שינוי שם פרטי או שם משפחה — ומה עושים כשפקיד הרישום מסרב?

מי רשאי לשנות שם בישראל — ומתי זה בכל זאת לא תלוי בכם

החוק בישראל רואה בשינוי שם מהלך שבשליטת האדם עצמו. סעיף 10 לחוק השמות, תשט"ז-1956 קובע כי בגיר רשאי לשנות את שם משפחתו ואת שמו הפרטי, והדרך לעשות זאת היא מסירת הודעה בלשכת רשות האוכלוסין וההגירה — לא בקשת רשות. בפועל, בין ההודעה לבין הרישום עומד פקיד הרישום, ולו שיקול דעת מוגדר: לבדוק, לדרוש הסברים, ובמקרים שהחוק והנהלים מונים — לסרב.

הפער הזה הוא הסיבה שרוב הפניות אלינו בנושא מגיעות אחרי הביקור בלשכה. נסביר כאן כיצד נראה ההליך לבגיר, לבני זוג שנישאו ולהורים של קטינים; מהן עילות הסירוב; ומהו המסלול, הפנימי והמשפטי, כשהבקשה נדחית. אם קיבלתם סירוב בעל פה בדלפק — אתם זכאים להחלטה מנומקת בכתב.

חוק השמות והנהלים שמפעילים אותו

ההסדר הראשי הוא חוק השמות. לצדו פועלת רשות האוכלוסין וההגירה לפי נהלים פנימיים, והם המסמכים שהפקיד בלשכה קורא בפועל: נוהל 2.10.0001 (שינוי שם כללי), מיום 7.7.2019; נוהל 2.10.0004 (הטיפול בבחירת שם משפחה בעקבות נישואין, ובכל עת — סעיף 6 לחוק השמות), מיום 1.10.2017; נוהל 2.10.0007 (הטיפול בהודעה על שינוי שם פרטי ומשפחה לקטין), מיום 1.2.2016; ונוהל 2.10.0006 (שינוי שם למפרע), מיום 12.1.2014.

מעליהם חל נוהל 2.4.0001 (ביצוע שינויים, תיקונים, השלמות ומחיקות בפרטי רישום במרשם האוכלוסין), מיום 20.7.2020. סעיף 4.2.3 שבו מחייב את פקיד הרישום לרשום את החלטתו ולנמק דחייה, וסעיף 4.2.4 מחייב לשלוח למבקש תשובה מנומקת. נהלים אינם חוק, אך הם מחייבים את הרשות עצמה — וסטייה מהם היא ככלל נקודת תורפה בהחלטת סירוב.

שינוי שם לבגיר: מה מגישים, ומגבלת שבע השנים

נוהל 2.10.0001 מונה בסעיף 3 את התנאים: נוכחות אישית חובה, תעודת זהות, דרכון ישראלי תקף אם קיים, הודעה בכתב בדבר שינוי שם (טופס מר/4) ומכתב הסבר; השירות כרוך באגרה לפי לוח האגרות. סעיף 4.11 מסמיך את הפקיד לדרוש הסבר מפורט אם הנימוקים אינם מספקים — ולכן כדאי להשקיע במכתב ההסבר מראש.

שתי תוצאות מעשיות: לפי סעיף 4.8 השם הקודם יירשם בתעודת הזהות ובמסמך הנסיעה במשך שבע שנים מיום השינוי; ולפי סעיף 1.7 לא ניתן לתקן שם בדרכון קיים ויש להנפיק חדש — ואם רשומה נגדכם הגבלה (הוצאה לפועל, מרכז לגביית קנסות או בית הדין הרבני), הדרכון יבוטל ולא יונפק חדש עד להסדרת העניין.

סעיף 20 לחוק אוסר על שינוי שם נוסף בתוך שבע שנים. סעיפים 4.20.5–4.20.6 לנוהל מבחינים: חזרה לשם קודם או צירוף שם קודם לשם הנוכחי — מנהל הלשכה או סגנו רשאים לאשר גם בתוך התקופה; שם חדש לגמרי — יש לסרב, והמסלול הוא ערעור מנומק לממונה מרשם ודרכונים.

