בקשת המקלט שלי ממתינה שנים — מה אפשר לעשות?
בקשת המקלט שלכם לא הוכרעה שנים? מדריך מעשי: חובת הרשות להחליט בזמן סביר, ערר על אי-מתן החלטה ומה בתי המשפט מורים בפועל. משרדנו מלווה מבקשי מקלט.
נכתב על ידי עו״ד עידן מולדבסקי — משרד עורכי דין בתל אביב.
כשבקשת המקלט תלויה ועומדת שנים
הגשתם בקשה למקלט מדיני, כלומר בקשה להכרה כפליט, לרשות האוכלוסין וההגירה. עברו שנה, שלוש ולעיתים שמונה שנים, ואין החלטה. בינתיים אתם מחזיקים ברישיון לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 — רישיון שהייה זמני שיש להאריך שוב ושוב. בית המשפט העליון ציין כי רישיון כזה אינו מקנה זכויות סוציאליות כמו ביטוח בריאות ממלכתי, וכי מי שבקשתו אינה מוכרעת חי באי-ודאות קשה.
המדריך מיועד למי שבקשת המקלט שלו ממתינה זמן רב, וגם למי שבקשתו לפתיחה מחדש של תיק שנדחה לא נענתה. נסביר מהי חובת הרשות, מה עושים לפני שפונים לבית הדין, איזה הליך מגישים, מה בית הדין יכול להורות ומה עלול לפגוע בכם.
החובה להחליט במהירות הראויה
סעיף 11 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, קובע כי כאשר רשות מוסמכת או חייבת לעשות דבר ולא נקבע לכך זמן, עליה לעשותו במהירות הראויה. בבג"ץ 4630/17 טגאל נ' שר הפנים (25.4.2021) (להלן: עניין טגאל) הסתמך בית המשפט העליון על הוראה זו וקבע כי החובה לפעול בזמן סביר היא מיסודות המינהל התקין (פסקה 16). בבר"ם 17388-05-26 (10.6.2026) חזר בית המשפט העליון על חובה זו ביחס לבקשות מקלט (פסקה 11).
הטיפול בבקשות מוסדר בנוהל 5.2.0012 (נוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל ובמי שהוכרו כזכאים למקלט מדיני בישראל ע"י שר הפנים), מהדורה 11 מיום 15.10.2024: רישום, ריאיון ביחידה לבחינת בקשות מקלט (RSD), דיון בוועדה המייעצת לענייני פליטים והחלטת שר הפנים. בעניין טגאל ציין בית המשפט כי בישראל לא נקבעה מגבלת זמן מחייבת לבחינת בקשות מקלט. לכן "זמן סביר" נבחן לפי הנסיבות: האילוצים המעשיים של הרשות מול חשיבות ההחלטה לאדם הממתין לה (פסקה 18 שם). החובה כללית, ולכן ככלל חלה גם על בקשה לפתיחה מחדש של תיק.
לפני בית הדין: תזכורות בכתב ומכתב התראה
הצעד הראשון הוא תיעוד. שמרו את אישור הגשת הבקשה, את מועדי הריאיונות ואת כל הרישיונות שקיבלתם. פנו לרשות בכתב ושאלו באיזה שלב נמצאת הבקשה ומתי צפויה החלטה. אם אין מענה, שלחו מכתב התראה מפורט: מועד הגשת הבקשה, השלבים שכבר עברתם, הפגיעה בכם ובמשפחתכם, ודרישה להחלטה בתוך מועד סביר — שאם לא כן תוגש השגה לבית הדין.
לפניות האלה יש משקל. בעמ"נ (י-ם) 69768-12-24 (4.5.2025) קבע בית המשפט כי גם כשהרשות מתעכבת באופן בלתי סביר, מצופה מהמבקש לפעול לקידום עניינו ולפחות לברר היכן עומד הטיפול, בפרט כשהוא מיוצג. באותו תיק, מכתב מפורט של בא הכוח להנהלת הרשות הוא שקידם את הטיפול לאחר שנים של קיפאון.
