מאז אוקטובר 2024 בוטלה הבקשה לעיון מחדש בהליך המקלט, וכאן תמצאו מה נחשב נסיבות חדשות, כיצד פונים ליחידת ה-RSD ומה קורה עם ההרחקה — מדריך מעשי.
בקשת המקלט שלכם נדחתה, או שתיק המקלט נסגר לפני שנים מבלי שנבחן לגופו — ומאז השתנה משהו: מלחמה או עימות במדינת המוצא, מעצר של בן משפחה, מסמך שהגיע לידיכם רק עכשיו, או עילה שנוצרה דווקא בזמן שהותכם בישראל.
החלטה מינהלית אינה כפופה לכלל סופיות הדיון כפי שכפוף לו פסק דין, ובנסיבות המתאימות ניתן לבקש בחינה מחודשת. ואולם אין זכות לבחינה כזו רק משום שהועלתה טענה כלשהי לשינוי, ומאז אוקטובר 2024 בוטל גם המסלול שנקרא בקשה לעיון מחדש. להלן מה נותר, מה צריך להוכיח, ובאיזה סדר לפעול.
הליך המקלט מתנהל מכוח חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, ולאור מחויבותה של ישראל לאמנת הפליטים. ההסדר המינהלי מרוכז בנוהל 5.2.0012 (נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל ובמי שהוכרו כזכאים למקלט מדיני בישראל ע"י שר הפנים), מהדורה 11 מיום 15.10.2024.
סעיף 14.ב לנוהל קובע כי בקשות לעיון מחדש שהיו תלויות ועומדות במועד פרסום הנוהל יטופלו לפי הנוסח הקודם, וכי החל ממועד הפרסום 'לא יתקבלו עוד בקשות לעיון מחדש' — ומבקש מקלט שבקשתו נדחתה יהיה עליו להגיש ערר לבית הדין לעררים. סעיף 9 לנוהל משלים ומורה כי במכתב הדחייה יצוין שהמבקש רשאי להגיש ערר לבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל.
סעיף 1 לנוהל מוסיף מגבלה מעשית חשובה: מבקש מקלט שבקשתו נפתחה ונדחתה או נסגרה לפי הנוהל לא יוכל לפנות שוב בטופס בקשת מקלט מקוון. כלומר, אין 'להתחיל מהתחלה' דרך אתר הרשות — יש לפנות ישירות ליחידת הטיפול במבקשי מקלט מדיני (יחידת ה-RSD). אותו סעיף אף קובע שמבקש מקלט שיצא מן הארץ לאחר שבקשתו נפתחה ייחשב כמי שזנח אותה, והיא תיסגר.
המבחן נקבע בבית המשפט העליון בעע"מ 4922/12 פלונים (חוף השנהב) נ' משרד הפנים (7.7.2013): פתיחה מחודשת של בקשת מקלט שההחלטה בה חלוטה תיעשה מקום שבו לכאורה קיים שינוי נסיבות מהותי שיש לבוחנו לעומק, כאשר הנטל להוכיח את השינוי מוטל על מבקש המקלט (פסקאות 23–25). בית המשפט הפנה להנחיות נציבות האו"ם לפליטים, שלפיהן פתיחה מחדש מוצדקת כשקיימות ראיות לשינוי משמעותי בנסיבות האישיות של המבקש או בתנאים במדינת המוצא — שינוי שעשוי להשפיע באופן מהותי על הזכאות למעמד של פליט.
ככלל, שלוש קטגוריות עומדות במבחן: אירועים שהתרחשו לאחר ההחלטה; ראיות שלא ניתן היה להשיגן קודם, בליווי הסבר מתי וכיצד הגיעו לידיכם; ושינוי אובייקטיבי בתנאי מדינת המוצא או במחוז שממנו באתם.
ומה אינו עומד במבחן? חזרה על אותן טענות בניסוח אחר. בערר (ת"א) 3930-24 (15.1.2025) נדחתה על הסף בקשה לבחינה נוספת, לאחר שבית הדין השווה בין בקשת המקלט הקודמת לבין ה'חדשה' ומצא שמדובר בטענות זהות. ניסיון כזה הוא למעשה השגה על ההחלטה הקודמת — ובית הדין אינו משמש ערכאת ערעור על החלטותיו שלו.
