כיצד רשות האוכלוסין מתייחסת למעמד בן זוג זר בזוגות חד-מיניים - מסלול נשואים מול ידועים בציבור, ראיות נדרשות וההליך המדורג. מידע מקצועי.
זוגות חד-מיניים שבהם אחד מבני הזוג הוא אזרח או תושב ישראל והשני הוא אזרח זר, נדרשים להסדיר את מעמדו של בן הזוג הזר מול רשות האוכלוסין וההגירה, בדיוק כפי שנדרשים זוגות הטרוסקסואליים. עם זאת, בשל כך שישראל אינה עורכת נישואים אזרחיים, ובכלל זה נישואים חד-מיניים, בתוך גבולותיה, מתעוררות שאלות ייחודיות באשר לאופן שבו ייבחן הקשר הזוגי לצורך הליך המעמד. במאמר זה נסקור, על בסיס נהלים רשמיים ופסיקה מוכרת, את המסלולים הרלוונטיים, את הראיות הנדרשות ואת האתגרים המעשיים שעשויים להתעורר.
ישראל אינה מאפשרת עריכת נישואים אזרחיים חד-מיניים בתוך המדינה, אולם בית המשפט העליון קבע כי זוגות חד-מיניים שנישאו במדינה זרה המכירה בנישואים כאלה, ושהציגו תעודת נישואין רשמית, זכאים להירשם במרשם האוכלוסין כ"נשואים" (בג"ץ 3045/05, בן ארי נ' מנהל מרשם האוכלוסין, מיום 21.11.2006). פקיד הרישום אינו רשאי לסרב לרישום רק בשל היות הזוג בן אותו מין, שכן תפקידו של מרשם האוכלוסין הוא רישום סטטיסטי בלבד ואינו מהווה קביעה משפטית באשר לתוקף הנישואים.
עיקרון זה שב ואושר גם בשנים האחרונות: בעע"מ 7368/22 משרד הפנים נ' בריל (7.3.2023) נקבע כי סירובו של פקיד הרישום לרשום כנשואים בני זוג שהציגו תעודת נישואין ציבורית ומאומתת של מדינת יוטה, בגין טקס שנערך בהיוועדות חזותית, נעשה שלא כדין - שכן אין זה מתפקידו של פקיד הרישום להכריע בשאלות משפטיות מורכבות בדבר מקום עריכת הטקס או תוקפו.
חשוב להדגיש: הרישום במרשם אינו מקנה כשלעצמו מעמד הגירה לבן הזוג הזר. לצורך קבלת מעמד בישראל יש להגיש בקשה נפרדת במסגרת ההליכים המתאימים של רשות האוכלוסין וההגירה.
לצורך רישום הנישואים במרשם האוכלוסין, יש להציג את תעודת הנישואין המקורית מהרשות הזרה, כשהיא נושאת אימות אפוסטיל (או אימות קונסולרי במדינות שאינן חתומות על אמנת האג), וכן תרגום נוטריוני לעברית ככל שהתעודה אינה בעברית או בערבית. אם רק אחד מבני הזוג הוא אזרח ישראלי, די בהתייצבותו של בן הזוג הישראלי לצורך הגשת הבקשה לרישום.
הנוהל המסדיר את הסוגיה הוא נוהל 5.2.0009 (נוהל הטיפול בהסדרת מעמד לבני זוג של אזרחים ישראלים לרבות בני אותו מין). בניגוד לרושם הרווח, בקשות של בני זוג מאותו מין נבחנות במסגרת נוהל זה בין אם נישאו בחו"ל ובין אם לאו - ולא במסגרת נוהל 5.2.0008 (נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי), החל על נישואין הבאים בגדר סעיף 7 לחוק האזרחות, תשי"ב-1952. עם זאת, הנוהל מבחין בין שני מסלולים מבחינת משך ההליך המדורג:
• בני זוג מאותו מין שנישאו בחו"ל והציגו תעודת נישואין מקורית ומאומתת - תקופת ההליך המדורג היא ארבע שנים ברישיון לישיבת ארעי מסוג א/5. במהלך בדיקת הבקשה לגופה ניתן, ככלל, רישיון ב/1 לתקופה של עד חצי שנה, שאינה נמנית במניין ההליך המדורג. • בני זוג שאינם נשואים (ידועים בציבור) - כאשר המזמין הוא אזרח ישראלי, ההליך המדורג נמשך שלוש שנים ברישיון ב/1 ולאחריהן ארבע שנים ברישיון א/5; כאשר המזמין הוא תושב קבע - ארבע שנים ב/1 ולאחריהן חמש שנים א/5 (סעיף ז.1 לנוהל).
בשני המסלולים ההליך מסתיים, בהתקיים כל התנאים, ברישיון לישיבת קבע ולא באזרחות (סעיף ח.9 לנוהל). לצד זאת קובע סעיף 8.7 לנוהל 4.4.0001 (התאזרחות לפי סעיפים 5, 6, 8) כי בני זוג ידועים בציבור של אזרח ישראלי, לרבות בני זוג נשואים מאותו מין, שקיבלו רישיון לישיבת קבע בתום ההליך המדורג, רשאים להגיש בקשה להתאזרחות מיד עם קבלת תושבות הקבע, כל עוד נמשך קשר זוגי כן, וכי התאזרחותם לא תותנה בוויתור על אזרחותם האחרת.