ערר על אי-מתן החלטה: לאן פונים
בענייני מקלט, ההליך הרגיל הוא ערר לבית הדין לעררים — ערכאה שיפוטית שדנה בהחלטות בענייני כניסה לישראל ומעמד בה. סעיף 13כד(א) לחוק הכניסה לישראל מאפשר ערר על "החלטה של רשות". סעיף 13כב מפנה להגדרה שבחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, ולפיה החלטה כוללת גם "העדר החלטה". לכן אפשר להגיש ערר על אי-מתן החלטה. כך נעשה בערר (ת"א) 1218-23 (10.3.2024) ובערר (ת"א) 1056-26 (6.5.2026).
על פסק הדין של בית הדין אפשר להגיש ערעור מינהלי (עמ"נ) לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, בתוך 45 יום. משם אפשר לבקש רשות ערעור מבית המשפט העליון (בר"ם). עתירה ישירה לבית המשפט המחוזי מתאימה לעניינים שאינם בסמכות בית הדין. מי שמדלג על בית הדין בעניין שבסמכותו מסתכן בסילוק העתירה בשל אי-מיצוי הליכים. כך קרה בעת"מ (חיפה) 25355-06-25 (16.11.2025), שעסק אמנם בבקשה לאשרת ביקור ולא בבקשת מקלט.
מה בית הדין יכול להורות
הסעד השגרתי הוא צו המורה לרשות להחליט בתוך פרק זמן קצוב. כך נקבע בעניין טגאל (פסקה 26), וכך חזר בית המשפט העליון בבר"ם 17388-05-26.
לעיתים הצו מותנה: אם הרשות לא תחליט עד המועד, ייכנס לתוקף סעד זמני. בעניין טגאל נקבע כי מבקשי מקלט יוצאי דרפור שהגישו בקשה עד מועד מסוים, ובקשתם לא תוכרע עד 30.12.2021, יקבלו רישיון ישיבה מסוג א/5 (רישיון תושב ארעי) עד להכרעה, בכפוף להיעדר מניעה פלילית או ביטחונית. רישיון כזה אינו הכרה כפליט, ואפשר לבטלו אם הבקשה תידחה.
חיוב הרשות להעניק רישיון א/5 לפני ההכרעה, גם כסעד זמני, הוא לדברי בית המשפט העליון סעד קיצוני וחריג השמור למקרים מיוחדים (בר"ם 17388-05-26, פסקה 11). את השאלה מתי ניתן מעמד בתקופת ההמתנה, ובאילו תנאים, אנו מפרטים במדריך נפרד באתר.
בית הדין רשאי גם לחייב את הרשות בהוצאות. בערר (ת"א) 1056-26 נפסקו 2,000 ₪, ובערר (ת"א) 1218-23 נפסקו 2,500 ₪. בתיק הומניטרי ישן, המתואר בעמ"נ (י-ם) 69768-12-24, חויבה הרשות ב-16,500 ₪ בשל משך הטיפול.
הסברי הרשות לעיכוב — מתי הם מתקבלים
בעניין טגאל נקבע כי יש לאזן בין האילוצים המעשיים של הרשות לבין חשיבות ההחלטה לאדם (פסקה 18). עוד נקבע כי רשות אינה יכולה להימנע מהחלטה זמן רב רק משום שהיא ממתינה לשינוי בנסיבות חיצוניות. אי-ודאות לגבי המצב במדינת המוצא עשויה להקשות על ההכרעה, אך אינה מצדיקה הימנעות מוחלטת לאורך שנים.
מנגד, הסבר ענייני אחד התקבל: המתנה להכרעה עקרונית של בית המשפט העליון בשאלה המשפטית שבבסיס הבקשה. בבר"ם 17388-05-26 נקבע כי אין לבוא בטרוניה לרשות על שבחרה להמתין להכרעה כזו, ולכן לא נפל בהתנהלותה "שיהוי חמור" (פסקה 12). הלקח המעשי: אם עילת המקלט שלכם שונה מן השאלה העקרונית, הבהירו זאת בכתב. בית הדין גם מדגיש כי השיהוי נבחן בכל תיק לגופו, ותלוי בין היתר במועד שבו הוגשה הבקשה (ערר (ת"א) 1056-26, פסקה 8).
