מי מוכר כנפגע סחר, עבדות או עבודת כפייה בישראל, אילו רישיונות ושנת שיקום מגיעים לו וכיצד משיגים על סירוב - מדריך מעשי מאת משרדנו.
אם אתם - או אדם שאתם מלווים - הוחזקתם בישראל בתנאים שלא אפשרו לכם באמת לעזוב: דרכון שנלקח, שכר שלא שולם, שעות עבודה בלתי אפשריות, איומים או ניתוק ממי שיכול לעזור - ייתכן שהדין רואה בכם נפגעי סחר בבני אדם, החזקה בתנאי עבדות או עבודת כפייה. ההכרה בכך פותחת מסלול נפרד של רישיון שהייה ועבודה, שנת שיקום ולעיתים מעמד המשך, ואינה תלויה בשאלה אם נכנסתם לישראל כחוק.
המדריך מיועד לנפגעים, למקלטים ולארגונים המלווים אותם. נסביר מי מוכר ועל ידי מי, אילו רישיונות ניתנים ולכמה זמן, מה קורה כשכבר הוצאו צו משמורת וצו הרחקה, וכיצד משיגים על סירוב. נאמר מראש: לא כל ניצול בעבודה מגיע כדי סחר או עבדות - וההבחנה הזו היא לב העניין.
האיסור הפלילי קבוע בחוק העונשין, התשל"ז-1977. סעיף 203א, בנוסחו דאז, עסק בסחר בבני אדם לעיסוק בזנות - ואליו מפנה נוהל 6.3.0007 - וסעיף 377א אוסר סחר בבני אדם - "מכירה או קניה של אדם או עשיית עסקה אחרת באדם" - הנעשה לשם אחת המטרות הפסולות שבסעיף - ובהן הבאה לידי עבדות, עבודת כפייה או מעשה זנות - או המעמיד את הנסחר בסכנה שתתקיים בו אחת מהן. חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2006, שנכנס לתוקף ביום 29.10.2006, הוסיף עבירות של החזקה בתנאי עבדות ועבודת כפייה.
המעמד עצמו ניתן מכוח חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, ולפי נהלי רשות האוכלוסין וההגירה: נוהל 6.3.0007 (נוהל הטיפול במתן מעמד לנפגעות סחר בנשים מטעמים הומניטריים), נוהל 6.3.0008 (נוהל הטיפול במתן מעמד לנפגעי עבדות וסחר בבני אדם לעבדות ולעבודת כפייה) ונוהל 5.3.0050 (נוהל הטיפול בקורבנות סחר בנשים המבקשות להעיד). ברקע עומדת החלטת ממשלה 2806 מיום 1.12.2002 בדבר הקמת מקלט לקורבנות סחר בבני אדם לעיסוק בזנות; מכוחה הוקם המקלט הראשון לנשים, ולימים גם מקלט לגברים.
תנאי הסף אינו הרשעה ואף לא כתב אישום. סעיף ב.1 לנוהל 6.3.0008 קובע כי הנוהל יחול על מי שהומצא לגביו אישור ממשטרת ישראל, מידע תומך מגורם מוסמך אחר או ראיות מהימנות אחרות. הגורם המרכזי הוא חוליית הסחר בבני אדם במשטרה: לפי סעיפים ד.1.א-ד.1.ב לנוהל 5.3.0050, עובד רשות שמתעורר אצלו חשד מעביר את המידע לחוליה, וזו - אם מצאה שקיימת ראשית ראיה - מעבירה אישור לממונה ברשות האוכלוסין, ולפי סעיף ב.6 ראש החוליה מורה על העברה למקלט. סעיף א.7 לנוהל 6.3.0008 מוסיף כי פקיד בלשכה שמתעורר אצלו חשד יפנה את הזר לאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים ויידע את הממונה.
מהי אותה ראשית ראיה? בבג"ץ 1591/18 (17.9.2020) עמד בית המשפט העליון על כך שהבחינה נעשית על יסוד ראיות מינהליות וכפופה לכללי המשפט המינהלי, ובכללם החובה לבסס את ההחלטה על תשתית עובדתית מספקת. המדינה עצמה יצאה מנקודת מוצא של נטל הוכחה קל יחסית, ולכן ייתכנו מקרים רבים שבהם ההעמדה לדין לא תתאפשר ובכל זאת תקום זכאות להכרה ולזכויות השיקום - "הפללה לחוד ושיקום לחוד". בית המשפט אף הצביע על אי-בהירות ממשית באופן שבו נבחנות בקשות כאלה - האם מרואיין המבקש, והאם מוטלת על הרשות חובה לאסוף חומרים ביוזמתה.
