להעיר על בעיות תרגום או על נקודות שלא הובהרו; בערר (י-ם) 2583-25 (18.2.2026) העירה באת כוחו של מבקש, בסיום הריאיון, על פגמים בתרגום, ובהמשך נערך לו ריאיון נוסף.

עם ההחלטה אתם זכאים לקבל את המסמכים שעמדו בפני מקבל ההחלטה, לרבות פרוטוקול הריאיון, למעט מסמכים שאין למסור לפי סעיף 9 לחוק חופש המידע (סעיף 8(ב)). אם הפרוטוקול שגוי, הטענה צריכה להיות קונקרטית: איזו שאלה, מה נרשם ומה נאמר בפועל. הריאיון מוקלט, ולכן אפשר לבקש את ההקלטה ולבדוק אותה לפני שמעלים את הטענה בערר.

אחרי הריאיון: מסלולי הבחינה, הוועדה המייעצת וההחלטה

בתום הריאיון, אם הבקשה לא נדחתה על הסף, מחליט עובד היחידה לאיזה מסלול להעבירה (סעיף 5(א)). דחייה על הסף (סעיף 4) חלה, למשל, על בקשה שהוגשה אחרי שנה בלי טעמים מיוחדים, או על בקשה שגם אם כל עובדותיה יוכחו אינה מקימה עילה לפי האמנה. סדר דין מהיר (סעיף 5.1) חל על אזרחי מדינה שלגביה קיימת חוות דעת מקצועית שאין מניעה להחזיר אליה בבטחה, ושמנכ"ל הרשות החליט להחיל עליה את המסלול — אלא אם המבקש העלה נסיבות אישיות ייחודיות. בסדר דין מקוצר (סעיף 6), כשנמצא שהמבקש אינו אמין או שהפחד אינו מבוסס היטב, התיק עובר ליו"ר הוועדה המייעצת, ככלל בתוך שבועיים מהריאיון, והמלצתו מועברת להחלטת מנכ"ל הרשות.

בכל מסלול נבחנות גם שתי שאלות: כשהפגיעה באה מגורם שאינו השלטון, מצופה מהמבקש להראות שניסה לקבל הגנה מרשויות ארצו; ונבחן אם יכול היה לחיות בבטחה באזור אחר בה — "חלופת מגורים פנימית" (ערר (י-ם) 2583-25).

הוועדה המייעצת לענייני פליטים מורכבת מיושב ראש — שופט בדימוס או מי שכשיר להיות שופט בית משפט מחוזי — ומנציגי משרד המשפטים, משרד החוץ ורשות האוכלוסין וההגירה. לפני דיון במליאה מקבלים חבריה את תיק המבקש, לרבות המסמכים והטיעונים שביקש להעביר, פרוטוקולי הריאיון וחוות דעת היחידה (סעיף 7(א)). ההמלצה מועברת לשר הפנים, והוא מחליט אם להכיר במבקש כפליט (סעיף 7(ד)–(ה)). מי שהוכר מקבל רישיון ישיבה מסוג א/5 — רישיון תושב ארעי — לשנה (סעיף 7(ז)). חשוב לדעת: עצם העברת התיק לוועדה אינו מעיד שהטענות נמצאו אמינות (ערר (י-ם) 1802-24).

ההחלטה נמסרת בכתב ומנומקת, וכשיש ייצוג — גם לעורך הדין; מניין הימים לערר מתחיל מהמסירה המוקדמת מבין השתיים (סעיף 8(א)). למי שאינו במשמורת, בדחייה על הסף ובסדר דין מהיר נקבע מועד יציאה של 7 ימים, ובהחלטות לפי סעיפים 6 ו-7 — 30 יום (סעיף 8(ג)). מי שמוחזק במשמורת לא יורחק לפני שחלפו 72 שעות ממסירת ההחלטה, אלא בהחלטת מנכ"ל הרשות (סעיף 8(ד)).