הפנייה ליחידת ה-RSD היא ההזדמנות האמיתית. בערר (ת"א) 1005-25 (20.1.2025) הובהר כי מי שמבקש להגיש בקשת מקלט חדשה, או שבקשתו תיבחן מחדש מפאת שינוי נסיבות או גילוי ראיות, נדרש להציג בפני היחידה את מלוא טיעוניו וראיותיו כבר בפנייתו אליה, באופן סדור וממוסמך.
בערר (ת"א) 2504-25 (9.11.2025) נקבע באותה רוח כי מצופה ממי שטוען לשינוי נסיבות 'להציג ראיות ותימוכין לטענותיו כבר עם פנייתו'; אחרת, כל מי שבקשתו נדחתה יגיש פנייה חדשה ויטען שיש לזמנו שוב לבירור, ולא ניתן יהיה עוד להרחיק זר מישראל.
ההיגיון שבתי הדין חוזרים ומצטטים הוא שאילו די היה בהעלאת טענה עובדתית כלשהי, ללא כל ביסוס, כדי לחייב בחינה מחודשת — הדיון בבקשת המקלט 'לא יסתיים לעולם', וכל שמועה שהגיעה לאוזני המבקש הייתה מקימה עילה לבקשה נוספת. המסקנה המעשית: מסמך שצורף בלי מקור, בלי זיהוי הכותב ובלי הסבר כיצד הגיע לידיכם — לא יספיק.
זהו מצב שכיח: אדם הגיש בקשה לפני שנים, לא התייצב לריאיון, והתיק נסגר בלי שנבחן לגופו. סעיף 3 לנוהל 5.2.0012 קובע שההזמנה לריאיון תכלול הבהרה כי אם המבקש לא יגיע במועד שנקבע בקשתו תיסגר — אלא אם יציג טעמים מוצדקים לאי-התייצבותו בתוך שבועיים מאותו מועד.
בערר (ת"א) 2504-25 (9.11.2025) נדונה בקשה לפתוח מחדש תיק שנסגר בשנת 2020 בהיעדר שיתוף פעולה, לצד טענה לעילות חדשות ולשינוי נסיבות. הערר נדחה, אך בית הדין הוסיף — 'בדרך של זהירות על גבי זהירות' — כי משהבקשה לא נבחנה מעולם לגופה, ומשנטענו נסיבות פרטניות חדשות לצד תמורות במדינת המוצא, תינתן לעורר שהות קצרה להציג לרשות תימוכין, והרשות תחליט מחדש אם לפתוח את התיק או לאפשר הגשת בקשה חדשה.
הלקח: סגירה טכנית שלא נבחנה לגופה היא טענה בעלת משקל שיש להעלות במפורש, אך אינה מספיקה לבדה — היא נבחנת יחד עם ההסבר לסגירה, עם הזמן שחלף ועם התנהלותכם מאז.
לעיתים השינוי אינו אישי אלא קבוצתי. בערר (ת"א) 3330-25 (15.6.2026) תוארה עוררת שבקשת המקלט שלה נדחתה, וביקשה לפתוח את בקשתה מחדש נוכח מוצאה ממחוז תיגראי; לאור מדיניות הרשות הוארך רישיונה בתקופות נוספות, עד שביום 8.1.2024 עודכנה המדיניות ביחס ליוצאי המחוז ונקבע שרישיונה לא יוארך — תוך שצוין כי באפשרותה לפנות בבקשת מקלט עדכנית ככל שקיימות בעניינה נסיבות המצדיקות בחינה מחודשת. מדיניות קבוצתית משתנה לשני הכיוונים, ואינה תחליף לבקשה פרטנית מבוססת.
עילה שנוצרה בישראל — 'פליטות במקום' (sur place) — מוכרת עקרונית. בעע"מ 4922/12 נקבע שאין לשלול מראש הכרה במבקש מקלט שהעילה נוצרה בעת ששהה במדינת המקלט, אך יש לבחון אם הבקשה כנה ואמיתית, כלומר אם הוגשה בתום לב (פסקה 21).