נוהל 6.3.0007 עוסק בנשים שנפלו קורבן לסחר לעיסוק בזנות, וחל לפי סעיף א.3 בין אם האישה סיימה את עדותה, בין אם הייתה נכונה להעיד ולבסוף לא העידה, ובין אם היא מבקשת להישאר לשם שיקום. סעיף ב.1 קובע חזקה חשובה: אישה השוהה במקלט חזקה עליה שהיא קורבן סחר, אלא אם קיימים ממצאים כבדי משקל אחרים.
נוהל 5.3.0050 מסדיר את השלב שלפני כן: לפי סעיף ד.2.2 מנהלת המקלט מגישה לממונה בקשה לרישיון ב/1 לעד חצי שנה, ובקשת הארכה מוגשת כחודש לפני פקיעתו, כל עוד ההליך בתיק נמשך. למי שאין בידה מסמך נסיעה מונפק הרישיון על גבי טופס על/11, והנוהל מבהיר כי רישיונות הישיבה מונפקים גם כאשר עומד נגד העדה צו הרחקה.
נוהל 6.3.0008 עוסק בנפגעי עבדות, סחר לעבדות והחזקה בתנאי עבדות - גברים ונשים כאחד, ובכלל זה עובדים זרים המועסקים בענפי העבודה השונים. סעיף א.8 קובע כי הוא חל הן על מי ששוהה כחוק והן על מי ששוהה שלא כחוק, "גם אם הוצא נגדם צו הרחקה".
לפי סעיף ב.2 לנוהל 6.3.0008, עם הקביעה שקיימת ראשית ראיה זכאי הנפגע לקבל לאלתר רישיון זמני מסוג ב/1 כללי לשלושה חודשים. אם הוא עד בהליכים משפטיים יוארך הרישיון עד תומם בכפוף לאישורי הפרקליטות, ובשלב החקירה הוא ניתן על סמך פנייה מהמשטרה.
סעיף ב.3 מקנה לכל נפגע זכות לבקש שנת שיקום - רישיון ב/1 לשנה - עד חודש לפני פקיעת הרישיון הזמני. הבקשה נבחנת לפי סיכויי השיקום, ויש לצרף אליה מכתב אישי בשפת המבקש עם תרגום לעברית, מסמכים על עבודה ומגורים, חוות דעת של עובד סוציאלי או גורם טיפולי מורשה, מסמך נסיעה ומכתב מארגון מלווה. הסמכות לאשר נתונה לראש רשות האוכלוסין, וההליך פטור מאגרה (סעיף ב.4).
מה בא אחריה תלוי במעמד שהיה לכם בעת ההכרה. לפי סעיף ג.7, אצל מי שהחזיק ברישיון עבודה בתוקף אין מונים את הרישיון הזמני ואת שנת השיקום במניין 63 החודשים המרביים לעבודה בישראל, וסעיף ג.12 קובע טבלה המאפשרת להשלים את יתרת התקופה, ובמי שכבר מיצה 63 חודשים - 45 יום ב/2 להתארגנות ליציאה. מי ששהה שלא כחוק זכאי לשנת שיקום, אך לפי סעיף ג.8 עליו לצאת בתומה, והארכה מעבר לשנה תאושר לפי סעיף ג.14 רק במקרים חריגים.
לא פעם החשד מתעורר דווקא בשלב האכיפה, אחרי שהעובד כבר נעצר. נוהל 10.8.0006 (נוהל טיפול בצוותי אכיפה משולבים) מטפל בכך בסעיף 5.1 שבפרק "שונות": התעורר בשטח חשש לסחר בבני אדם, מועבר החומר, בצירוף מכתב מנומק, לממונה המרכזת את המאבק בסחר, והפנייה נבחנת לפי נוהל 6.3.0008. גם כשהוצאו נגד הזר צו משמורת וצו הרחקה ממשיך הבירור - הנוהל מורה לממונה לעדכן את מנהל המרחב.
