בן זוג זר בהליך מדורג יכול לצרף ילדים מקשר קודם כ"קטין נלווה". המסמכים הנדרשים, מנגנון עמדת ההורה האחר, מה קורה כשהוא מתנגד — ומה משתנה בגילאי 15 ומעלה.
שאלה מרכזית עבור בן זוג זר שנכנס להליך מדורג עם בן זוג ישראלי: מה יעלה בגורל הילדים מקשר קודם? נהלי רשות האוכלוסין — נוהל 5.2.0009 (בני זוג לרבות ידועים בציבור) ונוהל 5.2.0008 (בני זוג נשואים) — מסדירים מסלול של "קטין נלווה": הילד מקבל מעמד לצד ההורה הזר, ומעמדו מוארך יחד עם מעמד ההורה לאורך ההליך. אולם המסלול כולל מנגנון ייחודי שרבים אינם מכירים — קבלת עמדת ההורה האחר של הקטין — וכללים שונים לפי גיל הילד. הכנה מוקדמת של המסמכים הנכונים חוסכת חודשים.
לצד מסמכי הבקשה של ההורה, נדרשים עבור הקטין: תעודת לידה מקורית, מאומתת ובמידת הצורך מתורגמת; דרכון זר בתוקף לשנתיים לפחות; ותעודת יושר לקטין מגיל 14 ומעלה. בשלב בדיקת הבקשה, הקטין הנלווה יכול לקבל רישיון מסוג א/2 לתקופה של עד שישה חודשים — תקופה שאינה נמנית במניין ההליך המדורג.
הסדרת מעמד לקטין נלווה מותנית בקבלת עמדתו של ההורה האחר. ההורה המוזמן נדרש להציג תעודה ציבורית מאומתת המעידה על כתובתו העדכנית של ההורה האחר, והרשות שולחת לו הודעה רשמית — בדואר רשום אם הוא בישראל, או באמצעות נציגות ישראל אם הוא בחו"ל — ובה שתי שאלות: האם הוא מתנגד להגירת הקטין לישראל, והאם הוא מתנגד לכך שהקטין יקבל בסוף ההליך מעמד קבע (או אזרחות, במסלול הנשואים). מרגע המשלוח ממתינים עד שישה חודשים לתגובה; בתקופה זו הקטין יכול לשהות ברישיון ביקור ב/2, ואין לשדרגו לרישיון א/5 — גם אם ההורה כבר החל בהליך המדורג. אם לא התקבלה תגובה בתוך שישה חודשים — הדבר נחשב כהיעדר התנגדות, וההליך ממשיך כסדרו.
יש להבחין בין שני סוגי התנגדות: התנגדות להגירת הקטין לישראל — במקרה זה לא ניתן לשדרג את מעמד הקטין, לא ניתן להאריך את רישיון הב/2 שלו, והוא יידרש לצאת מישראל בתום תוקפו. לעומת זאת, התנגדות רק למעמד הסופי (קבע/אזרחות) בלי התנגדות להגירה — הקטין ישודרג לרישיון א/5 בלבד, בכפוף לאישור ההליך המדורג להורהו. במסלול הידועים בציבור — כל עוד הוא קטין לא יוכל לקבל תושבות קבע, גם אם הורהו קיבל; במסלול הנשואים — כל עוד הוא קטין לא יוכל לקבל אזרחות (גם אם הורהו התאזרח), אך יוכל לקבל רישיון לישיבת קבע בתום 4 שנות שהייה ברישיון א/5.
אם ההורה המוזמן טוען שההורה האחר אינו בחיים — יידרש להציג תעודה ציבורית מאומתת המוכיחה זאת. אם הוא טוען למשמורת בלעדית — יידרש פסק דין מקורי ומאומת, או הסכם גירושין שאושר בבית משפט, הקובע משמורת בלעדית, וכן הוכחות להחזקה בפועל של הקטין. במקרים אלה אין צורך במנגנון ההודעה להורה האחר בעניין המשמורת — אך הקפידו על אימות ותרגום כדין של המסמכים ממדינת המוצא.
כמה כללי גיל חשובים: קטין נלווה מעל גיל 15 — נדרשות הוכחות להימצאותו בחזקת ההורה המוזמן, הן חזקה משפטית והן החזקה בפועל, לפחות שנתיים לפני הגשת הבקשה; בהיעדרן — הבקשה תסורב. קטין שמלאו לו 17.5 בעת הגשת הבקשה — הבקשה מועברת להחלטת מנהל המרחב. קטין שבגר (מלאו לו 18) במהלך ההליך — נדרש להגיש בקשה נפרדת למעמד קבע ולעמוד בתנאים החלים על הורהו, תוך בחינת מרכז חייו וזיקותיו. ובמסלול הנשואים — לא תאושר בקשת קטין נלווה למעמד קבע או לאזרחות אם לא השלים לפחות שנתיים ברישיון א/5. המשמעות המעשית: ככל שהילד מבוגר יותר, חשוב יותר להגיש מוקדם ולתעד את המשמורת בפועל.
לא לתמיד. הרשות שולחת הודעה רשמית לכתובתו (באמצעות נציגות ישראל בחו"ל) וממתינה עד שישה חודשים. אם לא התקבלה תגובה — שתיקתו נחשבת כהיעדר התנגדות, הן להגירה והן למעמד הקבע.
התנגדות להגירה חוסמת את שדרוג המעמד, ואף את הארכת רישיון הב/2. במצב כזה נדרש בדרך כלל טיפול בערכאות המוסמכות בענייני משמורת והגירה של הקטין, ורצוי ייעוץ משפטי מיידי — הן בתחום ההגירה והן בתחום דיני המשפחה.
אם מציגים פסק דין מקורי ומאומת (או הסכם גירושין מאושר) הקובע משמורת בלעדית, בצירוף הוכחות להחזקה בפועל — לא נדרש מנגנון קבלת העמדה בעניין. הקפידו על אפוסטיל ותרגום כדין.
לא, אך מעל גיל 15 נדרשות הוכחות למשמורת משפטית ולהחזקה בפועל במשך שנתיים לפחות לפני הבקשה, ומגיל 17.5 ההחלטה עוברת למנהל המרחב. ילד שיבגור במהלך ההליך יגיש בקשה נפרדת. לכן — ככל שמגישים מוקדם יותר, כך טוב יותר.
ככלל, מעמדו של הקטין מוארך לצד מעמד הורהו, ובסוף ההליך הוא זכאי למעמד קבע יחד עם ההורה — בכפוף לכך שלא נרשמה התנגדות של ההורה האחר למעמד הסופי, ובמסלול הנשואים בכפוף לשנתיים לפחות ברישיון א/5.