בפועל הבחינה קפדנית. בעמ"נ (י-ם) 45474-04-24 (17.6.2024) נדחה ערעורו של מי שהחל לתרגל בישראל שיטה האסורה במדינת מוצאו סמוך לתום רישיון עבודתו, ולאחר מכן הפגין מול השגרירות. בית המשפט קבע כי מדבריו שלו בראיונות עלה שהבחירה נבעה מטעמי בריאות ולא מעמדה אידאולוגית, כי לא הוכחה מודעות של רשויות מדינת המוצא לפעילותו, וכי מדובר בניסיון מלאכותי לייצר עילת מקלט.
על החלטה הדוחה בקשת מקלט — ובכלל זה סירוב לפתוח תיק מחדש או לקבל בקשה חדשה — הדרך היא ערר לבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, כאמור בסעיף 9 לנוהל. הערר יוגש בתוך המועד הקבוע בדין וללא שיהוי, ומניין הימים נמנה ממועד ההמצאה המוקדם — בין למבקש ובין לבא כוחו (סעיף 8.א לנוהל).
סעיף 8.ב לנוהל מחייב למסור למבקש החלטה מנומקת בצירוף כל המסמכים שעמדו בפני מקבל ההחלטה, לרבות פרוטוקול הריאיון ופרוטוקול הדיון במליאת הוועדה המייעצת — חומר גלם חיוני לבניית פנייה חדשה. בית הדין רשאי לדחות ערר על הסף כשאינו מגלה עילה להתערבות, לפי תקנה 10(1) לתקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים), תשע"ד-2014. על פסק דין של בית הדין מוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בתוך 45 יום; על החלטת ביניים ניתן להגיש בקשת רשות לערער לפי סעיף 13לא(ב) לחוק.
ונקודה קריטית: הגשת בקשה חדשה או ערר אינה מעכבת אוטומטית את ההרחקה. עיכוב מחייב בקשה נפרדת לסעד ביניים, הנבחנת לפי סיכויי ההליך ולפי החשש מנזק חמור שאינו בר-תיקון. בערר (ת"א) 1005-26 (12.1.2026) נדחתה בקשה כזו של מי שפנייתו החדשה נדחתה בהיעדר ראיות לנסיבות חדשות, ונקבע כי אף הגשת ערר פנימי אינה מונעת השמה במשמורת לצורך הבטחת ההרחקה. מנגד, בערר 2504-25 ניתנה הגנה מפני הרחקה בפועל עד להכרעה — במפורש להבדיל מהגנה מפני משמורת.
חוט שני עובר בפסיקה: התנהלותכם מאז ההחלטה הקודמת משפיעה על סיכויי הפנייה החדשה לא פחות מתוכנה. בערר (ת"א) 3930-24 (15.1.2025) נדחה על הסף ערר של מי שלא יצאה מישראל בהתאם לפסק דין חלוט שניתן בעניינה והגישה בקשת מקלט חדשה; בית הדין קבע כי מי שנותר בישראל שלא כדין בזמן שצו הרחקה תלוי מעליו, התנהלותו מטילה צל על כנות הפחד שהוא טוען לו.
בערר (ת"א) 2729-26 (8.7.2026) נדחתה בקשה נוספת שהוגשה לאחר דחיית קודמתה: הטענות כבר נבחנו ונדחו בערר קודם שלא הוגש עליו ערעור, והמסמכים שצורפו היו מקורות מידע כלליים שאין בינם לבין העוררת קשר ממשי. ראיה 'חדשה' צריכה לקשור בין המידע לביניכם באופן קונקרטי.
ולצד זאת — אין מדובר בדלת נעולה. בעע"מ 4922/12 עצמו קבע בית המשפט העליון כי הראיות הנוספות שהוגשו בערעור אכן היו כאלה שיש בהן לכאורה כדי להשפיע על הזכאות למעמד של פליט, באופן שהצדיק פתיחה מחודשת של הבקשות ועריכת ריאיון — הגם שבסופו של דבר נדחו הבקשות לגופן. איכות התיעוד היא ההבדל.