עם זאת, ההפרדה בין הערכאות חשובה. בהחלטת בית הדין לביקורת משמורת מיום 29.7.2026 (תיק 1318-07-26) העלה בא כוחו של עובד סיעוד שנעצר טענות קשות על הנסיבות שקדמו למעצרו, אך בית הדין אישר את צו המשמורת וקבע כי ביטול הרישיון וצו ההרחקה הם "עניינים שערכאה זו אינה מוסמכת לבקר". הפנייה חייבת אפוא להיעשות במקביל לממונה ולבית הדין לעררים, לצד בקשה לצו ארעי או לצו ביניים.
הבקשות בשני הנהלים מוגשות בדואר רשום למחלקת ביקורת גבולות ומעברים בירושלים (סעיף ג.3 לנוהל 6.3.0007 וסעיף ג.1 לנוהל 6.3.0008). הממונה מכינה סיכום ומעבירה המלצה למנהל מינהל האוכלוסין, וההחלטה נמסרת למבקשת ובהעתק למקלט או לעורך הדין המייצג (סעיפים ג.5-ג.7). שימו לב ללוחות הזמנים הקצרים בסעיף ג.2: מי שסיימה להעיד - שבועיים להגשת הבקשה ושבועיים להשלמת מסמכים; מי שלא העידה - חודש מהגיעה למקלט.
סורבתם? המסלול הוא ערר פנימי לפי נוהל 1.6.0001 (נוהל קליטת בקשות ועררים על החלטות בלשכות ומטה רשות האוכלוסין), ככלל בתוך 21 יום; לאחריו ערר לבית הדין לעררים; ועל פסק דינו - ערעור מינהלי (עמ"נ) לבית המשפט לעניינים מינהליים בתוך 45 יום. בכל שלב אפשר לבקש צו ביניים שיאריך את הרישיון עד להכרעה, וזהו סעד שניתן בפועל.
בבג"ץ 1591/18 (17.9.2020) ביקשה אישה להכיר בה כקורבן סחר על רקע נישואי כפייה. העתירה התקבלה בחלקה והדיון הוחזר לגורמים המוסמכים, משנמצא כי התשתית העובדתית טעונה השלמה - בין היתר משום שהחומר שעליו נשענה הבחינה נאסף לצורך הליך אחר. הלקח - בקשה להכרה צריכה להישען על חומר שנאסף לשם כך: תצהיר מפורט, חוות דעת טיפולית וראיות על תנאי ההעסקה.
בבר"ם 505/24 (16.7.2024) נדון עניינה של אישה שהוכרה על ידי משטרת ישראל כקורבן של החזקה בתנאי עבדות. ההליך הסתיים בהסכמה שלפיה יוחזר עניינם לבחינה נוספת של הוועדה הבין-משרדית ההומניטרית, ובית המשפט העליון ציין כי חזקה על הרשות שתבחן את הבקשה "בלב פתוח ובנפש חפצה", תוך מתן משקל הולם להכרה כקרבן עבדות וסחר. הלקח - ההכרה המשטרתית נותרת רלוונטית גם במסלול ההומניטרי שאחריה.
בערר (י-ם) 2898-23 (22.9.2024) נדונו שתי עובדות ניקיון שהוכרו כקורבנות סחר לאחר שנוצלו מינית על ידי מעסיקן והעידו נגדו, קיבלו שנת שיקום במקלט וביקשו הארכה. בית הדין קבע כי משהסתיימה שנת השיקום הנוהל אינו חל עוד; ערר האחת נדחה משיצאה בינתיים מישראל, ולשנייה - שנסיבותיה קשות במיוחד ושאינה ברת הרחקה - הוארך הרישיון לפנים משורת הדין בשישה חודשים. הלקח - לאחר שנת השיקום דרושה עילה עצמאית, הנשענת על נסיבות חריגות ומתועדות.