מסלול נפרד קבוע בנוהל 2.10.0006, המיישם את סעיף 17(ב) לחוק: ניתן לתת תוקף למפרע לשם שבו החל אדם להשתמש לפני 3.8.1956, ובלבד שהיה רשום בתעודה ציבורית. מי שעלה אחרי 1956 יטופל לפי סעיף 10, בתוקף מיום הרישום.

בחירת שם משפחה בעקבות נישואין — מסלול קל בהרבה

סעיף 6 לחוק יוצר מסלול נפרד של בחירת שם משפחה, ונוהל 2.10.0004 מפרט את האפשרויות: להמשיך או לשוב לשאת שם קודם; לשאת את שם בן או בת הזוג, לבדו או בצירוף שם נעורים; לצרף לשם הקיים את שם בן הזוג; לבחור שם חדש ומשותף; או לצרף שם חדש ומשותף לשמות הקיימים של שניכם. סעיף 7 מאפשר, לאחר פקיעת הנישואין, לשוב ולשאת שם משפחה קודם.

היתרונות מעשיים. לפי סעיף 1.5, מי שמוסר הודעה לפי סעיף 6 אינו נדרש לנמק ואינו נדרש להמציא ראיות, למעט תעודת זהות ודרכון. סעיף 1.6 קובע שהגבלת שבע השנים אינה חלה על מסלול זה, וסעיף 4.15.1 מוסיף שניתן לעבור בין האפשרויות בכל עת; לפי סעיף 3.9 בקשה הנמסרת עם עדכון המצב האישי פטורה מאגרה. הטופס הוא מר/4א.

שני סייגים: בני זוג שכבר בחרו שם משותף חדש ומבקשים שם משותף חדש אחר יופנו למסלול שינוי שם לפי סעיף 10; וכשיש ילדים קטינים משותפים נדרשת עבורם הודעה נפרדת לפי סעיף 12 בחתימת שני ההורים, ואילו ילד שאינו משותף אינו נכלל בשינוי וההורה יופנה לבית המשפט לענייני משפחה (סעיפים 4.15.2 ו-4.17).

שינוי שם לקטין: הסכמות, גיל, ומתי חייבים בית משפט

נוהל 2.10.0007 מיישם את סעיף 13 לחוק ומבחין בין שם פרטי לשם משפחה. בשם פרטי: לקטין שטרם מלאו לו עשר רשאים הוריו לשנות את השם, אך אם הוא מסוגל להביע דעה יש לאפשר לו להשמיע אותה; מגיל עשר, השינוי ייעשה רק לאחר שנתן את הסכמתו בפני פקיד הרישום, ואם סירב — באישור בית משפט בלבד (סעיף 1.2.1). בהיעדר הסכמת שני ההורים, הדרך היא בית המשפט לענייני משפחה.

בשם משפחה הכלל הפוך: סעיף 1.2.4 קובע ששינוי שם משפחה לקטין ייעשה באישור בית המשפט בלבד. סעיף 1.8 מונה חריגים שניתן לאשר בלשכה בהסכמת שני ההורים — צירוף שם המשפחה של ההורה השני לשם הקיים, איחוד לשם אחד המשותף לשניהם, או שינוי סדר שמות המשפחה. לעומת זאת, מעבר משם משפחתו של הורה ביולוגי אחד לשם משפחתו של השני לא יאושר בלשכה — גם בהסכמה — ויש להמציא פסק דין (סעיף 1.9.2).

נוכחות שני ההורים חובה, ומגיל עשר גם נוכחות הקטין; הורה יחיד יידרש לראיות שהדאגה לקטין מסורה לו — פסק דין או הסכם גירושין שאושר (סעיפים 1.5, 3.3 ו-4.7). סעיף 1.12 מבהיר שהגבלת שבע השנים אינה חלה על קטינים.

מתי פקיד הרישום רשאי לסרב

סעיף 16 לחוק הוא מקור הסירוב העיקרי: בקשה לשינוי שם העלול להטעות או לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו — יש לדחות (סעיף 1.6.1 לנוהל 2.10.0001). סעיף 1.6.2 קובע שמי שהורשע בעבירת מין בהיותו בגיר — בקשתו תסורב, הן לשם המשפחה והן לשם הפרטי, וסעיף 4.23 מוסיף שעומדת לו האפשרות לערער בפני שר הפנים. סעיף 4.24 מורה לסרב כששם כולל שגיאות כתיב או סימנים שאינם אותיות.