המושג "ידועים בציבור" מתייחס לבני זוג המנהלים אורח חיים משפחתי המזכיר נישואין, מבלי שנישאו רשמית. הפסיקה גיבשה לאורך השנים מבחנים גמישים לבחינת הקשר: קיומו של קשר זוגי-רגשי מחייב, ניהול משק בית משותף, והכרה חברתית של הסביבה הקרובה בזוג כבני זוג. כוונה להינשא בעתיד אינה מהווה כשלעצמה ראיה חד-משמעית לקיומם של חיים משותפים בהווה. הפסיקה קבעה במפורש כי בני זוג מאותו מין נכללים בהגדרה זו לכל דבר ועניין, ונדרשים לעמוד באותם מבחנים.
בבחינת בקשה במסלול ידועים בציבור, רשות האוכלוסין נוהגת לבחון מכלול ראיות, ובהן: רישום כידועים בציבור במוסד לביטוח לאומי, הסכם לחיים משותפים בין בני הזוג, מסמכים המעידים על מגורים משותפים וניהול משק בית משותף, ותצהירי צדדים שלישיים המעידים על ההכרה הציבורית בזוגיות. רישום קיים במוסד לביטוח לאומי כידועים בציבור מקל, ככלל, על הצורך בהצגת ראיות נוספות.
בפסיקה נקבע כי מגורים בדירות נפרדות אינם פוסלים כשלעצמם הכרה במעמד ידועים בציבור, ככל שהוכח קיומו של קשר זוגי אמיתי ומתמשך. כך, בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הכיר בבני זוג מאותו מין כידועים בציבור לצורך קצבת שאירים, על אף שכל אחד מהם החזיק בדירה נפרדת משלו, לאחר שהוצגו ראיות לניהול חיים משותפים בפועל - זמן שהות משותף, קניות ואירועים משותפים, וצוואה שהצהירה במפורש על היות בני הזוג ידועים בציבור (עב"ל (אזורי ת"א) 3438-09-10). קביעה זו רלוונטית גם, בשינויים המתחייבים, לבחינת בקשות מעמד מול רשות האוכלוסין, שכן מדובר באותה מסגרת מושגית של "ידועים בציבור".
מעבר לדרישות הכלליות החלות על כלל בני הזוג הזרים, זוגות חד-מיניים עשויים להיתקל בקשיים ספציפיים: כאשר בן הזוג הזר מגיע ממדינה שאינה מכירה כלל בקשר זוגי בין בני אותו מין, עשוי להיווצר קושי בהשגת מסמכים רשמיים המאשרים את הקשר (כגון תעודת נישואין או תעודת שותפות אזרחית) הניתנים לאימות אפוסטילי ולתרגום מוסמך. כמו כן, במקרים שבהם קדם לקשר הנוכחי רישום מצב אישי אחר במדינת המוצא, עשוי להידרש הליך בירור נוסף.
הנוהל דורש כי תעודות המצב האישי יהיו מקוריות, מאומתות ומתורגמות וכי הונפקו בחצי השנה האחרונה, וכי מצבם האישי של שני בני הזוג יהיה פנוי - רווק, אלמן או גרוש (סעיף ג.1 לנוהל). לגבי בני זוג שנישאו זה לזה נקבע כי עדכון מצבו האישי של המוזמן במדינת מוצאו אינו תנאי לפתיחת ההליך, אך כתנאי לסיומו יידרש להמציא תעודה עדכנית בדבר מצבו האישי במדינת המוצא. משנשלחת דרישה להשלמת מסמכים, קוצב הנוהל 45 יום להמצאתם, ואי-עמידה במועד עלולה להביא לביטול הבקשה ולסירוב על הסף. הבדיקה הפרטנית של הנסיבות תלויה במידה רבה במדינת המוצא ובמסמכים הזמינים בפועל, ולכן מומלץ לבחון כל מקרה לגופו מול גורם משפטי מלווה.
בג"ץ 5075/15 עמותת אבות גאים נ' שר הפנים (8.12.2016) עסק בדרישה להחיל על בני זוג מאותו מין את נוהל הנשואים. במהלך ההליך, ולאחר דיון בהשתתפות הגורמים הרלוונטיים בראשות היועץ המשפטי לממשלה, הודיעה המדינה כי ההליך המדורג ביחס לזוגות חד-מיניים המציגים מסמכי נישואין מקוריים ומאומתים מחו"ל יועמד על חצי שנה ברישיון ב/1 וארבע שנים ברישיון א/5 - פרק זמן שקול לזה של זוג נשוי שחל עליו סעיף 7 לחוק האזרחות. בית המשפט ציין כי ההבדל שנותר הוא שבקשת ההתאזרחות מוגשת רק עם קבלת תושבות הקבע, אך ניתן להגישה באופן מיידי, ואף באותו יום עצמו.