השיהוי שלכם: מתי הוא נזקף לחובתכם
גם על המבקש חלים מועדים. ערר לבית הדין מוגש בתוך 30 יום מיום שההחלטה פורסמה או נודעה לכם, לפי המוקדם (סעיף 13כד(ב) לחוק הכניסה לישראל). עתירה לבית המשפט המחוזי מוגשת ללא שיהוי ולא יאוחר מ-45 יום, ובית המשפט רשאי לדחות עתירה שהוגשה בשיהוי (תקנות 3 ו-4 לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000). בעת"מ (חיפה) 25355-06-25 לא התקבל הסבר כללי, שלא נתמך בתצהיר, לעתירה שהוגשה כשלוש שנים לאחר ההחלטה.
עם זאת, שיהוי של העותר אינו סוגר את הדלת אוטומטית. בעת"מ (י-ם) 20473-10-25 (28.5.2026), עתירה בעניין אזרחות מכוח חוק השבות, הבחין בית המשפט בין שיהוי סובייקטיבי — שהעותר לא פעל בזמן — לבין שיהוי אובייקטיבי, כלומר נזק ממשי שנגרם לרשות או לצדדים שלישיים בגלל האיחור. משלא הוכח נזק כזה, טענת השיהוי לא הכריעה.
שני לקחים. ראשית, כשהרשות משיבה לכם בכתב שאינכם זכאים לסעד שביקשתם, פעלו בתוך המועד. בערר (ת"א) 1056-26 נשא אחד העוררים בהוצאותיו, משום שהרשות השיבה לו כבר במאי 2025 והוא לא הגיש ערר במועד. שנית, המשיכו לפנות לרשות מעת לעת: שנים של שתיקה מצדכם עלולות להיזקף לחובתכם.
מה עולה מן הפסיקה
בבר"ם 17388-05-26 (10.6.2026) דובר במבקשת מקלט שהגישה את בקשתה בראשית 2018. בית הדין לעררים הורה לרשות לראיין אותה ולהכריע בתוך שמונה חודשים. בית המשפט המחוזי ביטל החלטה זו והורה להעניק לה רישיון א/5 עד להכרעה. בית המשפט העליון ביטל את פסק הדין של המחוזי, החזיר את החלטת בית הדין על כנה וקבע כי שמונת החודשים ייספרו מיום פסק דינו. הלקח: הסעד הצפוי הוא לוח זמנים, לא מעמד.
בערר (ת"א) 1218-23 (10.3.2024) השיג מבקש מקלט מסודן על כך שבקשתו משנת 2016 לא הוכרעה. בית הדין דחה את טענתו שהוא נכלל בקבוצה שזכתה לסעד בעניין טגאל, אך משהרשות אישרה בדיון שאינה מכריעה בפועל בבקשות מסוג זה, נתן לה מועד עד 10.11.2024; אחרת יקבל העורר רישיון א/5 זמני. הלקח: גם בלי זכאות קבוצתית, עיכוב בתיק פרטני יכול להצדיק סעד מותנה.
בערר (ת"א) 1056-26 (6.5.2026) דובר בנתין סודן שהגיש בקשה ב-2024. בית הדין קיבל את עמדת הרשות שאין לקבוע מראש זכאות גורפת למי שבקשתו לא תוכרע, אך מצא שלא הוצג שינוי שמוציא אותה מגדר השיהוי. לפי המתווה של עניין טגאל ניתן לה זמן עד 6.1.2027 להכריע או למצוא פתרון אחר, ורק אם לא תעשה כן יינתן רישיון א/5 זמני. הלקח: קודם מועד לתיקון המחדל, ורק אחר כך סעד אופרטיבי.
בעמ"נ (י-ם) 69768-12-24 (4.5.2025) דובר במי שפנה לרשות לראשונה לפני יותר משלושים שנה, ובקשת המקלט שהגיש אז נזנחה. בית המשפט מתח ביקורת על עיכובים חוזרים של הרשות שלא הוסברו, אך דחה את הערעור על סירוב בקשתו ההומניטרית: שיהוי כשלעצמו אינו יוצר טעם למעמד, והמערער עצמו לא קידם את עניינו שנים ארוכות. הלקח: עיכוב של הרשות מחזק את הדרישה להחלטה, אך אינו תחליף לטענות לגופו של עניין.