הבקשה נדחתה: ערר, ערעור ופתיחה מחדש

מאז מהדורה 11 של הנוהל (15.10.2024) אין עוד בקשה לעיון מחדש. לפי סעיף 14(ב), מי שבקשתו נדחתה מגיש ערר לבית הדין לעררים — הערכאה השיפוטית הראשונה שבוחנת את ההחלטה.

הערר מוגש בכתב בתוך 30 ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, מיום שהתקבלה עליה הודעה או מיום שנודע עליה — לפי המוקדם (סעיף 13כד(ב) לחוק הכניסה לישראל). הארכת מועד ניתנת רק מטעמים מיוחדים, על פי בקשה בכתב בצירוף תצהיר (תקנה 6 לתקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים), תשע"ד-2014). ההגנה שבנוהל מפני הרחקה חלה עד להחלטה המנהלית הסופית, ולכן לצד הערר מבקשים בדרך כלל צו המונע נקיטת הליכי אכיפה עד להכרעה בו.

על פסק הדין של בית הדין אפשר לערער לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, בתוך 45 ימים (סעיף 13לא(א) לחוק), ומשם — רק ברשות — לבית המשפט העליון (בקשת רשות ערעור מינהלי, בר"ם).

ומה אם אחרי הדחייה השתנו הנסיבות באופן מהותי או התגלו עובדות חדשות? טופס מקוון חדש אי אפשר להגיש (סעיף 1(א)). הפנייה נעשית ישירות ליחידה לטיפול במבקשי מקלט, עם הראיות לשינוי. לנושא זה מוקדש מדריך נפרד באתר.

מה עולה מן הפסיקה

בערר (י-ם) 1802-24 (13.4.2026) טען מבקש שהיה מנהיג אזורי בארגון פוליטי, אך לא הציג בריאיון שום מסמך, אף שנשאל על כך במפורש; עותק של כרטיס חבר ותמונות הוצגו לראשונה בערר, בלי הסבר. בית הדין נתן משקל רב להערכת המהימנות של הגורמים המקצועיים ברשות, קבע שפעילות בהיקף הנטען צפויה להשאיר עקבות ראייתיים, והוסיף ששריפת בית המשפחה הוזכרה רק לקראת סוף הריאיון, אף שהמבקש נשאל קודם על משפחתו. הערר נדחה. הלקח: לאסוף ראיות לפני הריאיון, ולהציג את העובדות המרכזיות כבר בטופס ובתחילת הריאיון.

בערר (ת"א) 2458-26 (11.6.2026) העלה המבקש טענות נגד שפת הריאיון. בית הדין דחה את הטענה: בתחילת הריאיון נשאל אם הוא מבין את התרגום והשיב בחיוב, והריאיון מוקלט ומצולם; משלא הובאה לטענה כל תמיכה, חזקה שהריאיון והתרגום נעשו כדין. בית הדין הפנה לפסיקת בית המשפט המחוזי, שלפיה בא כוח המבקש יכול לבקש את ההקלטה ולבחון אותה לפני שהוא מעלה טענות כאלה. הלקח: להעיר בזמן אמת, ולבסס את הטענה בהקלטה.

בערר (ת"א) 1104-26 (27.8.2026) נדונה בקשה שהוגשה יותר משנה אחרי הכניסה לישראל, בידי מי שנשאר בישראל לאחר שרישיונו פג. בית הדין אישר את הדחייה על הסף לפי סעיף 4(א), דחה את הטענה שהמבקש לא ידע על האפשרות להגיש בקשה, וציין שמצופה ממי שחושש לחייו להסדיר את מעמדו בהזדמנות הראשונה. הלקח: להגיש מוקדם, ואם יש איחור — להסביר אותו בריאיון באופן קונקרטי.

בערר (י-ם) 3649-24 (26.11.2024) טען מבקש שבקשתו נדחתה בסדר דין מקוצר כי היה צריך להביא את עניינו למליאת הוועדה. בית הדין הזכיר שבשני המסלולים ההמלצה מתגבשת לאחר ריאיון מקיף, שבו המבקש יכול להציג את כל מסמכיו וטיעוניו, ולכן הריאיון "הוא עיקרו של הליך בקשת המקלט"; וכי דחייה על הסף צריכה להיעשות במשורה ובמקרים חריגים בלבד. הערר נדחה, משנמצא שנערכו ריאיון מקיף וחוות דעת פרטנית. הלקח: לא המסלול מכריע, אלא מה שנאמר והוצג בריאיון.