חשוב לא פחות מה שהנוהל קובע שאינו הטעיית ציבור. סעיף 4.21 מונה מקרים שניתן לאשר: מעבר משם המאפיין לאום אחד לשם המאפיין לאום אחר; מעבר משם גברי לשם נשי או להפך — ובלשון הנוהל, "אין לדרוש לשם כך הסבר ולא אישור בדבר ניתוח לשינוי מין"; שמות כגון כהן או לוי, באישור ראש הקהילה או רב בית הכנסת, או כשהשינוי נועד ליצור זיקה לשם בן או בת הזוג — לרבות ידועים בציבור ובני זוג מאותו מין.

מנגד, סעיף 4.22 מחייב את הפקיד להעביר את הבקשה אל הממונה מרשם ודרכונים במטה — למשל כשהשם המבוקש הוא שם של צורר יהודים, של חברה מסחרית או של אישיות מפורסמת. משמעות הדבר: במקרים אלה הפקיד בלשכה אינו הגורם המוסמך לסרב.

סורבתם — הערר הפנימי והעתירה המינהלית

ראשית, ודאו שבידיכם החלטה כתובה ומנומקת. סעיפים 4.2.3–4.2.4 לנוהל 2.4.0001 מחייבים לנמק את הדחייה ולשלוח למבקש תשובה מנומקת, ורשימת הנספחים לנוהל כוללת מכתב דחייה מנומק (טופס מר/33). סירוב שנמסר בעל פה קשה בהרבה לתקיפה.

שנית, מצו את המסלול הפנימי. לפי סעיפים 4.2.5–4.2.7 לנוהל 2.4.0001, ערעור התושב מועבר למנהל הלשכה, וערעור על החלטתו — לדסק הרלוונטי באגף מרשם וביומטרי. בעניינים לפי סעיף 16 לחוק השמות מוליך סעיף 4.25 לנוהל 2.10.0001 את התיק דרך מנהל הלשכה אל הממונה מרשם ודרכונים במטה, שהוא הגורם המחליט; כך גם בבקשה חוזרת בתוך שבע שנים.

שלישית, ההליך המשפטי — וכאן חשוב לא לטעות בכתובת. החלטה של הרשות לפי חוק השמות נתונה לביקורת בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, מכוח סעיף 5(1) ופרט 12(7) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס-2000; החלטת פקיד הרישום לפי חוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה-1965 נתונה לאותה ערכאה לפי פרט 12(10). את העתירה המינהלית יש להגיש בתוך המועד הקבוע בתקנות ובלא שיהוי, ובנסיבות המתאימות בצירוף בקשה לסעד זמני.

מה עולה מן הפסיקה

פנייה לבג"ץ במקום לבית המשפט לעניינים מינהליים תידחה. בבג"ץ 6603/20 (17.1.2021) עתרו שני זוגות הורים לילדים שנולדו בפונדקאות בחו"ל, לאחר שהרשות רשמה לקטינים את שם משפחתו של האב הגנטי בלבד במקום השם שבתעודות הלידה. העתירה נדחתה על הסף בשל קיומו של סעד חלופי, ונקבע כי עתירה נגד החלטות לפי חוק השמות תידון בבית המשפט לעניינים מינהליים.

אותם עותרים פנו לערכאה הנכונה — וזכו. בעת"מ (ת"א) 56941-05-21 (13.6.2022) התקבלו העתירות במלואן. נפסק כי תעודות הלידה הזרות הן תעודות ציבוריות לפי סעיף 29 לפקודת הראיות, והן המסמך הנדרש והמספיק לרישום השם; לפקיד הרישום אין סמכות לקבוע שם לקטין או לבחור שם תחת זה שקבעו הוריו, והוא רשאי להימנע מרישום השם שבתעודה רק במקרים חריגים שבהם עולה חשש לזיוף או לתרמית.

