ילד שנולד בישראל להורה תושב קבע — רישום לפי תקנה 12

כשהילד נולד בישראל ורק אחד ההורים הוא תושב קבע

נולד לכם ילד בישראל, אחד מכם רשום כתושב קבע — למשל תושב קבע במזרח ירושלים — ובן או בת הזוג הם תושבי האזור, אזרחים זרים או מי שאין להם מעמד בישראל. הילד גדל אתכם ולומד בישראל, אך אין לו מספר זהות ישראלי ואין לו מעמד מוסדר. המצב אינו נפתר מאליו: הלידה בישראל, כשלעצמה, אינה מקנה לילד מעמד.

מדריך זה מסביר את המסלול שנקבע לכך בדין — בקשה לרישום הילד לפי תקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל: מהם התנאים, איזה רישיון יקבל הילד, כמה זמן נמשך ההליך, מה עושים כשבקשה סורבה, ומה עולה מן הפסיקה בשנים האחרונות. עיקרי הדברים נכונים גם, בשינויים המחויבים, לילד שנולד מחוץ לישראל.

תקנה 12 ונוהל 5.2.0029 — המסגרת המשפטית

תקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל, תשל"ד-1974 קובעת כי "ילד שנולד בישראל, ולא חל עליו סעיף 4 לחוק השבות, יהיה מעמדו בישראל כמעמד הוריו". תכליתה, כפי שנקבע בבג"ץ 979/99 קרלו נ' שר הפנים (1999), היא למנוע נתק או פער בין מעמדו של ההורה בעל המעמד לבין מעמדו של ילדו שנולד בישראל. בעע"מ 5569/05 משרד הפנים נ' עויסאת (2008) הוסיף בית המשפט העליון כי בבחינת בקשות אלה יש לתת "משקל משמעותי וניכר לטובת הילד ולשלמות תאו המשפחתי".

אף שלשון התקנה מעניקה לכאורה עדיפות למעמד האב, נפסק כי הכוונה היא להורה שעמו מקיים הילד מרכז חיים, בלא הבחנה בין ההורים (עמ"נ (י-ם) 53335-12-25 (13.1.2026)). ובאותה נשימה נקבע שוב ושוב כי עצם הלידה בישראל אינה מקנה מעמד באופן אוטומטי.

את אופן הטיפול בבקשה מסדיר נוהל 5.2.0029 (נוהל הטיפול בבקשה למתן רישיון ישיבה בישראל לקטין שנולד בישראל שרק אחד מהוריו רשום כתושב קבע לפי תקנה 12 לתקנות הכניסה לישראל התשל"ד 1974), מהדורה 6 מיום 8.1.2020. לצדו עומד נוהל 5.2.0030, המקביל לו לגבי קטין שנולד מחוץ לישראל.

מרכז חיים משותף — התנאי המרכזי והמכריע

סעיף ב.7 לנוהל דורש ראיות למרכז חיים בישראל של ההורה התושב ושל הקטין בשנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה. כאשר הקטין צעיר מגיל שנתיים נדרשות ראיות למרכז חיים של ההורה התושב בשנתיים שקדמו לבקשה, ומרכז חיים בישראל עם הקטין ממועד לידתו.

בתי הדין חוזרים ומדגישים כי מרכז חיים משותף בישראל של ההורה בעל המעמד יחד עם ילדו הוא התנאי העיקרי והמכריע לרישום. שני דגשים מעשיים נובעים מכך. הראשון — נטל ההוכחה מוטל על המבקש ולא על הרשות: אין הרשות נדרשת להוכיח שהמשפחה מתגוררת מחוץ לישראל, ודי בכך שהעלתה ספקות מבוססים שעל המבקש ליישב. השני — נדרשות ראיות אובייקטיביות, ולא תצהירים בלבד; גם הכרה של המוסד לביטוח לאומי בהורה כתושב ישראל אינה מחייבת את הרשות, שכן המבחנים לצורך הענקת מעמד מחמירים יותר.

