כיצד רשות האוכלוסין מתייחסת למעמד בן זוג זר בזוגות חד-מיניים - מסלול נשואים מול ידועים בציבור, ראיות נדרשות וההליך המדורג. מידע מקצועי.
זוגות חד-מיניים שבהם אחד מבני הזוג הוא אזרח או תושב ישראל והשני הוא אזרח זר, נדרשים להסדיר את מעמדו של בן הזוג הזר מול רשות האוכלוסין וההגירה, בדיוק כפי שנדרשים זוגות הטרוסקסואליים. עם זאת, בשל כך שישראל אינה עורכת נישואים אזרחיים, ובכלל זה נישואים חד-מיניים, בתוך גבולותיה, מתעוררות שאלות ייחודיות באשר לאופן שבו ייבחן הקשר הזוגי לצורך הליך המעמד. במאמר זה נסקור, על בסיס נהלים רשמיים ופסיקה מוכרת, את המסלולים הרלוונטיים, את הראיות הנדרשות ואת האתגרים המעשיים שעשויים להתעורר.
ישראל אינה מאפשרת עריכת נישואים אזרחיים חד-מיניים בתוך המדינה, אולם בית המשפט העליון קבע כי זוגות חד-מיניים שנישאו במדינה זרה המכירה בנישואים כאלה, ושהציגו תעודת נישואין רשמית, זכאים להירשם במרשם האוכלוסין כ"נשואים" (בג"ץ 3045/05, בן ארי נ' מנהל מרשם האוכלוסין, מיום 21.11.2006). פקיד הרישום אינו רשאי לסרב לרישום רק בשל היות הזוג בן אותו מין, שכן תפקידו של מרשם האוכלוסין הוא רישום סטטיסטי בלבד ואינו מהווה קביעה משפטית באשר לתוקף הנישואים.
חשוב להדגיש: הרישום במרשם אינו מקנה כשלעצמו מעמד הגירה לבן הזוג הזר. לצורך קבלת מעמד בישראל יש להגיש בקשה נפרדת במסגרת ההליכים המתאימים של רשות האוכלוסין וההגירה.
לצורך רישום הנישואים במרשם האוכלוסין, יש להציג את תעודת הנישואין המקורית מהרשות הזרה, כשהיא נושאת אימות אפוסטיל (או אימות קונסולרי במדינות שאינן חתומות על אמנת האג), וכן תרגום נוטריוני לעברית ככל שהתעודה אינה בעברית או בערבית. אם רק אחד מבני הזוג הוא אזרח ישראלי, די בהתייצבותו של בן הזוג הישראלי לצורך הגשת הבקשה לרישום.
לזוגות חד-מיניים עומדים, הלכה למעשה, שני מסלולים עיקריים להסדרת מעמד בן הזוג הזר:
• מסלול נשואים - עבור בני זוג שנישאו כדין במדינה המכירה בנישואים חד-מיניים ורשמו את נישואיהם במרשם האוכלוסין בישראל. • מסלול ידועים בציבור (חיים משותפים) - עבור זוגות שאינם נשואים, או שנישאו במדינה שאינה מוכרת לצורך העניין, ומבססים את הבקשה על קיום חיי משפחה משותפים לאורך זמן.
נוהל רשות האוכלוסין וההגירה שכותרתו "נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין" (נוהל 5.2.0009) הוא הנוהל הרלוונטי המסדיר את הטיפול בבקשות של בני זוג של ישראלים, ומתייחס במפורש גם לבני זוג מאותו מין. המשמעות המעשית היא שהאפשרות לפנות במסלול "ידועים בציבור" עומדת לזוגות חד-מיניים באותו אופן שבו היא עומדת לזוגות הטרוסקסואליים שאינם נשואים.
המושג "ידועים בציבור" מתייחס לבני זוג המנהלים אורח חיים משפחתי המזכיר נישואין, מבלי שנישאו רשמית. הפסיקה גיבשה לאורך השנים מבחנים גמישים לבחינת הקשר: קיומו של קשר זוגי-רגשי מחייב, ניהול משק בית משותף, והכרה חברתית של הסביבה הקרובה בזוג כבני זוג. כפי שמצוין באתר כל-זכות, כוונה להינשא בעתיד אינה מהווה כשלעצמה ראיה חד-משמעית לקיומם של חיים משותפים בהווה. הפסיקה קבעה במפורש כי בני זוג מאותו מין נכללים בהגדרה זו לכל דבר ועניין, ונדרשים לעמוד באותם מבחנים.