משרדנו מלווה מבקשי מקלט שבקשתם נדחתה או שתיקם נסגר. אנו מתחילים בקבלת מלוא החומר שעמד בפני מקבל ההחלטה — פרוטוקול הריאיון, חוות הדעת וההחלטה עצמה — ובוחנים אילו טענות כבר הוכרעו ואילו נסיבות הן באמת חדשות. משם אנו בונים פנייה ישירה ומתועדת ליחידת ה-RSD, המסבירה מה השתנה, מתי, וכיצד הראיה הגיעה לידיכם; מטפלים במקביל בשאלת ההגנה מפני הרחקה וממשמורת; ומייצגים בערר לבית הדין לעררים ובערעור לבית המשפט המחוזי כשנדרש. איננו מבטיחים תוצאה, אך אנו מוודאים שהתיק מוצג במלואו, במועד ובאופן שהדין דורש.
לא. סעיף 14.ב לנוהל 5.2.0012, במהדורה 11 מיום 15.10.2024, קובע כי החל ממועד פרסום הנוהל לא יתקבלו עוד בקשות לעיון מחדש, ומי שבקשתו נדחתה עליו להגיש ערר לבית הדין לעררים. בקשות לעיון מחדש שהיו תלויות ועומדות באותו מועד ממשיכות להיות מטופלות לפי הנוסח הקודם של הנוהל. מה שנותר הוא זכות הערר, ולצידה פנייה חדשה המבוססת על נסיבות חדשות.
לא. סעיף 1 לנוהל 5.2.0012 קובע כי מבקש מקלט שבקשתו נפתחה ונדחתה או נסגרה לפי הנוהל לא יוכל לפנות שוב בטופס בקשת מקלט מקוון. הפנייה נעשית ישירות ליחידת הטיפול במבקשי מקלט מדיני, ועליה לכלול כבר בשלב זה את מלוא הטענות והראיות. כך נקבע גם בערר (ת"א) 1005-25 (20.1.2025), שם הובהר שאין זכות לעבור שוב את המסלול הרגיל רק מעצם הגשת בקשה חדשה.
תיק שנסגר בהיעדר שיתוף פעולה מעולם לא נבחן לגופו, וזו טענה בעלת משקל שיש להעלות במפורש. עם זאת היא אינה מספיקה כשלעצמה: נדרש הסבר לסגירה, נדרשות נסיבות חדשות ונדרשות ראיות התומכות בהן. בערר (ת"א) 2504-25 (9.11.2025) נדחה ערר בעניין תיק שנסגר בשנת 2020, אך בית הדין הורה שהפנייה תיבחן שוב על ידי הרשות בכפוף להצגת תימוכין בתוך זמן קצר.
לא באופן אוטומטי. הגשת בקשה חדשה או ערר אינה מעכבת מאליה הרחקה, ועיכוב מחייב בקשה נפרדת לסעד ביניים, הנבחנת לפי סיכויי ההליך ולפי החשש מנזק חמור שאינו בר-תיקון. בערר (ת"א) 1005-26 (12.1.2026) נדחתה בקשה כזו, ונקבע כי אף הגשת ערר פנימי אינה מונעת השמה במשמורת לצורך הבטחת ההרחקה. גם כאשר ניתנת הגנה מפני הרחקה בפועל, אין בכך בהכרח הגנה מפני משמורת.
עקרונית כן. בעע"מ 4922/12 פלונים (חוף השנהב) נ' משרד הפנים (7.7.2013) נקבע שאין לשלול מראש הכרה במבקש מקלט שהעילה נוצרה בעת ששהה במדינת המקלט, אך יש לבחון אם הבקשה הוגשה בתום לב. בפועל הבחינה קפדנית: בעמ"נ (י-ם) 45474-04-24 (17.6.2024) נדחה ערעור לאחר שנקבע כי מדובר בניסיון מלאכותי ליצור עילת מקלט, בין היתר משום שלא הוכחה מודעות של רשויות מדינת המוצא לפעילות. חשוב להראות מה נעשה, מדוע, והאם הדבר הגיע לידיעת רשויות מדינת המוצא.