כיצד משרדנו מסייע
משרדנו מלווה מבקשי מקלט שבקשתם ממתינה זמן רב: אנו מסייעים בתיעוד ובפניות לרשות, מגישים ערר על אי-מתן החלטה, ובמידת הצורך ממשיכים לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון. במאי 2026 הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב למדינה להעניק לשני מבקשי מקלט מבלארוס, שהשתתפו בהפגנות נגד שלטון לוקאשנקו, מעמד של תושבים ארעיים עד להכרעה בבקשת המקלט, לאחר שקבע כי רשות האוכלוסין וההגירה התעכבה במשך שנים בטיפול בבקשה. באוגוסט 2026, יותר מארבע שנים לאחר שהגישו את הבקשה, הכירה בהם הרשות כפליטים; לפי הדיווח ב'הארץ', הייתה זו הפעם הראשונה שבה הכירה ישראל באזרחי בלארוס כנרדפים פוליטית בידי השלטון. משרדנו ייצג את השניים. אנו עובדים בעברית, באנגלית וברוסית. כל תיק נבחן לפי נסיבותיו, ואין בידינו להבטיח תוצאה.
שאלות נפוצות
כמה זמן נחשב "זמן סביר" להחלטה בבקשת מקלט?
החוק אינו קובע מספר חודשים מדויק, ובית המשפט העליון ציין בעניין טגאל כי בישראל לא נקבעה מגבלת זמן מחייבת לבחינת בקשות מקלט. הזמן הסביר נבחן לפי האיזון בין הקשיים המעשיים של הרשות לבין חשיבות ההחלטה עבורכם. בפסיקה נקבע כי המתנה של שנים ארוכות ללא הסבר ענייני חורגת מן המהירות הראויה.
האם אקבל מעמד רק משום שהבקשה לא הוכרעה שנים?
ככלל לא. הסעד הרגיל הוא הוראה לרשות להחליט בתוך מועד, ובבר"ם 17388-05-26 קבע בית המשפט העליון כי חיוב הרשות להעניק רישיון א/5 לפני ההכרעה הוא סעד חריג. במקרים מסוימים נקבע סעד זמני, לרוב רק אם הרשות לא עמדה במועד שנקבע לה. גם בבקשה הומניטרית נקבע כי עיכוב של הרשות כשלעצמו אינו טעם למתן מעמד.
הרשות אומרת שהיא ממתינה להכרעה עקרונית בבית המשפט העליון. מה עושים?
בתי המשפט קיבלו המתנה כזו כהסבר לגיטימי כאשר הבקשה מעלה את אותה שאלה משפטית. אם עילת המקלט שלכם שונה, חשוב להבהיר זאת בכתב. בבר"ם 17388-05-26 אישר בית המשפט העליון החלטה של בית הדין לעררים שהורתה לרשות לבחון בקשה כזו ולהכריע בה בתוך שמונה חודשים.
מה קורה אם הרשות לא מחליטה עד המועד שבית הדין קבע?
לעיתים פסק הדין עצמו קובע מה יקרה: למשל, שאם לא תינתן החלטה עד המועד, יינתן רישיון א/5 זמני עד להכרעה, בכפוף להיעדר מניעה פלילית או ביטחונית. אם אין קביעה כזו, ניתן ככלל לחזור לבית הדין ולבקש שיורה על קיום פסק הדין. במדריך נפרד באתר אנו מסבירים מה עושים כשהרשות אינה מקיימת פסק דין.
האם הרשות תשלם את הוצאות ההליך?
בית הדין רשאי לחייב את הרשות בהוצאות כשהערר מתקבל, והסכומים בפסיקה נעים מאלפי שקלים ועד למעלה מ-15,000 ₪, לפי הנסיבות. לעיתים לא נפסקות הוצאות כלל, כמו בבר"ם 17388-05-26. גם התנהלותכם נשקלת: מי שלא פעל במועד עלול לשאת בהוצאותיו.
קראו עוד על תחום העיסוק המלא — מקלט ופליטים