בערר (ת"א) 1608-22 (17.5.2023) התקבל ערר של בנות זוג מאותו מין שבקשתן להיכנס להליך המדורג סורבה. בית הדין לעררים קבע כי החלטות הרשות בטלות, בין היתר משום שהתעלמו ממכלול הראיות שהוגשו - חוזי שכירות ואישורי מגורים, חשבונות משותפים, תיעוד רפואי ותצהירי בני משפחה וחברים - ומשום שניתן משקל רב מדי לקשרים קודמים שהיו לעוררת עם גברים ולפער הגילים בין בנות הזוג. בית הדין הורה על תחילת ההליך המדורג באופן רטרואקטיבי, למועד שבו היה על הרשות לקבל החלטה מאשרת.
בערר (ב"ש) 3685-23 (15.7.2024) נדונה החלטה להפסיק את ההליך של בנות זוג מאותו מין בשל סתירות שעלו בריאיון. בית הדין קבע כי הסתירות - ובהן שינה בחדרים נפרדים מטעם רפואי, תיאור בית המגורים ומידת בקיאותן בנושאים כלכליים ובקהילה הלהט"בית - אינן מהותיות דיין כדי להצדיק את הפסקת ההליך, והורה על המשך בחינת הקשר תחת הפקדת ערבות. בהחלטה קודמת באותו עניין כבר נמתחה ביקורת על שאלות מביכות שנשאלו לעוררות בריאיון ואינן נדרשות כלל לבירור כנות הקשר.
הליך הסדרת מעמד לבן זוג זר, בין אם במסלול נשואים ובין אם במסלול ידועים בציבור, כרוך בהגשת מסמכים רבים, בעמידה בלוחות זמנים, ולעיתים בהתמודדות עם דרישות ראייתיות מורכבות - במיוחד כאשר מעורבים מסמכים ממדינה זרה. ליווי משפטי מקצועי יכול לסייע באיתור המסלול המתאים לנסיבות הספציפיות של בני הזוג, בארגון התיעוד הנדרש, ובמענה לפניות רשות האוכלוסין במהלך הבדיקה. משרדנו מלווה בני זוג בהליכים אלה מול הלשכות ובבתי הדין לעררים.
הבקשה נבחנת בכל מקרה במסגרת נוהל 5.2.0009, אך הנוהל מבחין בין מי שנישאו לבין מי שאינם נשואים. זוג שנישא במדינה המכירה בנישואים כאלה והציג תעודת נישואין מקורית ומאומתת נהנה ממסלול מקוצר יותר. בהיעדר תיעוד נישואין מוכר, המסלול הרלוונטי הוא ידועים בציבור, המבוסס על הוכחת חיים משותפים.
לבני זוג מאותו מין שנישאו בחו"ל, ההליך המדורג לפי נוהל 5.2.0009 עומד על ארבע שנים ברישיון א/5, בנוסף לתקופת בדיקה של עד חצי שנה ברישיון ב/1 שאינה נמנית במניין. לבני זוג שאינם נשואים, כאשר המזמין הוא אזרח ישראלי, ההליך נמשך שלוש שנים ברישיון ב/1 ולאחריהן ארבע שנים ברישיון א/5. בשני המסלולים ההליך מסתיים ברישיון לישיבת קבע, וניתן להגיש בקשה להתאזרחות מיד עם קבלתו.
לא. הרישום במרשם האוכלוסין הוא פעולה סטטיסטית בלבד ואינו מקנה מעמד הגירה. יש להגיש בקשה נפרדת ומלאה לרשות האוכלוסין וההגירה לצורך הסדרת מעמדו של בן הזוג הזר בישראל.
מגורים נפרדים אינם פוסלים אוטומטית הכרה כידועים בציבור. הפסיקה הכירה במקרים שבהם הוצגו ראיות משכנעות לניהול חיי זוגיות משותפים בפועל חרף מגורים בדירות נפרדות, ובלבד שמתקיימים יתר מרכיבי הקשר הזוגי.
נוהל רשות האוכלוסין המסדיר מתן מעמד לבני זוג של ישראלים מתייחס במפורש גם לבני זוג מאותו מין, ולפיכך מסגרת הבדיקה הכללית זהה. עם זאת, בקשות של בני זוג מאותו מין נבחנות במסגרת נוהל 5.2.0009 גם כאשר בני הזוג נשואים, ולא במסגרת נוהל הנשואים 5.2.0008. כמו כן, נסיבות ספציפיות הקשורות במדינת המוצא של בן הזוג הזר עשויות להשפיע על אופן איסוף הראיות הנדרש.
אין תשובה אחידה, והבחירה תלויה בנסיבות הפרטניות של בני הזוג, לרבות משך הקשר, זמינות תיעוד וכוונותיהם ארוכות הטווח. מומלץ לבחון את הנתונים הקונקרטיים מול גורם משפטי מלווה לפני הגשת בקשה.