מנגד, מסמך שאינו תעודה ציבורית לא יזיז את הרישום. בבג"ץ 19570-09-25 (17.5.2026) נדחתה עתירה שביקשה לחייב את הרשות להתאים מיוזמתה את המרשם לקביעות של ועדות ציבוריות. נקבע כי שינוי פרט רישום מחייב תעודה ציבורית (סעיפים 19א ו-19ג לחוק מרשם האוכלוסין), כי הדרך היא פסק דין הצהרתי, וכי הביקורת השיפוטית על החלטת פקיד הרישום נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים.

כיצד משרדנו מסייע

אנחנו מלווים מבקשים בכל שלבי ההליך: בניסוח מכתב ההסבר וההודעה עוד לפני הביקור בלשכה — שם נחתכות בקשות רבות; בבירור מוקדם של הגבלות שעלולות לחסום את הנפקת מסמך הנסיעה; בהשגת התיעוד הנדרש, לרבות פנייה לבית המשפט לענייני משפחה כשנדרש פסק דין לשינוי שם משפחה של קטין; בערר הפנימי; ובהגשת עתירה מינהלית כשההחלטה נותרת על כנה. אנחנו בוחנים כל תיק לגופו ומסבירים מראש מה סביר לצפות.

כמה זמן צריך לחכות בין שינוי שם אחד למשנהו?

סעיף 20 לחוק השמות קובע שמי ששינה את שמו הפרטי או את שם משפחתו לא ישנה אותו שוב בתוך שבע שנים. נוהל 2.10.0001 מבחין בין המקרים: בקשה לחזור לשם קודם או לצרף שם קודם לשם הנוכחי — מנהל הלשכה או סגנו רשאים לאשר גם בתוך התקופה (סעיף 4.20.5); בקשה לשם חדש לגמרי — יש לסרב (סעיף 4.20.6), והמסלול הוא ערעור מנומק לממונה מרשם ודרכונים. על שינוי שם לקטין הגבלת שבע השנים אינה חלה.

אפשר לשנות שם משפחה של ילד בלי הסכמת ההורה השני?

ככלל לא. נוהל 2.10.0007 קובע ששינוי שם משפחה לקטין ייעשה באישור בית המשפט בלבד, למעט מקרים מוגדרים בסעיף 1.8 לנוהל שניתן לאשר בלשכה בהסכמת שני ההורים. הורה יחיד יידרש להציג ראיות שהדאגה לקטין מסורה לו — למשל פסק דין או הסכם גירושין שאושר. בהיעדר הסכמה, הכתובת היא בית המשפט לענייני משפחה.

מה קורה לדרכון ולתעודת הזהות אחרי שינוי שם?

לפי סעיף 1.7 לנוהל 2.10.0001 לא ניתן לשנות את השם במסמך נסיעה קיים ויש להנפיק חדש. אם רשומה נגדכם הגבלה של הוצאה לפועל, של מרכז לגביית קנסות או של בית הדין הרבני, הדרכון הקיים יבוטל עם השינוי ולא יונפק חדש עד להסדרת העניין. בנוסף, סעיף 4.8 קובע שהשם הקודם יופיע בתעודת הזהות ובמסמך הנסיעה במשך שבע שנים מיום השינוי.

פקיד הרישום סירב — לאן פונים?

תחילה יש לוודא שקיבלתם החלטה מנומקת בכתב, כנדרש בסעיפים 4.2.3–4.2.4 לנוהל 2.4.0001. לאחר מכן ממצים את המסלול הפנימי: מנהל הלשכה, ובהמשך הדסק הרלוונטי באגף מרשם וביומטרי, ובעניינים לפי סעיף 16 לחוק — הממונה מרשם ודרכונים במטה. אם הסירוב נותר על כנו, ניתן להגיש עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, ולא לבג"ץ.

בחרתי שם משפחה אחרי הנישואין ואני מתחרטת — אני כבולה לשבע שנים?

לא. סעיף 1.6 לנוהל 2.10.0004 קובע במפורש שהגבלת שבע השנים שבסעיף 20 לחוק אינה חלה על בחירת שם לפי סעיף 6, וסעיף 4.15.1 מוסיף שניתן לעבור בין האפשרויות שבסעיף 6 בכל עת וללא הגבלה. הסייג הוא בני זוג שכבר בחרו שם משותף חדש ומבקשים שם משותף חדש אחר — הם יופנו למסלול שינוי שם לפי סעיף 10 (סעיף 4.15.2).