עוד נקבע בסעיף ג.7.5 כי רישיון הישיבה של הקטין לא יוארך אם אינו מתגורר דרך קבע עם הורהו תושב הקבע המשמורן בישראל.

איזה רישיון יקבל הילד — הטבלה שבנוהל

סעיף ג.5 לנוהל מונה את הפרמטרים לקביעת סוג הרישיון: האם הקטין נולד בישראל; האם הוא רשום במרשם אוכלוסין אחר או התגורר בחו"ל דרך קבע; והאם חל עליו חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003. הטבלה שבסעיף ג.7 מתרגמת זאת לארבעה מצבים.

ילד שנולד בישראל וטרם נרשם בשום מרשם אחר — לאחר הוכחת שנתיים מרכז חיים בישראל יקבל רישיון לישיבת קבע. ילד שנרשם בחו"ל או מחזיק דרכון זר — יקבל תחילה רישיון ארעי מסוג א/5 לשנתיים, ובתומן, בכפוף להמשך מרכז חיים, מעמד קבע. ילד הרשום באזור או המתגורר בו שגילו מתחת ל-14 במועד הפנייה — א/5 לשנתיים ולאחריהן קבע, במגבלות הוראת השעה. ילד כזה שגילו מעל 14 במועד הפנייה — היתר מת"ק בלבד, בכפוף לעמדת גורמי המשטרה והביטחון, ורישיונו לא ישודרג.

עוד קובע סעיף ב.9 כי אין לגבות אגרה על מתן רישיון לישיבת קבע, ואגרה תיגבה רק על רישיון א/5.

מסמכים, ראיונות ולוחות זמנים

הנוהל דורש טופס בקשה (אש/3), נוכחות אישית של ההורה תושב הקבע — חובה, הודעת לידת חי מקורית מבית החולים, ותעודות זהות או דרכון של שני ההורים. לקטין מעל גיל 14 יידרש טופס קורות חיים לצורך אבחון ביטחוני.

הנספח לנוהל מפרט את ראיות מרכז החיים: חוזה שכירות או בעלות על שם ההורה המבקש בצירוף חשבונות ארנונה, חשמל, מים ובזק; תעודת נישואין או גירושין וצו אפוטרופסות בעניין החזקת הילדים; מכתב מקופת חולים ופנקסי חיסונים; תדפיס בנק על קבלת קצבאות ביטוח לאומי; תלושי שכר; ותעודות גמר שנתיות ממסגרות החינוך. מי שמתגורר בנכס שאינו רשום על שמו נדרש לתצהיר.

הרשות מעבירה שאילתות למוסד לביטוח לאומי ולמשרד החינוך, ולעתים עורכת ראיונות להורים. משך הבדיקה הוא ככלל חצי שנה מיום הגשת הבקשה, בכפוף להמצאת כל המסמכים ולשיתוף פעולה מלא, ובנסיבות מסוימות מתארך. התעכבה הרשות מעבר לכך והעיכוב נעוץ בה, מסדיר סעיף ג.7.1.7 מתן רישיון לישיבת ביקור מסוג ב/2 בינתיים.

בקשה שהוגשה לפני שהושלמו שנתיים — ומה קורה אחרי סירוב

אפשר להגיש בקשה עוד בטרם הושלמו שנתיים של מרכז חיים. במקרה כזה נדרש ההורה להמציא בתוך 45 ימים מסמכי סף — חוזה שכירות או רכישה, אישורי לימודים של הילדים ותצהיר בדבר תקופות השהייה. לא הומצאו במועד — הבקשה תידחה. הומצאו — הבקשה תיוותר תלויה ועומדת, ובתקופת הביניים יינתנו היתרים לשנה בכל פעם (ג.7.7.3).