בבחינת בקשה במסלול ידועים בציבור, רשות האוכלוסין נוהגת לבחון מכלול ראיות, ובהן: רישום כידועים בציבור במוסד לביטוח לאומי, הסכם לחיים משותפים בין בני הזוג, מסמכים המעידים על מגורים משותפים וניהול משק בית משותף, ותצהירי צדדים שלישיים המעידים על ההכרה הציבורית בזוגיות. רישום קיים במוסד לביטוח לאומי כידועים בציבור מקל, ככלל, על הצורך בהצגת ראיות נוספות.
בפסיקה נקבע כי מגורים בדירות נפרדות אינם פוסלים כשלעצמם הכרה במעמד ידועים בציבור, ככל שהוכח קיומו של קשר זוגי אמיתי ומתמשך. כך, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הכיר בבני זוג מאותו מין כידועים בציבור לצורך קצבת שאירים, על אף שכל אחד מהם החזיק בדירה נפרדת משלו, לאחר שהוצגו ראיות לניהול חיים משותפים בפועל - זמן שהות משותף, קניות ואירועים משותפים, וצוואה שהצהירה במפורש על היות בני הזוג ידועים בציבור (עב"ל (אזורי ת"א) 3438-09-10). קביעה זו רלוונטית גם, בשינויים המתחייבים, לבחינת בקשות מעמד מול רשות האוכלוסין, שכן מדובר באותה מסגרת מושגית של "ידועים בציבור".
מעבר לדרישות הכלליות החלות על כלל בני הזוג הזרים, זוגות חד-מיניים עשויים להיתקל בקשיים ספציפיים: כאשר בן הזוג הזר מגיע ממדינה שאינה מכירה כלל בקשר זוגי בין בני אותו מין, עשוי להיווצר קושי בהשגת מסמכים רשמיים המאשרים את הקשר (כגון תעודת נישואין או תעודת שותפות אזרחית) הניתנים לאימות אפוסטילי ולתרגום מוסמך. כמו כן, במקרים שבהם קדם לקשר הנוכחי רישום מצב אישי אחר במדינת המוצא, עשוי להידרש הליך בירור נוסף. הבדיקה הפרטנית של הנסיבות במקרים כאלה תלויה במידה רבה במדינת המוצא ובמסמכים הזמינים בפועל, ולכן מומלץ לבחון כל מקרה לגופו מול גורם משפטי מלווה.
הליך הסדרת מעמד לבן זוג זר, בין אם במסלול נשואים ובין אם במסלול ידועים בציבור, כרוך בהגשת מסמכים רבים, בעמידה בלוחות זמנים, ולעיתים בהתמודדות עם דרישות ראייתיות מורכבות - במיוחד כאשר מעורבים מסמכים ממדינה זרה. ליווי משפטי מקצועי יכול לסייע באיתור המסלול המתאים לנסיבות הספציפיות של בני הזוג, בארגון התיעוד הנדרש, ובמענה לפניות רשות האוכלוסין במהלך הבדיקה.
לא בהכרח. אם הנישואים נערכו במדינה המכירה בהם ונרשמו במרשם האוכלוסין בישראל, ניתן לפנות במסלול נשואים. עם זאת, בכל מקרה שבו אין תיעוד נישואין מוכר, המסלול הרלוונטי הוא ידועים בציבור, המבוסס על הוכחת חיים משותפים.
לא. הרישום במרשם האוכלוסין הוא פעולה סטטיסטית בלבד ואינו מקנה מעמד הגירה. יש להגיש בקשה נפרדת ומלאה לרשות האוכלוסין וההגירה לצורך הסדרת מעמדו של בן הזוג הזר בישראל.
מגורים נפרדים אינם פוסלים אוטומטית הכרה כידועים בציבור. הפסיקה הכירה במקרים שבהם הוצגו ראיות משכנעות לניהול חיי זוגיות משותפים בפועל חרף מגורים בדירות נפרדות, ובלבד שמתקיימים יתר מרכיבי הקשר הזוגי.
נוהל רשות האוכלוסין המסדיר מתן מעמד לבני זוג של ישראלים מתייחס במפורש גם לבני זוג מאותו מין, ולפיכך מסגרת הבדיקה הכללית זהה. יחד עם זאת, נסיבות ספציפיות הקשורות במדינת המוצא של בן הזוג הזר עשויות להשפיע על אופן איסוף הראיות הנדרש.
אין תשובה אחידה, והבחירה תלויה בנסיבות הפרטניות של בני הזוג, לרבות משך הקשר, זמינות תיעוד וכוונותיהם ארוכות הטווח. מומלץ לבחון את הנתונים הקונקרטיים מול גורם משפטי מלווה לפני הגשת בקשה.