כיצד משרדנו מסייע

משרדנו מלווה מבקשי מקלט בכל שלבי ההליך: הכנת הטופס והמסמכים, הכנה לריאיון ה-RSD ונוכחות בו, בקשת הפרוטוקול וההקלטה לאחר ההחלטה, וייצוג בערר, בבקשה לצו נגד הרחקה ובערעור. אנו עובדים בעברית, באנגלית וברוסית. איננו מבטיחים תוצאה, אך אנו דואגים שהתיק יוצג במלואו ובמועד.

שאלות נפוצות

עברה יותר משנה מאז שנכנסתי לישראל. אפשר עדיין להגיש בקשת מקלט?

אפשר להגיש, אך לפי סעיף 4(א) לנוהל 5.2.0012 בקשה שהוגשה לראשונה אחרי שנה תידחה על הסף, אלא אם תציגו בריאיון טעמים מיוחדים לאיחור והבקשה מעלה טענות מבוססות. ככל שעבר זמן רב יותר, כך גדל הנטל להסביר את האיחור. בית הדין לעררים דחה טענה של מבקש שלא ידע על האפשרות להגיש בקשה (ערר (ת"א) 1104-26). לכן כדאי להגיש מוקדם ככל האפשר, ואם יש איחור — להכין הסבר קונקרטי ומתועד.

באיזו שפה ייערך ריאיון ה-RSD?

בשפה הרשמית של ארץ המוצא שאתם דוברים, או בכל שפה אחרת שאתם מבינים, ובמידת הצורך באמצעות מתורגמן (סעיף 3(ה) לנוהל). אפשר לבקש מראיין ומתורגמן בני אותו מין, והרשות תפעל לכך ככל הניתן. הריאיון מוקלט ומתועד בפרוטוקול. אם אינכם מבינים את המתורגמן, אמרו זאת מיד ובקשו שהדבר יירשם.

האם עורך דין יכול להיות נוכח בריאיון?

כן. סעיף 3(ו) לנוהל מתיר את נוכחות עורך הדין המייצג, אך הוא רשאי להעיר רק לפני הריאיון או בסיומו, לא במהלכו. אם הוגש ייפוי כוח, הודעה על הריאיון תימסר לעורך הדין, ככל הניתן, 48 שעות מראש. עם זאת, נוכחותו לא תתאפשר אם תגרום לדחייה או לעיכוב בלתי סבירים של הריאיון.

מה יקרה אם אצא מישראל בזמן שהבקשה נבחנת?

לפי סעיף 1(א) לנוהל, מבקש מקלט שיצא מהארץ לאחר שבקשתו נפתחה ייחשב כמי שזנח אותה, והיא תיסגר. בנוסף, מי שבקשתו נדחתה או נסגרה אינו יכול להגיש שוב טופס מקוון. לכן לפני כל יציאה מישראל כדאי להתייעץ עם עורך דין.

הבקשה נדחתה. אפשר לבקש עיון מחדש?

לא. מאז מהדורה 11 של נוהל 5.2.0012 (15.10.2024) לא מתקבלות עוד בקשות לעיון מחדש (סעיף 14(ב)); הדרך היא ערר לבית הדין לעררים בתוך 30 ימים (סעיף 13כד(ב) לחוק הכניסה לישראל). אם אחרי הדחייה השתנו הנסיבות באופן מהותי או התגלו עובדות חדשות, אפשר לפנות ליחידה לטיפול במבקשי מקלט עם הראיות לשינוי. אל תחכו: המועד לערר קצר.

מאמרים נוספים שיעניינו אתכם

• בקשת המקלט שלי ממתינה שנים — מה אפשר לעשות?
• אזרחי בלארוס ובקשת מקלט בישראל — מה בודקים ומה השתנה?
• מה המעמד שלי בישראל בזמן שבקשת המקלט נבחנת?