כאן מצויה נקודה קריטית. סעיף ג.7.7.7 קובע כי בקשה שסורבה בעבר משלא הוכחו שנתיים מרכז חיים ניתנת לבחינה מחודשת — אם סמוך לתום שנתיים רצופות של מרכז חיים ממועד הבקשה שסורבה מגיש ההורה בקשה חדשה ומוכיח את מרכז החיים. בקשה כזו תיבחן לפי גיל הקטין במועד הבקשה הקודמת שסורבה. כלומר מי שסורב אינו מאבד בהכרח את "עוגן הגיל", אך תזמון שגוי עלול דווקא לגרוע ממעמדו של הילד. סעיף ג.7.7.8 מסייג כי בקשות שסורבו בשל פרטים או מסמכים כוזבים לא יושבו לטיפול זה.

לצד זאת, בעת מתן רישיון א/5 חייבת הרשות למסור להורה הודעה בכתב בעברית ובערבית, לפיה שלושה חודשים לפני תום השנתיים יש להגיש ראיות למרכז חיים (ג.7.4).

מסלול ההשגה: ערר פנימי, ערר לבית הדין וערעור מינהלי

על החלטת הלשכה ניתן להגיש ערר פנימי בכתב, ללא שיהוי ולא יאוחר מ-21 יום ממועד קבלת ההחלטה, בהתאם לנוהל 1.6.0001 (נוהל קליטת בקשות ועררים על החלטות בלשכות ומטה רשות האוכלוסין). ככלל ניתן להגיש ערר פנימי אחד בלבד על החלטה.

נדחה הערר הפנימי — ניתן להגיש ערר לבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, בתוך המועד הקבוע בחוק. בתיקי רישום ילדים נדונים העררים בבית הדין בירושלים, ובסיום פסק הדין נרשמת זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (עמ"נ) בתוך 45 יום.

גם המדינה עושה שימוש בזכות זו. בעמ"נ (י-ם) 53335-12-25 (13.1.2026) התקבל ערעור המדינה על החלטת בית הדין שהורתה להעניק מעמד קבע מיידי לקטינה שנולדה בישראל ומחזיקה בדרכון זר, ונקבע כי יש לפעול לפי הטבלה שבנוהל — א/5 לשנתיים, כאשר השנתיים נמנות ממועד מתן הרישיון הארעי.

מה עולה מן הפסיקה

בערר (י-ם) 1019-25 (4.2.2026) נדחתה בקשת אם תושבת קבע לרשום ארבעה ילדים. נקבע כי נטל ההוכחה על המבקש בלבד, וכי חשבונות מים וחשמל שאינם על שמה, חוזי שכירות שלא הוכח כי מומשו ותשלומי מזומן ללא אסמכתאות אינם מסירים את ספקות הרשות. הלקח — יש לאסוף לאורך זמן ראיות אובייקטיביות הקושרות דווקא את ההורה והילד לכתובת בישראל.

בערר (י-ם) 4022-23 (14.5.2025) ביקש אב תושב קבע לרשום את בתו, שהתגוררה עם אמה חמישה ימים בשבוע ואצלו יומיים. הערר נדחה: ביקורים קבועים לזמן קצוב אינם מגבשים מרכז חיים משותף, ופרשנות אחרת תרוקן את התנאי מתוכן. עם זאת התיר בית הדין לאב להגיש בקשה חדשה כבר עתה, ככל שהשתנו הנסיבות.

בערר (י-ם) 3846-22 (9.6.2026) התקבל ערר בעניין בת שנותרה שנים בלא מעמד קבע בעוד אחיה קיבלו מעמד כזה, משום שהרשות לא מסרה לאם הודעה בכתב על החובה לשוב ולפנות בתום השנתיים. בית הדין ראה בכך פגם שורשי, קבע כי המועד הקובע הוא מועד הגשת הבקשה המקורית, והורה על מתן א/5 ולאחריו רישיון לישיבת קבע.