מן העבר השני, ערר (י-ם) 3758-19 (24.3.2022) ממחיש את הגבול. עובד בניין זר, שביקש לעבור מעסיק בטענה להעסקה בתנאי עבדות, נדחה: המשטרה השיבה שלא נמצאה ראשית ראיה לכך שעובדי החברה היו קורבנות סחר או הועסקו בתנאי עבדות, וטענותיו על שעות עבודה וניכויים משכר לא גובו באסמכתאות. נקבע גם כי מקומן של טענות להפרת זכויות עבודה בבית הדין לעבודה. הלקח - ניצול בעבודה, גם חמור, אינו זהה לסחר או לעבדות, ולעיתים יש לנהל את שני המסלולים במקביל.
משרדנו מלווה נפגעי סחר, עבדות ועבודת כפייה ואת הגורמים המפנים אליהם - מקלטים, עובדות סוציאליות וארגוני סיוע: בבניית התשתית הראייתית התומכת בהכרה, בהגשת הבקשות לרישיון הזמני ולשנת השיקום מול מחלקת ביקורת גבולות ומעברים, ובהשגה על סירוב - ערר פנימי, ערר לבית הדין לעררים וערעור מינהלי, לרבות בקשות לצווי ביניים. אנו מטפלים גם כשהחשד מתעורר רק לאחר שהוצאו צו משמורת וצו הרחקה. כל מקרה נבחן לגופו, ואין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי פרטני.
כן. תנאי הסף בנהלים אינו הרשעה או כתב אישום אלא "ראשית ראיה" להיותכם נפגעים, ובדרך כלל אישור של חוליית הסחר בבני אדם במשטרה. בבג"ץ 1591/18 (17.9.2020) הובהר כי הבחינה נעשית על יסוד ראיות מינהליות ושהמדינה עצמה יצאה מנטל הוכחה קל יחסית, כך שגם כאשר לא ניתן להעמיד לדין עשויה לקום זכאות להכרה ולשיקום. עם זאת, ההכרה אינה אוטומטית ויש לבסס אותה בחומר מסודר.
כן. סעיף א.8 לנוהל 6.3.0008 קובע שהנוהל חל גם על מי ששוהה בישראל שלא כחוק, ואף אם הוצא נגדו צו הרחקה, ונוהל 10.8.0006 מורה להעביר את החומר לממונה המרכזת את המאבק בסחר גם כשכבר הוצאו צווים. חשוב לדעת שבית הדין לביקורת משמורת בוחן את עילות המשמורת בלבד, ולא את ביטול הרישיון או צו ההרחקה. לכן יש לפנות במקביל לממונה ולבית הדין לעררים, ולבקש צו ארעי או צו ביניים.
לפי נוהל 6.3.0008 ניתן תחילה רישיון ב/1 כללי לשלושה חודשים, שמוארך כל עוד נמשכים ההליכים ובכפוף לאישורי הפרקליטות, ולאחריו אפשר לבקש שנת שיקום ברישיון ב/1 לשנה. בסופה, מי שהחזיק ברישיון עבודה בתוקף בעת ההכרה רשאי להשלים את יתרת התקופה המרבית של 63 חודשים, ומי ששהה שלא כחוק נדרש לצאת מישראל. הארכה מעבר לשנה אפשרית רק במקרים חריגים שבהם קיימת הצדקה מיוחדת.
לא בהכרח. בתי הדין מבחינים בין הפרת זכויות עבודה, חמורה ככל שתהיה, לבין העבירות של סחר בבני אדם, החזקה בתנאי עבדות ועבודת כפייה. בערר (י-ם) 3758-19 (24.3.2022) נדחה ערר של עובד בניין לאחר שהמשטרה השיבה כי לא נמצאה ראשית ראיה לסחר או להעסקה בתנאי עבדות, ובית הדין הוסיף כי מקומן של טענות להפרת זכויות עבודה בבית הדין לעבודה. לעיתים נכון לנהל את שני המסלולים במקביל.
הבקשות לפי נוהל 6.3.0007 ולפי נוהל 6.3.0008 פטורות מאגרה, ואין לגבות תשלום עבור הרישיון, הארכתו או הנפקת תעודת מעבר לזרים. מי שאין בידו מסמך נסיעה תקף מופנה לנציגות מדינתו בישראל לצורך חידושו, וכאשר אין לו נציגות בארץ ניתן להנפיק תעודת מעבר לזרים. לפי נוהל 5.3.0050 אפשר גם להנפיק את הרישיון על גבי טופס על/11, המשמש כמסמך מזהה.