ולבסוף, בערר (י-ם) 1007-24 (15.10.2025) הוחזר לבחינה מחודשת עניינו של קטין שגדל מלידתו אצל סבתו תושבת הקבע. נקבע כי תקנה 12 עשויה לחול, במקרים חריגים, גם מכוח מעמדו של אפוטרופוס שאינו ההורה.

כיצד משרדנו מסייע

משרדנו מלווה משפחות בהליכי רישום ילדים לפי תקנה 12 מהשלב המוקדם ביותר: בניית תיק ראיות מרכז חיים שיעמוד בביקורת, הכנה לראיונות בלשכה, מעקב אחר לוחות הזמנים ואחר חובת ההודעה בכתב לקראת תום השנתיים, וכן ייצוג בערר פנימי, בערר לבית הדין לעררים ובערעור מינהלי. אנו נוהגים לבחון בשלב מוקדם את שאלת גיל הקטין ואת המועד הקובע לבחינת הבקשה, משום ששני אלה משפיעים על סוג הרישיון לא פחות מכל טענה אחרת. כל תיק ונסיבותיו, ואין באמור לעיל משום ייעוץ משפטי פרטני.

האם ילד שנולד בישראל מקבל מעמד באופן אוטומטי?

לא. תקנה 12 קובעת שמעמדו של ילד שנולד בישראל יהיה כמעמד הוריו, אך נפסק שוב ושוב כי עצם הלידה בישראל אינה מקנה מעמד מאליה. יש להגיש בקשה לפי נוהל 5.2.0029, ולהוכיח בין היתר מרכז חיים משותף בישראל של ההורה בעל המעמד יחד עם הילד.

כמה זמן נמשך ההליך?

לפי הנוהל, משך הבדיקה עד למתן מענה הוא ככלל חצי שנה מיום הגשת הבקשה, ובלבד שצורפו כל המסמכים הנדרשים ושהמבקש משתף פעולה מלא בבדיקת מרכז החיים. הנוהל עצמו מכיר בכך שבנסיבות מסוימות — למשל גיל הקטין או הצורך בעמדות גורמים נוספים — התקופה מתארכת. אם העיכוב נעוץ ברשות, קיים הסדר למתן רישיון ביקור זמני בינתיים.

הבקשה סורבה כי לא הוכחנו שנתיים מרכז חיים. מה עושים עכשיו?

הנוהל מאפשר לשוב ולפנות. סמוך לתום שנתיים רצופות של מרכז חיים בישראל ממועד הבקשה שסורבה, ניתן להגיש בקשה חדשה ולהוכיח את מרכז החיים, והבקשה תיבחן לפי גיל הקטין במועד הבקשה הקודמת שסורבה. התזמון כאן חשוב מאוד, ולכן ככלל כדאי להיוועץ לפני ההגשה. בקשות שסורבו בשל מסמכים או פרטים כוזבים אינן נכנסות למסלול זה.

מה משתנה כשהילד מעל גיל 14?

הגיל נבחן לפי מועד הפנייה להגשת הבקשה. קטין מעל 14 נדרש למלא טופס קורות חיים לצורך אבחון ביטחוני, ועמדת גורמי המשטרה והביטחון נדרשת לפני הנפקת אישור. לגבי קטין הרשום באזור שגילו מעל 14 במועד הפנייה, הנוהל קובע מתן היתר מת"ק בלבד, שאינו משודרג. לעומת זאת, מתן רישיון לקטין מתחת לגיל 14 אינו מותנה בבדיקת גורמים של ההורה הזר או של אחים מעל גיל 14.

האם יש אגרה על רישום הילד?

לפי סעיף ב.9 לנוהל, אין לגבות אגרה על מתן רישיון לישיבת קבע. אגרה תיגבה רק במקרה שבו ניתן לקטין רישיון ישיבה ארעי מסוג א/5 — ואז מדובר באגרת א/5 בלבד. מומלץ לוודא את סכום האגרה המעודכן מול הלשכה במועד ההגשה.